קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אל מסתתר – לידתו של לחן
אתר הפיוט והתפילה

אל מסתתר – לידתו של לחן

צבי זלבסקי

המלחין צבי זלבסקי, שחיבר לחן חדש לפיוט "אל מסתתר", מספר על הרקע והנסיבות לחיבור לחן זה.

אל מסתתר – מילים וביצועים

את הלחן לפיוט אל מסתתר כתבתי כשיר אהבה. הייתי אז כבן עשרים ולמדתי בישיבה בקריית ארבע. הייתה זו תקופת ראשית ההתנחלות, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. באוויר ריחפה תחושה של יציאה ממצרי־מוות למרחבים. "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה".

בקריית ארבע היו אז רק כמה בנינים על הר טרשי ומוכה רוחות, אבל בבית המדרש, בצריף הקטן, הייתה תחושה של עושר רוחני ומרחב.

הגמרא ותורת הרב קוק, ספרות ישראלית חילונית וחסידית, הכל התחבר לנו. בתמימות חשבנו שארץ ישראל תפיל את כל המחיצות.

שם פגשתי את אשתי לעתיד. בחורה שַתקנית שעולמה הפנימי היה עמוק ורב־גוני.

היא הייתה מחבורת המתנחלים הראשונה ומוצאה ממשפחה של שושלת אדמו"רי סלונים. היא מאד אהבה ניגונים חסידיים אמִתיים והייתה לה ספריית תקליטים גדולה, ובה גם התקליטים של ניגוני חב"ד. אהבנו לשבת יחד בבית ידידים בלילות ולהקשיב לניגונים המורכבים והעמוקים של חסידי חב"ד.

באותה תקופה גיליתי את יופייה של השבת ובמיוחד את יופייה של הסעודה השלישית ה"שָלֵשִידֵס" כפי שהיא נקראת בפי החסידים (שלוש סעודות). בסעודה זו, שנערכת מעט לפני שקיעת החמה, אוכלים רק קצת חלה ואולי דג כדי לצאת ידי חובה.

על פי הקבלה זהו זמן של "רעוא דרעוין", היינו שעת רצון הרצונות. לפני הפרדה מהשבת, כשעולם החולין הקר והמנוכר מתחיל להטיל את צלו, מתעוררת האהבה העמוקה ביותר, הנואשת ביותר.

הניגונים המושרים בסעודה זו הם הניגונים הנוגים, האיטיים והמהורהרים שממלאים את הלב געגועים.

בין הפיוטים לסעודה שלישית מצוי גם הפיוט "אל מסתתר". חיבר אותו חכם מקובל בשם רבי אברהם מימון, והוא בנוי על פי סדר עשר הספירות.

פיוט זה מזכיר לי את תמונתו של מרדכי ארדון שבמרכזה מולקולה ענקית או ספינת חלל מסתורית ששטה במרחבי יקום אינסופי. זהו העתק של הסכימה של עשר הספירות כפי שהיא מופיעה בספרי הקבלה.

כאשר התארסנו החלטתי להלחין את הפיוט הנפלא הזה כמתנת ארוסין.

ויטראז' של מרדכי ארדון שמוקדש לחזון אחרית הימים של ישעיהו. באדיבות הגב' אורה ארדון והספריה הלאומית.