כתבי יד

כתבי יד בספרייה הלאומית

כתבי יד עבריים ברחבי העולם

במשך אלפי שנים השתמשו היהודים במילה הכתובה כדי להביע את אמונותיהם הדתיות וידיעותיהם המדעיות. הם העתיקו בשקדנות ספרי תורה, סידורים, ספרי הלכה ומנהגים, וחיבורים בתחומי דת ומדע שונים. אף על פי שהעברית שימשה שפה כתובה ולא מדוברת, היהודים כתבו בעברית בהיקף רחב מאוד, אך גם במגוון רחב של שפות מקומיות. בכתבי היד גנוזים הטקסטים הקלאסיים של היהדות במצב המהימן ביותר, לפעמים בנוסח קרוב יותר למקור מנוסח הדפוס, וגם יצירות ספרות רבות שמעולם לא זכו להדפסה. בדומה לנדידת הקהילות היהודיות, כתבי היד היהודיים נדדו על פני ארצות ויבשות. חיבורים אלה, המשקפים את הידע והתרבות של העם היהודי, מצאו לבסוף מקלט בהיכלות של ספריות גדולות ובכספות של אוספים פרטיים. בימינו, כתבי היד העבריים מהווים מקור עשיר לידיעות על התרבות הרוחנית והחומרית של הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

כתבי יד לועזיים

כמעט כל תרבות עולמית שפיתחה סימני כתיבה השאירה טקסטים כתובים ביד. עד המצאת הדפוס, כתיבת והעתקת טקסטים הייתה הדרך הרווחת להעברת דעות, אמונות וידע מדור לדור. גם לאחר כניסת הדפוס לתרבויות השונות, יצירת כתבי יד מושקעים ומהודרים לא יצאה לגמרי מהאופנה. הספרייה הלאומית מחזיקה באוסף מגוון של כתבי יד לועזיים, בעיקר מאירופה, אך גם מיבשות אחרות, החל מהמאה התשיעית. מרבית כתבי היד הגיעו לאוספי הספרייה דרך תרומות. כך למשל הוסיף האוסף הפרטי של אברהם שלום יהודה פריטים נדירים ומרהיבים, כגון ספרי שעות (ספרי תפילה נוצריים) מהודרים מהמאה ה-16, כתבי יד ה"וולגטה" (התנ"ך והברית החדשה בתרגום ללטינית) והאוסף הגדול של כתבי היד התיאולוגיים של אייזק ניוטון. חלק ניכר של האוסף עבר דיגיטציה ועומד לרשות כלל המתעניינים באתר ובקטלוג הספרייה הלאומית.

"כתיב"

האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות שמאפשרות שימור, הצגה ונגישות לתוכן דיגיטלי, פתחה הספרייה הלאומית בתהליך של חידוש האוסף של צילומי כתבי היד העבריים. מיזם "כתיב", המשותף לספרייה הלאומית ולאגודת FJMS של אלברט ד' וננסי פרידברג, נועד להפוך את כתבי היד העבריים לנגישים לכל אדם מכל מקום בעולם. תמונות כתבי היד, יישמרו ויוצגו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר וישמשו קהילות של חוקרים וקוראים.

האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מתאפשר הודות לתמיכתם הנדיבה של "אגודת פרידברג לכתבי-היד היהודיים" (FJMS) ושל תכנית "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת, שמטרתה לשמר את המורשת הלאומית של ישראל.

גלו את אוסף כתבי היד העבריים

אוסף הכתובות של הספרייה הלאומית

מטרתה של הכתובה היהודית היא להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. הכתובה מכילה שלושה חלקים: מצד הגבר, היא כוללת את עיקר הכתובה, הסכום שהוא חייב בו, ואת תוספת הכתובה אם הוא מחליט להוסיף על הסכום הבסיסי. מצד האישה מפורטת הנדוניה. בנוסף לכך כוללת הנדוניה את תנאי הכתובה, שנועדו להבטיח את זכויותיה של האישה במהלך הנישואין וגם במקרה של פקיעתם.

הכתובות השתנו אך מעט במשך הדורות. שטר הנישואין שבפפירוסים הארמיים מימי ארתחשסתא מלך פרס, מן המאה החמישית לפני הספירה, דומה מאוד לשטרות כתובה מתקופות מאוחרות, ואף לכתובות בנות ימינו.

אוסף הכתובות של הספרייה הלאומית כולל אלפי כתובות מקוריות מכל תפוצות ישראל, והוא מאפשר מבט רחב, מקיף ועמוק על הכתובה כתעודה יהודית, כיצירה יהודית וכמקור היסטורי רב ערך.

קראו עוד על האוסף

מאגר הפנקסים

האוסף הבין-​לאומי של פנקסי קהילות​​

בין המאה השש-עשרה למאה התשע-עשרה תיעדו רוב הקהילות והגופים היהודיים הבין-קהילתיים של יהדות אירופה את רישומיהן בספרים שיועדו לכך וכונו בעברית 'פנקסים'. הפנקסים נכתבו בכתב יד, ובהם תיעוד של חיי הקהילה והמשפחה, פעילויות הדת, התרבות והמסחר וכן של מגע הקהילה היהודית עם הממשלה הכללית ועם גופים לא-יהודיים. עוד מפורטת בפנקסים פעילות הגופים היהודיים שיזמו את כתיבתם, ואופן ניהולם. פנקסים אלו הם אפוא אוצר בלום של ידע הנוגע לעבר היהודי.

כיום פנקסים אלו נמצאים במספר אוספים ברחבי העולם, והספרייה הלאומית עם הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי​ מחזיקים באוסף הגדול בעולם. מאגר הפנקסים נועד לאתר, לקטלג, ולסרוק את הפנקסים ששרדו ולהנגישם לחוקרים וקוראים ברחבי העולם. הנגשת הפנקסים תשמש להעמקת ההיכרות עם עברה של יהדות אירופה.

בשלב הראשון יתמקד המיזם בהנגשת הפנקסים של קהילות יהודי אירופה בשנים 1500-​1800, 'תור הזהב' של השלטון העצמי היהודי. בהמשך יתווספו למאגר פנקסים נוספים.

נוסף על סריקת הפנקסים והנגשתם מיזם מאגר הפנקסים תומך בסדנאות, מושבים בכנסים אקדמיים וקורסים שמטרתם ללמד את הדור הבא של חוקרים כיצד לקרוא ולהבין את הפנקסים ולהשתמש בתעודות הייחודיות והמאתגרות הללו. לשם כך מצורפים כאן ביבליוגרפיה מוערת בנושא הפנקסים, מבוא לשימוש בפנקסים כמקורות היסטוריים ועותקים דיגיטליים של פנקסים שהוצאו לאור (כפוף לחוקי זכויות יוצרים). לפנקסים חשיבות רבה בהיותם מקורות היסטוריים להבנת התרבות היהודית מודרנית המוקדמת. אנו מקווים שהאתר יקדם מטרה זו.

גלו את מאגר הפנקסים

קודיקולוגיה עברית

​ספרו של מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך, נגיש גם באתר סְפר-דתא -- מסד הנתונים של מפעל הפלאוגרפיה העברית בחסות מכלול רוטשילד – כתב-יד מוזיאון ישראל, 131-51, דף 467אהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המשולב באתר הספרייה הלאומית (sfardata.nli.org.il). חיבורו של הספר הושלם, התקנתו הלשונית הסתיימה, אך עריכתו הסופית טרם הושלמה (פרט לביבליוגרפיה ולתשעת פרקיו הראשונים). אף על פי כן, הוא כבר מונגש בשלמותו באתר הספרייה הלאומית לתועלת המשתמשים בכתבי יד. עם התקדמות ליטושו יוחלף פרק פרק בנוסחו הסופי. הספר עתיד גם להידפס על ידי הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אך בגרסה המקוּונת מובאים בפרק הפלאוגרפי (פרק י"א) קישורים רבים לתמונות של עמודים לדוגמה הכלולים באתר סְפר-דתא.

קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך

למידע נוסף