"טוביה החולב" הוא סדרת סיפורים קצרים על חייו של יהודי עני, החי בשטעטל ב"תחום המושב" באוקראינה, ולו שבע בנות. הסיפורים מתארים את חייו של טוביה החלבן ואת החיים של היהודים באזור הכפר, ומתובלים בפסוקים וציטוטים מהמסורת היהודית – מהתנך, גמרא, אגדה – בצורה הומוריסטית ושנונה.
"טוביה החולב" הוא סדרת סיפורים קצרים על חייו של יהודי עני, החי בשטעטל ב"תחום המושב" באוקראינה, ולו שבע בנות. הסיפורים מתארים את חייו של טוביה החלבן ואת החיים של היהודים באזור הכפר, ומתובלים בפסוקים וציטוטים מהמסורת היהודית – מהתנך, גמרא, אגדה – בצורה הומוריסטית ושנונה. הסיפורים מתמקדים במתחים שבין מודרנה ומסורת, דרך חיי האהבה של חמש משבע בנותיו של טוביה, שכל אחת מהן מציבה אתגר והתלבטות בפני האב, ומכריחה אותו להתאים את תגובתו כדי לשמור על משפחתו ועל מסורתו. הסיפור מעורר הזדהות ובוחן את הדילמות בצורה כנה, אך סגנונו ההומוריסטי של שלום עליכם הופך אותו לקליל ומהנה לקריאה, ומאפשר לקוראים להזדהות עם טוביה ועם בנותיו. הסיפור, שנכתב ביידיש במקור ופורסם בתחילה כסיפור בהמשכים בכתב עת, הפך לסיפור המוכר ביותר של שלום עליכם, תורגם לשפות רבות, עובד למחזה באותו שם, למחזמר "כנר על הגג" ולסרט בשם זהה.
"מעשה שסח לי טוביה החולב. יהודי עני ומטופל בבנות, כיצד שיחקה לו השעה ועל־ידי מאורע משונה, היוצא מגדר הטבע, נתעלה פתאום למעלה־למעלה."
גלו פריטים מאוספי הספרייה הקשורים לטוביה החולב: תמונות, כרזות, ספרים ועוד
שלום עליכם הוא שם העט של שלום רבינוביץ', מחשובי הכותבים ביידיש, ומראשי הספרות העברית בעת החדשה. שלום עליכם חי בשנים 1859-1916, ב"תחום המושב" באוקראינה, והיגר לארצות הברית בסוף ימיו בעקבות גל פוגרומים באזור. הוא זכה להשכלה בסיסית בתלמוד תורה, מגיל צעיר היה כותב, ומגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים בעילום שם, כדי לאפשר לעצמו חופש כתיבה וסגנון בוטה. הקים את "הספריה העממית היהודית" שכללה את מרבית סופרי תנועת ההשכלה (מנדליי מוכר ספרים, י.ל פרץ, ועוד) שם קידם את רעיון הוצאת רומנים יהודיים כספרי מופת. ספריו שלו – סדרת ספרי מנחם מנדל, סיפורי טוביה החולב ועוד – תיארו בעיקר את האווירה של ה"שטייטל" היהודי, ואת הלכי הרוח של החברה היהודית בתחום המושב, בצורה מאוד נגישה והומוריסטית, והפכו לפופלריים מאוד. למרות הצלחתו, סבל מקשיים כלכליים רוב חייו כיוון שלא היה בעל הזכויות על יצירתיו, ורק בעזרת נשפי התרמה ב-1909 בארה"ב הצליח לרכוש מחדש את הזכויות ליצירתו. הוא נפטר ממחלת השחפת בגיל 57, ונקבר בניו יורק, בהלוויה מפוארת שבה לקחו חלק גדולי הקהילה היהודית ובהם הרב יהודה ליב מגנס, יוסל'ה רוזנבלט, נחמן סירקין ורבבות אנשים שליוו את הארון.
קצנלסון, גדעון
יעקב וייצנר
עיון ב"טוביה החלבן"
למאמר
ג'נט האדה
חנוך, ג.
על ההצגה טוביה החולב
למאמר בJSTOR (גישה מבניין הספרייה)