קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אישים באסלאם

אישים

אישים באסלאם בספרייה הלאומית

בימי הביניים השתרעה הציביליזציה האסלאמית ממערב סין ועד חצי האי האיברי. ציביליזציה זו התאפיינה במגוון רחב של תרבויות, לשונות ועמים, אך גם במאפיינים שהקנו לה אחידות רבה, בהם הקוראן, המסורת המוסלמית, השפה הערבית כשפת הקודש ותחושת השייכות הקולקטיבית לאומה האסלאמית הגדולה. בתוך מארג מורכב זה של זהויות מקומיות ואזוריות, היו אלו המלומדים, שנעו בחופשיות רבה בין גבולות פוליטיים נזילים, שהיוו את הגורם המאחד המשמעותי ביותר בין ביטוייו המקומיים השונים של עולם האסלאם. עבור מלומדים אלה ה"מסע בחיפוש אחר ידע" (רִחְלַה פי טַלְבּ אל-עִלְם) היה לערך נעלה, ובתרבות שייחסה חשיבות עליונה ללימוד אוראלי, מרב לתלמידו, רבים עברו מרחקים כבירים בחיפוש אחר מורים מוסמכים ללמוד מהם. תופעה זו עודנה בעלת משמעות רבה בעולם האסלאם של ימינו, על אף השוני והגיוון הרב בין העמים ומדינות הלאום המרכיבים אותו.

כבר מתקופה מוקדמת בתולדות האסלאם זכו אנשי הדת לעמדת הנהגה בחברות האסלאמיות השונות. בראש ובראשונה הם היו בעלי הסמכות העליונה לפירוש ויישום כתבי הקודש והמסורת (ועל כן שמם, העֻלַמַאא' – אלו המחזיקים בידע). אך מעבר לסמכות דתית-רוחנית זו, הם גם היו הגורם שתיווך בין דלת העם והשלטונות השונים ושהעניק לחברות האסלאמיות את צביונן ויציבותן. רבים ממלומדים אלה - שכתבו בשפות שונות ובעיקר בערבית, פרסית ותורכית - היו אנשי אשכולות, בעלי השכלה בענפי ידע רבים ומגוונים, שחרגו במידה ניכרת מתחום הדת: מדעים, ספרות, היסטוריוגרפיה, רפואה, מיסטיקה, אמנות ועוד, בהם הם תרמו תרומה ניכרת שהשפעתה חורגת מגבולות הציביליזציה האסלאמית.

בין ענקי הרוח שהותירו את חותמם על עולם האסלאם ניתן למנות, כמדגם מייצג, חכמי הלכה דוגמת אבו חאמִד אל-עַ'זאלי, שבמאה ה-11 יצר סינתזה בין ההלכה האסלאמית (השריעה) והמיסטיקה הסופית שהשפיעה עמוקות על התפתחות והתעצבות האסלאם הסוּני בדורות הבאים; הפילוסוף והמדען אבן סינא, שהותיר את חותמו הן בתחומי המטפיזיקה והן במדע הרפואה; המיסטיקנים בני המאה ה-13, אבן ערבי, גדול הפילוסופים הסופים, וג'לאל אל-דין רוּמי, ששירתו המיסטית האל-זמנית עודנה מפעימה המוני לבבות ברחבי העולם; משוררים דוגמת פירדוּסי (מאה 11), נִזאמי (מאה 12) וחאפִז (מאה 14), שנחשבים עד היום נכסי צאן ברזל של התרבות הפרסית ויצירותיהם ניצבות לצד הקוראן, כחלק אינטגרלי מכל מדף ספרים באיראן; או איש האשכולות השיעי נציר אל-דין טוּסי (מאה 13), שכתב חיבורים רבים ומשפיעים בתחומי הפילוסופיה, המוסר והמדעים, ושמחקריו בתחום האסטרונומיה היוו השראה כבירה עבור מדענים מערביים כקופרניקוס, מאות שנים לאחר מותו; וחכמי הלכה משפיעים דוגמת אבן תַיְמִיַה (מאה 14), הנחשב כיום ל"אב הרוחני" של התנועות הסלפיסטיות, או ג'לאל אל-דין אל-סֻיוּטי (מאה 15), שכתב מאות חיבורים בתחומים מגוונים, מפרשנות הקוראן, חדית', והיסטוריוגרפיה, ועד ללקסיקוגרפיה, פרמקופיאה, ומיסטיקה.

אוספי הספרייה הלאומית כוללים מאות כתבי יד (מרביתם סרוקים וזמינים בגישה מקוונת) ואלפים רבים של חיבורים מודפסים המייצגים את המסורת האינטלקטואלית, דתית ורוחנית הענפה אליה השתייכו אישים אלה, כמו גם את מיטב הספרות המחקרית אודותיהם. אוסף יהודה כולל כתבי יד רבים שנכתבו על ידי ההוגים הנזכרים לעיל, ושלל פירושים לכתביהם, חלקם נדירים במיוחד. אוצרות אלה מאפשרים לקוראים ללמוד על הציביליזציה האסלאמית על שלל גווניה, ועל קשריה עם הציביליזציות האחרות וההשפעות ויחסי הגומלין ביניהן.