כתבי יד בספרייה הלאומית

קתרינה הקדושה, מתוך ספר שעות, פלנדריה, אמצע המאה ה-15
כתבי יד עבריים ברחבי העולם
במשך אלפי שנים השתמשו היהודים במילה הכתובה כדי להביע את אמונותיהם הדתיות וידיעותיהם המדעיות. הם העתיקו בשקדנות ספרי תורה, סידורים, ספרי הלכה ומנהגים, וחיבורים בתחומי דת ומדע שונים. אף על פי שהעברית שימשה שפה כתובה ולא מדוברת, היהודים כתבו בעברית בהיקף רחב מאוד, אך גם במגוון רחב של שפות מקומיות. בכתבי היד גנוזים הטקסטים הקלאסיים של היהדות במצב המהימן ביותר, לפעמים בנוסח קרוב יותר למקור מנוסח הדפוס, וגם יצירות ספרות רבות שמעולם לא זכו להדפסה. בדומה לנדידת הקהילות היהודיות, כתבי היד היהודיים נדדו על פני ארצות ויבשות. חיבורים אלה, המשקפים את הידע והתרבות של העם היהודי, מצאו לבסוף מקלט בהיכלות של ספריות גדולות ובכספות של אוספים פרטיים. בימינו, כתבי היד העבריים מהווים מקור עשיר לידיעות על התרבות הרוחנית והחומרית של הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
כתבי יד לועזיים
כמעט כל תרבות עולמית שפיתחה סימני כתיבה השאירה טקסטים כתובים ביד. עד המצאת הדפוס, כתיבת והעתקת טקסטים הייתה הדרך הרווחת להעברת דעות, אמונות וידע מדור לדור. גם לאחר כניסת הדפוס לתרבויות השונות, יצירת כתבי יד מושקעים ומהודרים לא יצאה לגמרי מהאופנה. הספרייה הלאומית מחזיקה באוסף מגוון של כתבי יד לועזיים, בעיקר מאירופה, אך גם מיבשות אחרות, החל מהמאה התשיעית. מרבית כתבי היד הגיעו לאוספי הספרייה דרך תרומות. כך למשל הוסיף האוסף הפרטי של אברהם שלום יהודה פריטים נדירים ומרהיבים, כגון ספרי שעות (ספרי תפילה נוצריים) מהודרים מהמאה ה-16, כתבי יד ה"וולגטה" (התנ"ך והברית החדשה בתרגום ללטינית) והאוסף הגדול של כתבי היד התיאולוגיים של אייזק ניוטון. חלק ניכר של האוסף עבר דיגיטציה ועומד לרשות כלל המתעניינים באתר ובקטלוג הספרייה הלאומית.