צוות האתר
מגדולי הפייטנים הקדומים. חי בארץ ישראל, כנראה בין המאה השישית לשביעית. חיבר מאות פיוטים מסוגים שונים. רבים מפיוטיו מצויים במחזורים האשכנזים.
אלעזר ביריבי קליר (או: קיליר) הוא הגדול והחשוב שבין פייטנינו הקדומים. משערים כי חי בין המאה הששית לשביעית בארץ ישראל. הוא הותיר לנו מורשת פייטנית עצומה בממדיה. בסידורים ובמחזורים, בכתבי יד קדומים ובקטעי הגניזה מצויים הרבה מאות פיוטים ודאיים שלו. הוא חיבר פיוטים מסוגים שונים – קרובות, סליחות, קינות ותפילות לחגים ולמועדים. רבים מן הפיוטים האלו הם חלק מסדר התפילה הקבוע במנהגי האשכנזים ומנהג איטליה (ראו מחזורים לחגים וכן קינות לתשעה באב, מהדורת דניאל גולדשמידט). קומפוזיציות מקיפות של הקליר מן הגניזה פורסמו בידי פרופ' עזרא פליישר.
פיוטיו נחשבו מאד בעיני גדולי הדורות (עד שהיו שזיהו אותו עם התנא ר' אלעזר בנו של ר' שמעון בר יוחאי). ר' חיים ויטל מעיד על רבו, האר"י הקדוש, כך:
ועתה אכתוב נוסח התפילה שקבלתי ממורי ז"ל ובראשונה אכתוב עניין אחד שאמר לי מורי ז"ל [=האר"] בעניין הפזמונים והפיוטים שתקנו האחרונים. דע כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה אבן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה …אבל היה אומר התפילות והבקשות והפזמונים שתקנו הראשונים כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה ותפילת ר"א בן ערך ותפילת ר' נחוניה בן הקנה וכן היה אומר כל הפיוטים והפזמונים שתיקן ר"א הקליר…
(שער הכוונות, "דרושי עלינו לשבח")
על פי: עזרא פליישר, היוצרות בהתפתחותם ובהתהוותם; הרב עדין שטיינזלץ, הסידור והתפילה.
