קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

סוכות
גלויה ובה איור של סוכה, 1904, מתוך אוסף הגלויות של הספרייה הלאומית

סוכות

סוכות הוא חג יהודי שמקורו בתורה והוא נמשך שבעה ימים, מט"ו עד כ"א בתשרי. כמשתמע משמו, הישיבה בסוכה היא המאפיין הבולט של החג. סוכות נקרא גם חג האסיף לציון סיום איסוף התבואה ופירות הקיץ האחרונים בתקופה שבה החג חל, לפני בוא הגשמים.

זהו החג השלישי מארבעת חגי תשרי: קודמים לו ראש השנה ויום כיפור, ומיד אחריו נחגג שמחת תורה (שמיני עצרת). סוכות הוא גם השלישי משלושת הרגלים שבהם היו עולים לרגל לירושלים בימי בית המקדש. סוכות נפתח ב"יום טוב" שבו לפי התורה שובתים ממלאכה, ואחריו חלים ששת ימי חול המועד שהאחרון שבהם מכונה הושענא רבה. למוחרת הושענא רבה חל חג שמחת תורה.

​הישיבה בסוכה

המצווה המרכזית בחג היא הישיבה בסוכה הנחשבת מעין בית זמני לכל ימי החג. מטרת הישיבה בסוכה לשמש תזכורת לדורות הבאים, כפי שנכתב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג מב-מג). ככל הנראה החג מנציח את הסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. אולם לפי פירוש אחר הסוכות המונצחות הן "ענני כבוד" ששמרו על העם במסעם במדבר.

הסוכה נבנית תחת כיפת השמיים בהתאם להלכות מפורטות, והיא כוללת שלוש דפנות לפחות וסכך. מקובל לאכול בסוכה ויש המקפידים גם לישון בה. מלבד ההיבט ההלכתי, לאורך השנים קיבלו הסוכות גם משמעות משפחתית, חברתית וקהילתית. רבים משקיעים בקישוטן והן הפכו למוקד אירוח, התכנסות ושמחה האהוב במיוחד על ילדים.

ארבעת המינים ומצוות נוספות

מצוות נוספות הנהוגות בחג הן ריבוי שמחה ונטילת לולב. כמו הישיבה בסוכה, נטילת לולב היא מצווה ייחודית לסוכות ועל פיה מאגדים את "ארבעת המינים" - לולב, אתרוג, הדס וערבה – מניפים ומנענעים אותם ומברכים עליהם. לפי התורה מצוות נטילת לולב חלה רק ביום הראשון של החג, אולם מחורבן בית המקדש נהוג לקיימה בכל ימי החג, פרט לשבת.
בחול המועד נערכות חגיגות "שמחת בית השואבה" הכוללות מוזיקה וריקודים ומציינות את הטקסים שליוו את שאיבת המים ממעיין השילוח לצורך קיום מצוות ניסוך המים בימי סוכות בתקופת בית המקדש. מנהג ייחודי אחר הוא האושפיזין - לפי מנהג עתיק היה נהוג להזמין לסוכה אורחים (אושפיזין בארמית) סמליים מאבות העם ובהם אברהם, יצחק ויעקב. ברוח זו התקבע הנוהג לארח בסוכה אורחים רבים.

לזכר מצוות הבאת הערבות לבית המקדש, שבה הקיפו כוהנים את המזבח הקפה אחת בכל אחד מימי סוכות ושבע הקפות בהושענא רבה, התקבעו כמה מנהגים: נהוג להקיף בימי החג את בימת בית הכנסת ולומר פיוטים מיוחדים (הושענות), ובהושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים. בלילה האחרון של החג עורכים "תיקון ליל הושענא רבה" שבו מרבים בקריאת הושענות ולימוד תורה. בבוקר הושענא רבה נהוג לחבוט בקרקע ענפי ערבות.

סוכות בספרייה הלאומית

באוספי הספרייה הלאומית פריטים מגוונים רבים המעידים על מקומו החשוב של החג בעולם היהודי ובהווי והישראלי. עם הפריטים נמנים כתבי יד וספרים עתיקים ונדירים הנוגעים לתפילות החג, מנהגיו והלכותיו, צילומים ואיורים המתעדים את החג בתקופות שונות וכרזות המזמינות לאירועי סוכות. בין החומרים אפשר לקרוא דיווחים מרגשים על סוכות שהוקמו באירופה בימי השלטון הנאצי. באתר הספרייה אפשר גם להקשיב להקלטות ולעיין בטיוטות ובתווים המקוריים של שירי סוכות ולקרוא את הסיפורים העומדים מאחוריהם.

מיוחד: סדר אושפיזין מעוטר

פריט מיוחד מאוספי הספרייה: "סדר אושפיזין" על פי כוונות חיים ויטאל עם הוספות מאת שמואל ישראל בן מאיר. סדר כוונות הישיבה בסוכה לכל שבעת ימי חג הסוכות בצורת לוח המעוטר ב"כפיים" של ברכת כהנים ו"מנורה" של "למנצח בנגינות". כתיבה מזרחית של אזור הים התיכון, המאה הי"ט.

חיים ויטאל היה מרבני צפת במאות ה-16 וה-17. כתלמידו המובהק של האר"י עסק בתורת הקבלה