קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

רחמים עמר – מוזיקאי, מלחין, יוצר
אתר הפיוט והתפילה

רחמים עמר – מוזיקאי, מלחין, יוצר

רוני איש־רן

רחמים עמר (1898–1975), אחד המוזיקאים־יוצרים הבודדים שפעלו במאה השנים האחרונות בסגנון המוזיקלי הקרוי "ספרדי־ירושלמי", הוא ללא ספק הבכיר והפורה שבהם – במהלך חייו הלחין קרוב לשלוש מאות שירים וקטעי תפילה שונים. הצצה לדמותו.

x (x)

רחמים עמר (1898–1975) הוא אחד המוזיקאים-יוצרים הבודדים שפעלו במאה השנים האחרונות בסגנון המוסיקלי הקרוי "ספרדי-ירושלמי". ללא ספק הוא הבכיר והפורה שבהם – במהלך חייו הלחין קרוב לשלוש מאות שירים וקטעי תפילה שונים.
מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר בלחן רחמים עמאר | ספרד ירושלים | ניסים שלום ומקהלת צעירי ציון. להאזנה>
את דרכו המוזיקלית התחיל כנגן חצוצרה בתזמורת המשטרה הבריטית שאליה התגייס בצעירותו, מיד עם החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי נטש את החצוצרה והחל להתמחות בכלי נגינה נוספים, בעיקר כלי פריטה שונים ומאולתרים שהיה בונה בכוחות עצמו. מאוחר יותר רכש כינור, אשר הפך להיות הכלי המרכזי שבו ניגן ויצר עד סוף ימיו.

לפרנסתו היה עובד כנגן בהרכבים ערביים שונים. עיקר הפרנסה הייתה מהופעות בבתי קפה ומועדונים שונים בעיר יפו, שבה חי באותה תקופה. לעתים היה נדרש לנסוע אל מחוץ לעיר לכמה ימים כדי לנגן באירועים ובשמחות בכפרים ערביים שונים בארץ, ובשל שמירת כשרות נאלץ להסתפק בלחם ומים בלבד למחייתו (בהקשר זה נציין כי רחמים עמר היה יהודי שומר מצוות ולאורך כל השנים הקפיד לא להופיע בשבתות, חגים וכו' גם כאשר הדבר עלה לו בהפסד מקור פרנסה).

המוזיקה הספרדית־תורכית ששמע בבית מחד והמוזיקה הערבית שאליה נחשף דרך עבודתו כנגן "ערבי" מאידך, הן שעיצבו את סגנון ההלחנה שלו. סגנון זה הוא למעשה שני תתי־הסגנונות העיקריים המרכיבים את הסגנון הנקרא "ספרדי־ירושלמי".

אנא בחסדך בלחן רחמים עמר | ספרד ירושלים | מקאם חג'אז כאר | משה גיאת. להאזנה>

עם זאת, יש לציין כי למרות הפריחה והפופולריות של המוזיקה הערבית, אשר היו בשיאן למן ראשית המאה העשרים וכמעט עד סופה (סביב מותו של המלחין המצרי מוחמד עבד אל וו'הב בשנת 1991), שימר רחמים עמר את סגנונו הייחודי ולא נטה "להיסחף" עם הגל הערבי, וברובן המוחלט של יצירותיו הסגנון השולט הוא דווקא התורכי־ספרדי. יתר על כן, ביצירותיו מהתקופה שלאחר קום המדינה ניתן להבחין באלמנטים מודרניים "עכשוויים" הלקוחים מהמוסיקה הישראלית דאז (הוֹרָה, חסידי וכו'). מטרתו ביצירות אלה הייתה להביא את המוזיקה המזרחית אל קהל רחב ומגוון יותר ואף להתאימה לצרכים חברתיים כמו ריקודי עם, ריקודי שמחות ועוד. כל זאת כמובן ללא ניסיון לטשטש את המקורות המוזיקליים שמהם הוא שואב ועל פיהם הוא מונחה.

שירת הים בלחן רחמים עמר | ספרד ירושלים | ניסים שלום. להאזנה>

בנוסף לפעילותו כנגן וכמלחין ניהל רחמים עמר לאורך השנים מקהלות ירושלמיות אשר היו מבצעות שירים שלו וקטעי תפילה שהלחין, הן במהלך התפילות בבתי הכנסת והן באירועים שונים אשר בהם הייתה מצטרפת גם תזמורת מזרחית בניהולו. בשנים מסוימות אף הוקצו למקהלתו תכניות ופינות קבועות ברדיו "קול ישראל", שבו בוצעו שיריו. את הקלטותיהם ניתן להשיג היום רק בסרטיית "קול ישראל". רוב שיריו לא הוקלטו על גבי תקליטים או קלטות.

המקהלות שניהל עמר נחשבו ליוקרתיות מאוד בירושלים של שנות החמישים והשישים, ורבים מחובבי השירה אז היו מוכנים להתאמץ מאוד כדי להתקבל ולהיחשב חלק מהן. בוגרים רבים של המקהלות הפכו לחזנים וחלקם נחשבים עד היום למובילים בסגנון הספרדי־ירושלמי.

לקראת סוף ימיו ועוד יותר לאחר מותו חלה ירידה בפופולריות של שיריו – המקהלה הפסיקה לפעול ואת החומר הקיים לא הנציחו, כאמור, על גבי תקליטים, כך שהשירים הפכו פחות ופחות נגישים ומושמעים. את החלל שנוצר מילאה המוזיקה הערבית, אשר מאז הפכה להיות הסגנון המרכזי בחזנות הירושלמית בכלל.

למרבה הצער, רוב לחניו של רחמים עמר אינם מוכרים כיום וישנם מעט מאוד פייטנים אשר יודעים לבצע אותם באופן שלם. לעומת זאת, כמה מלחניו הפכו לנכסי צאן ברזל והם מבוצעים עד היום במסגרות שונות. המפורסמים שבהם הם "חביבי יה חביבי", נגילה הללויה", "אנא בחסדך" ועוד.

חביבי יה חביבי בלחן רחמים עמר | ספרד ירושלים | כורד | אנסמבל רננות ומקהלת החזנים. להאזנה>

למרות מעמדו כמוסיקאי וכמלחין חשוב – אולי החשוב ביותר במאה השנים האחרונות במוזיקה היהודית־מזרחית – ולמרות ההצלחה והפופולריות שלהן זכו יצירותיו, המשיך רחמים עמר להופיע ככנר מן השורה בחתונות, מסיבות בר מצווה ואירועים משפחתיים אחרים ממש עד לימיו האחרונים, וזאת לצרכי פרנסתו ופרנסת משפחתו.

 נגילה הללויה בלחן רחמים עמר | ספרד ירושלים | כוזאם | רמי דנוך וצלילי להקת העוּד. להאזנה>