פרנץ קפקא
אוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון, הספרייה הלאומית

פרנץ קפקא

הסופר פרנץ קפקא (1924-1883) נחשב לדמות מפתח בתולדות הספרות המודרנית העולמית. קפקא נולד בפראג, אז אחת הערים החשובות באימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה יהודית מתבוללת. הוא למד משפטים באוניברסיטה הגרמנית באותה העיר, שם הכיר את מקס ברוד, לימים חברו הקרוב.

כבר במהלך לימודיו האקדמיים התחיל קפקא להתעניין בספרות ובפילוסופיה, וזמן קצר לאחר מכן חיבר את כתביו הראשונים. קפקא מת ממחלת השחפת בגיל 41, ולכל אורך חייו הקצרים היסס לפרסם את יצירותיו והיה ספקן ביחס לרמתן הספרותית. במהלך חייו, קפקא לא התפרסם בתור כותב ידוע במיוחד. בזכות הסופר מקס ברוד, שעודד את קפקא לסיים יצירות ולפרסמן, הפכו יצירותיו של קפקא לנכס צאן ברזל בספרות המערבית. גם הוצאת הספרים שוקן תרמה להכרתו העולמית של קפקא: בשנת 1934 סיכמה עם מקס ברוד להוציא לאור מהדורה כוללת של כתבי קפקא. הכרכים הראשוניים עוד ראו אור בגרמניה ובהמשך בצ'כוסלובקיה ובארצות הברית. אותה הוצאה דאגה גם להוציא את יצירותיו של קפקא בתרגום לעברית.

עזבונו של קפקא

בשנים 1921 ו-1922 כתב קפקא שתי הודעות למקס ברוד ובהן ביקש לשרוף את כל כתבי היד, הציורים והמכתבים שלו לאחר מותו. בניגוד להנחיה ברורה זו, החל מיוני 1924 אסף ברוד את כל החומרים ממקומות שונים, בדק אותם והתחיל לפרסם את מה שקפקא גנז במהלך חייו. שלושת הרומנים בלתי-גמורים "המשפט", "אמריקה" ו-"הטירה" הם מהבולטים שביצירות אלה. כאשר עזב את מולדתו צ'כוסלובקיה במרץ 1939, שעות ספורות לפני שהנאצים פלשו לארץ זו, לקח ברוד את כל כתבי קפקא איתו בדרך לארץ ישראל. בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת החזיר את מרביתם ליורשיו של קפקא.

חומרים אלה שמורים היום בספריית הבודליאן באוקספורד, ובמקביל מאות מכתבים, מספר כתבי יד קצרים ואף ציורים רבים של קפקא נשארו בידיו של ברוד ומהווים חלק מעזבונו הספרותי. יחד עם ארכיונו האישי הגדול של ברוד הגיעו פריטי קפקא אלה לספרייה הלאומית בשנים 2019-2016. חומרים אלה ועוד מספר פריטים מקוריים אחרים של קפקא בספרייה הלאומית מרכיבים את האוסף השלישי בגודלו בעולם של פרטי מקור של הסופר הגדול, ביניהם גם מחברות תרגול בעברית.