ר' שלום שבזי
כתב יד תימן, מתוך אוסף משפחת גרוס תל אביב

ר' שלום שבזי

לא מעט פיוטים מתימן קנו להם חלק ונחלה בתודעה של התרבות הישראלית, ואף הרחיבו גבולם אל התודעה של התרבות העברית בכלל. מי לא שמע על "איילת חן בגלות תסמכני", "אהבת הדסה על לבבי", "אם ננעלו דלתי נדיבים", "אדון הכֹל מחיה כל נשמה"? המשותף להם – כל אלה הם מפיוטיו של גדול משוררי תימן והמעצב העיקרי של שירתה – ר' שלום שבזי.

ר' שלום (לעתים מבוטא ונכתב: שלם) נולד בשנת שע"ט (1619) בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז, בירת תימן הדרומית. אביו היה ר' יוסף בן אביגד בן חלפון, תלמיד חכם ומשורר, בן למשפחת משתא, שנודעה באותם ימים בשל תלמידי החכמים והמשוררים שהעמידה. מצבו הכלכלי של ר' שלום לא שפר עליו, וכל ימיו חי חיי עוני ומחסור. ביטוי למצוקתו אפשר למצוא ברבים משיריו. כרוב בני מחוזו עסק גם ר' שלום במלאכת האריגה, אך בשל עוניו נאלץ לא פעם להסתופף בבתי ידידים ונדיבים. בצעירותו הרבה ר' שלם לנדוד ברחבי תימן. תוך כדי נסיעותיו הכיר אישים מכל המעמדות ובא במגע עם חכמי דורו היהודים, עם משוררים ומלומדים ועם שליטים ערביים.
עד כה ידועים למעלה מ־500 שירים ופיוטים שכתב ר' שלום שבזי. לרוב הם מוקדשים לנושאים האופייניים לשירת קודש, אך רק חלק קטן מהם נועדו לאמירה בבית הכנסת. בשירתו חוזרים הנושאים כנסת ישראל, התורה והעולם הבא, אך בלִבה ובנשמתה של שירת שבזי עומדת שירת הגאולה. שירתו של שבזי יונקת מסִפרות ישראל לדורותיה ובייחוד משירת ספרד ומשירת תימן שקדמה לו.  בזכות שירה זו, התעלה ר' שלום בקרב יהודי תימן תימן למדרגתו של ר' יהודה הלוי בקהילות ספרד.

ר' שלום שבזי נפטר ככל הנראה בשלהי המאה ה־17 או בראשית המאה ה־18. מועד פטירתו המדויק אינו ידוע.

עפרה חזה בביצוע הפיוט אם ננעלו

זמרות שרות פיוטי ר' שלום שבזי

דין דין אביב, לאה אברהם, אילנה אליה והדס פל ירדן בביצוע שירי חתונה לר' שלם שבזי