קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

  1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. אסלאם
  4. חגים ומועדים באסלאם
  5. המסע הלילי של מוחמד ועלייתו השמימה (אל-אסראא' ואל-מעראג')
המסע הלילי של מוחמד ועלייתו השמימה (אל-אסראא' ואל-מעראג')
איור של עלייתו של הנביא מוחמד השמימה, כשהוא רוכב על אל-בוראק.

המסע הלילי של מוחמד ועלייתו השמימה

הסורה ה-17 בקוראן נפתחת בפסוק המשבח את אלוהים "המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון [...] למען נראה לו את אותותינו." תיאור תמציתי זה שימש קרקע פורה לפרשנות, ופרשנים מוקדמים פיתחו אותו לכדי סיפור בעל משמעויות קוסמולוגיות ורוחניות כבירות: בליל ה-27 בחודש השביעי בלוח השנה המוסלמי (רג'ב), בשנת 621 לספירה, רכב מוחמד על גבי בהמה פלאית מעופפת דמוית סוס, הקרויה אל-בוראק, כל הדרך ממכה ל"מסגד הקיצון" (מסגד אל-אקצא) בירושלים, שם עמד בעבר בית המקדש. משם, המריא מוחמד לרקיע השביעי כדי לחזות באלוהים. לפי פרשנים אחדים, מסע זה לא נפרש על פני לילה שלם אלא התרחש מחוץ לזמן, ברגע אחד ויחיד.

אף על פי שהסורה ה-17 קשורה באופן המפורש ביותר לסיפור זה, פרשנים מוצאים התייחסויות למסעו השמיימי של הנביא במקומות אחרים בקוראן, למשל בהתגלות "אצל הלוטוס אשר בקצה המרום; שם הוא גן המסתור" (סורה 53: 15-14) וכן בתיאור "שליח נכבד" העומד לפני האלוהים "בעל הכס" (סורה 81: 25-19).

חשיבותה של ירושלים, כעיר השלישית הקדושה ביותר באסלאם, קשורה בקשר הדוק לסיפור זה. למעשה, במשך תקופה מסוימת נהגו המוסלמים המוקדמים לכוון את תפילותיהם לכיוון ירושלים. עובדה זו, נוסף לתיאורי המפגשים השמיימיים שערך מוחמד עם נביאים שקדמו לו, לרבות משה, ישו, דוד, שלמה, חנוך ואברהם, ממחישים את הקשר ההדוק בין האסלאם למסורות היהודיות והנוצריות.

מסעו הלילי של מוחמד (אל-אִסְרַאא') ועלייתו השמיימה (אל-מִעְרַאג') מתואר בפירוט בחדית' - אוסף הלכות וסיפורים אודות הנביא. גרסאות מאוחרות אלה שמות דגש על המסע הלילי כנקודת מפנה בחייו של מוחמד. עבור מיסטיקנים סופים בפרט, סיפור זה נקרא כמודל להארה רוחנית. העלייה השמיימה ממלאת תפקיד מרכזי גם במסורות המיסטיות והפואטיות הפרסיות. הפילוסוף הפרסי אבן סינא (1037-980 לערך) חיבר את "ספר העלייה לשמיים" (ִִמִעְרַאג'-נַאמֵה), חיבור שאבד במרוצת השנים. בנוסף, עיבודים פואטיים של הסיפור חוברו על ידי עומר ח'יאם (1131-1048 לערך), ח'אקאני (1199-1120 לערך), נִזַאמי גַנְגַ'אוי (1209-1141 לערך) ואחרים.

כחודש לפני חודש הרמדאן, מוסלמים רבים מציינים את אל-אִסְרַאא' ואל-מִעְרַאג' בחגיגות הכוללות תפילות ליליות וקריאה בקוראן ובגרסאות מאוחרות יותר של הסיפור. מאחר ומדובר בחג שאינו קאנוני, דרכי ציונו משתנות ממקום למקום: יש העורכים סעודה, אחרים דווקא צמים, בעוד במקומות אחדים המאורע כלל אינו מצוין באופן רשמי.