הקהילה היהודית בסלוניקי הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. בסלוניקי, שנקראה בפי היהודים שאלוניקי (שלוניקא), התקיימה במשך מאות שנים קהילה יהודית גדולה. בסוף המאה ה-18 הייתה קהילת סלוניקי בין הגדולות שבקהילות היהודיות בעולם. במחצית השנייה של המאה ה 19 היוו היהודים למעלה ממחצית מתושבי העיר, והקהילה נחשבה לאחת הקהילות החשובות ביותר בין קהילות הבלקן ואף כונתה "ירושלים דבלקא". הנוכחות היהודית בעיר הייתה כה ניכרת עד כי עסקי המסחר בה, לרבות הנמל, הושבתו ממלאכה בשבתות ומועדי ישראל. במאה התשע עשרה היו בסלוניקי כמאה בתי מדרש וכשלושים בתי כנסת היסטוריים, בהם בית כנסת בית-אל. במאה ה-19 וה-20 פיתחו היהודים את התעשייה והבנקאות במקום. חברת כל ישראל חברים פתחה בה בתי ספר והופיעו עיתונים יהודיים בלאדינו ובצרפתית. נוסדו אגודות להפצת העברית וספרותה והחלו ניצנים של אגודות ציוניות. באוגוסט 1917 כילתה שריפה גדולה את הרובע היהודי ומאז חלה שקיעה במצבם של היהודים בעיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה רבים מהיהודים עזבו את העיר הן בשל תוצאות השריפה אשר הותירה יהודים רבים חסרי קורת גג, והן בשל הגירת פליטים יווניים רבים מאנטוליה בעקבות הכיבוש הטורקי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הגרמנים נכנסו לסלוניקי ( (1941יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. בקיץ 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר הוכו והושפלו. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה. החל ממרץ ועד לחודש אוגוסט 1943, נשלחו מסלוניקי יהודים למחנות ההשמדה. קהילת סלוניקי הגדולה הושמדה כמעט לגמרי. אלה ששרדו עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. כיום נותרה קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום 27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה. בנוסף, בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקרבנות. אוסף התצלומים שלפנינו, שנאסף ממקורות שונים על ידי עובד ספריית יד יצחק בן-צבי אברהם הטל, מביא הצצה אל בית העלמין הישן ובו שרידי מצבות מנותצות ששימשו לבניית סלוניקי לאחר מלחמת העולם השנייה, כמו גם דיוקנאות של אישים מהקהילה היהודית, חכמים ורבנים בולטים.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
