audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

שמע ישראל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן אליהו אליהו
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים משה בן יוסף
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן, שמעון אילוז
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי
  • 8.
    עכשווי - ישראל לא ידוע
  • 9.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שמע ישראל
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;שבת
מועד התפילה ערבית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • נראה שלא תהיה זו הגזמה לומר שמבין כל פסוקי התורה שהשתלבו בתפלה, ומבין כל קטעי התפלה עצמם, זהו הקטע המפורסם ביותר והמזוהה ביותר עם העם היהודי. פסוק זה מופיע במקורו לפני פרשת "ואהבת את ה' אלהיך" שהיא הפרשה הראשונה של קריאת שמע, אך הוא גם מופיע בכמה מקומות נוספים בתפלה בשל החשיבות הרבה שיוחסה לו.
    קריאת השמע הפכה עם השנים להיות הצהרת היהדות.

    הדבר החל לאחר חורבן הבית כשהעם היהודי הפך לעם תלוש ונודד, עם ללא ארץ, שהעוגן היחידי שלו במציאות הוא התלות באלוהיו ובקיום מצוותיו. למרות הגלות והפיזור העם כולו נותר מחובר למקור אחד, וקריאת שמע להצהרה הכוללת את עקרונות האמונה של היהודי.
    הקריאה "שמע ישראל" מתקשרת בתודעתם של רבים למעמד טראגי ונשגב משום שתמיד נאמרה על ידי אלו הנמצאים על ערש דווי כסיכום של חיי אמונה, וגם מפי ההולכים אל המוות על קידוש השם, ממסעי הצלב באירופה, דרך האוטו-דה-פה בספרד ועד לכִבשני גרמניה הנאצית. אולם לקריאת שמע ישראל גם היבט חיובי ביותר, משום שהיא נאמרת ברגעים חשובים במעגל החיים ובמעגל השנה: מפי אבי הבן בברית המילה, שהיא הכרה בברית שהעם כורת עם אלוהיו, בקטעים מסוימים של תפלות יום הכפורים והסליחות, וכן בהקפות של שמחת תורה.
    לראשה של קריאה זו נקשרו כתרים רבים ואגדות אין ספור, ובהן המדרש המפורסם האומר שהקריאה נאמרה מפי בניו של יעקב, הלוא הוא ישראל, ששאל את בניו על ערש מותו האם כולם עדיין מאמינים בה', ועל כך הם ענו "שמע ישראל", כלומר, אתה אבינו ישראל, כולנו מאמינים שה' הוא אלוהינו וה' הוא אחד. המדרש ממשיך ואומר שיעקב-ישראל הישיש השיב לבניו במשפט (שאינו פסוק בתנ"ך): ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי להראות שמחה על תשובתם. מדרש מאוחר יותר מספר, לעומת זאת, שמשה רבנו שמע את המלאכים משבחים את הקב"ה במשפט זה והעתיק אותו מהם.
    מקורו של המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו..." הוא למעשה בספרות חז"ל (תוספתא תענית א, יב), והוא נתקן כמענה לברכות הכהנים במקדש. לאחר החורבן עשה המשפט את דרכו אל תפילות יום הכפורים, ומשם עבר אל קריאת שמע והתמקם בין הפסוק הראשון, הנחשב כאמור להצהרת האמונה, ובין המשך הקטע, העוסק בזכירת התורה והמצוות והמוגדר בספרות ההלכה והתפלה כפרשה הראשונה של שמע - "ואהבת".



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?