ר' שלום שבזי

לא מעט פיוטים מתימן קנו להם חלק ונחלה בתודעה של התרבות הישראלית, ואף הרחיבו גבולם אל התודעה של התרבות העברית בכלל. מי לא שמע על "איילת חן בגלות תסמכני", "אהבת הדסה על לבבי", "אם ננעלו דלתי נדיבים", "אדון הכֹל מחיה כל נשמה"? המשותף להם – כל אלה הם מפיוטיו של גדול משוררי תימן והמעצב העיקרי של שירתה – ר' שלום שבזי.

ר' שלום (לעתים מבוטא ונכתב: שלם) נולד בשנת שע"ט (1619) בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז, בירת תימן הדרומית. אביו היה ר' יוסף בן אביגד בן חלפון, תלמיד חכם ומשורר, בן למשפחת משתא, שנודעה באותם ימים בשל תלמידי החכמים והמשוררים שהעמידה. מצבו הכלכלי של ר' שלום לא שפר עליו, וכל ימיו חי חיי עוני ומחסור. ביטוי למצוקתו אפשר למצוא ברבים משיריו. כרוב בני מחוזו עסק גם ר' שלום במלאכת האריגה, אך בשל עוניו נאלץ לא פעם להסתופף בבתי ידידים ונדיבים. בצעירותו הרבה ר' שלם לנדוד ברחבי תימן. תוך כדי נסיעותיו הכיר אישים מכל המעמדות ובא במגע עם חכמי דורו היהודים, עם משוררים ומלומדים ועם שליטים ערביים.
עד כה ידועים למעלה מ־500 שירים ופיוטים שכתב ר' שלום שבזי. לרוב הם מוקדשים לנושאים האופייניים לשירת קודש, אך רק חלק קטן מהם נועדו לאמירה בבית הכנסת. בשירתו חוזרים הנושאים כנסת ישראל, התורה והעולם הבא, אך בלִבה ובנשמתה של שירת שבזי עומדת שירת הגאולה. שירתו של שבזי יונקת מסִפרות ישראל לדורותיה ובייחוד משירת ספרד ומשירת תימן שקדמה לו. בזכות שירה זו, התעלה ר' שלום בקרב יהודי תימן תימן למדרגתו של ר' יהודה הלוי בקהילות ספרד.

ר' שלום שבזי נפטר ככל הנראה בשלהי המאה ה־17 או בראשית המאה ה־18. מועד פטירתו המדויק אינו ידוע.

פיוטים נבחרים

אם ננעלו

פיוט לשמחות, המושר בעיקר בשמחת הנישואין. זכה לפופולריות רבה וללחנים מגוונים

אהבת הדסה

משירי הגאולה המפורסמים והחביבים ביותר על יהודי תימן, מושר במשתאות חתנים ובכל עת.

מחרוזת שירי חתונה

בביצוע גילה בשארי ורביד כחלני, מתוך המופע "דלתי מרום", שהתקיים בפסטיבל הפיוט השלישי.

מי נשקני מנשיקות אהבה

פיוט הודאה על השבת הנפש לגוף עם שחר, האדם מתעורר בבוקר בנשיקת אהבה של האל הרחום, וסופו בקשת פרנסה.

לפיוטים נוספים לר' שלום שבזי

עפרה חזה בביצוע הפיוט אם ננעלו

פיוטי השבת

יום שבת תשמח מאוד נפשי

הפיוט עוסק במעלותיה הרוחניות של השבת וב"סודהּ", שרק מקיימיה יכולים להבינו

ביום שבת אשבח

פיוט הבנוי מחרוזות עבריות וערביות לסירוגין, תוך הקפדה על כללי המשקל והחריזה שהורישה שירת ספרד בשתי ה

שבת מנוחה

פיוט שבח ליום השבת, המזכיר את סעודותיה וזמירותיה של השבת ואת השמחה והמנוחה שהיא משרה.

פיוטי חתונה

איילת חן

פיוט ה"זאפה" (ליווי החתן) המושר בשבת בבוקר לאחר התפילה, בזמן שהקהל מלווה את החתן לביתו. מושר גם בחופ

מהדר חתן וכלה

פיוט לחתונה הכתוב לסירוגין עברית וערבית, תוך שמירה וירטואוזית על החריזה והמשקל שאינם משתנים.

איומתי תעודד ישנים

שיר מסוג "נַשִיד", שיר הפתיחה במסיבת שמחה. נהוג לשוררו בשבעת ימי המשתה של החתונה ויפה הוא אף לכל עת.

איומה המשי

שיר מסוג "שִׁירָה", נהוג לשוררו בעיקר בסעודת חתנים במהלך ימי המשתה, בשמחות ובכל עת.

זמרות שרות פיוטי ר' שלום שבזי

דין דין אביב, לאה אברהם, אילנה אליה והדס פל ירדן בביצוע שירי חתונה לר' שלם שבזי

נַשִׁידּ

נַשִׁידּ (ברבים נִשוַד). מלה ערבית קדומה שפירושה שיר. בדיואן התימני השימוש במונח נשיד מתייחס לשיר קצר על הרוב, במבנה פשוט של חרוז אחיד ומשקל קבוע. הַנַּשִׁידּ הוא שיר פתיחה יחיד, ולאחריו יבואו השירות. מנגינתו פשוטה, בדרך כלל אינה מתחלפת ואין רוקדים לצליליו.