ישראל

אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן

המילה ישראל מבטאת מכלול עשיר ורב-רבדים של תרבות, היסטוריה, חברה ויצירה. ההוויה הישראלית העכשווית היא תוצר של דרך ארוכה, רווית תהפוכות ונקודות ציון היסטוריות: מהאזכור המקראי הראשון של השם ישראל שניתן ליעקב; דרך ממלכת ישראל הקדומה שיושביה הוגלו בשנת 722 לפני הספירה, ובהמשך ייחוס הכינוי ישראל הן לארץ הקודש והן לעם היהודי לאורך כ-2,000 שנות הגלות; ועד התעוררות הציונות, הקמת מדינת ישראל והתפתחות החברה הישראלית.

אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן בספרייה הלאומית הוא האוסף הלאומי של מדינת ישראל, וייעודו לאסוף ולשמר את אוצרות התרבות והידע של המדינה. האוסף משמש "הזיכרון הלאומי" של מדינת ישראל וארץ ישראל, והפריטים השמורים בו מתעדים את התפתחותן של החברה הישראלית והתרבות הישראלית החדשה מהולדתן במאה ה-19 ועד ימינו. עיון באוסף העצום מגלה שפע חומרים מכלל מגזרי החברה, ובהם כמעט כל היצירות הכתובות שנוצרו בישראל וכן יצירות מוזיקליות, צילומים, עיתונים, כתבי עת, מפות, סרטים, כרזות ואין-ספור פריטים מעניינים נוספים.

שלושת תחומי העניין העיקריים שבהם מתמקד אוסף ישראל הם התרבות הישראלית, החברה הישראלית וארץ ישראל.

תחומים רחבים אלה כוללים נושאי משנה רבים, ובתוכם: ציונות; הסכסוך הערבי-ישראלי; נושאים חברתיים והיסטוריים; ספרות יפה למבוגרים; ספרות ילדים; אומנות; ארכיאולוגיה; תיירות וספרות מסע; יחסים בין ישראל למדינות אחרות; מיעוטים; ספרות על ישראל בשפות לועזיות; ספרות יפה עברית המתורגמת לשפות אחרות; עיתונות וכתבי עת; פרסומים רשמיים של ארגונים בין-לאומיים כגון האו"ם, נאט"ו והאיחוד האירופי הנוגעים לישראל.

"אנו מכריזים בזאת"

במאה ה-19 אנשי רוח יהודים בגולה החלו לבטא ביצירותיהם ניצנים של תודעה ציונית. הם קראו לחזק את הזהות הלאומית-יהודית, לעודד התיישבות בארץ ישראל, לפתח את עולמות התרבות והרוח היהודיים ולהחיות את השפה העברית. ההגות הציונית הייתה המצע להפיכת החלום הישן על שיבת ציון לתנועה מעשית שהצליחה לכנס יהודים מכל קצווי העולם לארץ ישראל ואף לכונן מדינה עצמאית. עליית התנועה הציונית והקמת המדינה נחשבות לפריצת דרך חסרת תקדים, הדרמטית ביותר בתולדות ישראל.

שיאו של המפעל הציוני השתקף במילות המפתח במעמד הכרזת המדינה במאי 1948: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". עמודי התווך של המדינה החדשה היו התנועה הלאומית-הציונית, השפה העברית, התרבות העברית, החברה הישראלית המשתנה והמגוונת וארץ ישראל על יושביה ותרבויותיה לאורך ההיסטוריה.

הכרזת העצמאות | ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר
הכרזת העצמאות | ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר
בית אלפא ביום העצמאות | נדב מן, ביתמונה. מאוסף בית אלפא. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר
בית אלפא ביום העצמאות | נדב מן, ביתמונה. מאוסף בית אלפא. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר

החברה הישראלית

החברה היהודית החדשה בארץ ישראל, שלימים התגבשה לחברה הישראלית, החלה להתפתח עם ראשית העליות ההמוניות בסוף המאה ה־19. הקמת המדינה פתחה עידן חדש ששם קץ לדפוס החיים ההיסטורי היהודי כמיעוט זר ונרדף בגולה. על רקע תחושת הביטחון שהעניקה המדינה הריבונית, שגשגה החברה הישראלית הצעירה והפכה לפסיפס רב-גוני המורכב מקבוצות של יהודים ילידי הארץ ויוצאי התפוצות ומקבוצות של לא-יהודים. האוכלוסייה הערבית בישראל היא מרבית המיעוט שאינו יהודי. הישגי החברה הישראלית בולטים בכל תחומי החיים, בין היתר בטכנולוגיה ומדע, היי-טק וחדשנות, רפואה וכלכלה, השכלה גבוהה ותעשייה ביטחונית.

בד בבד עם התגבשות החברה הישראלית צמחה גם התרבות הישראלית. מהמאה ה־19 ועד ימינו פורחת תרבות עברית וישראלית עשירה, המשלבת זיקה לתרבות היהודית העתיקה כמו גם לתרבויות הרבות שמהן הגיעו הקבוצות בחברה הישראלית. פניה הרבים של היצירה הישראלית מתבטאים בכל ענפי התרבות, ובהם ספרות ושירה, מוזיקה ומחול, תיאטרון וקולנוע, עיצוב ואדריכלות.

מתוך האוסף:

על האוסף

אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן הוא האוסף הלאומי של מדינת ישראל, ומטרתו לאסוף ולשמר את אוצרות הידע והתרבות שלה. האוסף מגשים את ייעודה של הספרייה הלאומית לשמש הזיכרון הלאומי של מדינת ישראל וארץ ישראל, ולכן יש לו חשיבות עליונה בין אוספי הליבה של הספרייה.

אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן פועל לתיעוד נרחב, מסודר ויסודי ככל האפשר של התרבות הישראלית והעברית, של החברה הישראלית על כל מגזריה וזרמיה ושל ארץ ישראל על היבטיה הגאוגרפיים והמדיניים. ייחודו של האוסף בהיותו היחיד בעולם המתעד בעקביות ובהיקף כה גדול את הלך הרוח של החברה הישראלית ואת התפתחות התרבות הישראלית מראשית התהוותה במאה ה-19.

כאוסף לאומי, האוסף משקף את הרב-גוניות של החברה הישראלית ולשם כך מכנס יצירות בשלל פורמטים, מכל מגזרי החברה וללא הבחנה בין רמות תוכן שונות כגון כתבים אקדמיים, ספרות יפה ויצירות פופולריות. האוסף פונה לקהל יעד מגוון הכולל חוקרים וסטודנטים, יוצרים, אנשי רוח, עיתונאים, מורים וכל אדם המתעניין בתוכני האוסף.

גלויה: איור של האמן היהודי-גרמני אפרים משה ליליין מתוך ספר "יהודה", 1906
גלויה: איור של האמן היהודי-גרמני אפרים משה ליליין מתוך ספר "יהודה", 1906
שבוע הספר, 1971 | ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר
שבוע הספר, 1971 | ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר

משמעות האוסף

בלב אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן עומדת היצירה הכתובה שנוצרה בישראל בדפוס, בכתב יד או בדרך דיגיטלית. מלבדה מתמקד האוסף ביצירה המוזיקלית הישראלית ובתצלומים המתעדים את ארץ ישראל והחברה הישראלית.

איסוף הפריטים בתחום היצירה הישראלית מושתת בעיקרו על "חוק הספרים", המחייב כל גורם המפרסם בישראל פריט ביותר מ-50 עותקים להפקיד שני עותקים שלו ("עותקי חובה") בספרייה הלאומית. חובת ההפקדה חלה על פרסומים מודפסים ואלקטרוניים, ובזכותה אוספי הספרים, העיתונות הישראלית, היצירה המוזיקלית הישראלית וכתבי העת מקיפים את כלל הפריטים כמעט בתחומים אלה.

הספרייה משמרת את כל הפרסומים המגיעים אליה מכוח החוק. כך מתהווה האוסף המלא של היצירה הישראלית, הנגיש לכל אדם המעוניין לעיין ביצירות היוצאות לאור במדינת ישראל. חלק מאוסף הספרים הישראלי מונח על המדפים הפתוחים באולמות הקריאה בספרייה, ואת חלקו הנוסף אפשר להזמין בבקשה מקוונת.

מלבד האיסוף העקבי של ספרים, עיתונים, כתבי עת ויצירה מוזיקלית, אוסף ישראל על שם משפחת פדרמן מכיל פריטים בפורמטים רבים נוספים ובהם תצלומים, מפות, חומרים אור-קוליים, תקליטורים, סרטים ושפע חומרי אפמרה דוגמת כרזות, מודעות וכרטיסים. אחד מאוספי המשנה המיוחדים באוסף ישראל על שם משפחת פדרמן הוא אוסף הארכיונים, המורכב ממאות ארכיונים אישיים של יוצרים בולטים בתחומי התרבות, ההגות והאומנות.