כתבי יד

כתבי יד

כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית

כתבי יד עבריים ברחבי העולם

במשך אלפי שנים השתמשו היהודים במילה הכתובה כדי להביע את אמונותיהם הדתיות וידיעותיהם המדעיות. הם העתיקו בשקדנות ספרי תורה, סידורים, ספרי הלכה ומנהגים, וחיבורים בתחומי דת ומדע שונים. אף על פי שהעברית שימשה שפה כתובה ולא מדוברת, היהודים כתבו בעברית בהיקף רחב מאוד, אך גם במגוון רחב של שפות מקומיות. בכתבי היד גנוזים הטקסטים הקלאסיים של היהדות במצב המהימן ביותר, לפעמים בנוסח קרוב יותר למקור מנוסח הדפוס, וגם יצירות ספרות רבות שמעולם לא זכו להדפסה. בדומה לנדידת הקהילות היהודיות, כתבי היד היהודיים נדדו על פני ארצות ויבשות. חיבורים אלה, המשקפים את הידע והתרבות של העם היהודי, מצאו לבסוף מקלט בהיכלות של ספריות גדולות ובכספות של אוספים פרטיים. בימינו, כתבי היד העבריים מהווים מקור עשיר לידיעות על התרבות הרוחנית והחומרית של הקהילות היהודיות ברחבי העולם

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

בעל היוזמה והחזון לקבץ בירושלים את כל כתבי היד העבריים הפזורים ברחבי העולם, באוסף כולל שישמש למחקר אקדמי ולהעשרה דתית ותרבותית, היה דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. כיוון שהתברר שאי אפשר לאסוף פיזית את כל כתבי היד האלה, בן גוריון החליט לייסד מכון שבו יאוחסנו צילומיהם של כל כתבי-היד העבריים בעולם, וב-1950 הוקם המכון לכתבי-יד כחלק ממשרד החינוך.

מנהלו הראשון של המכון, פרופ' נחמיה אלוני, מומחה עולמי לכתבי יד עבריים, יצא למסעות רבים בספריות אירופה, בעיקר באיטליה (כולל בספריות הוותיקן), גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צרפת וארצות השפלה. האתגרים הרבים באיסוף הצילומים – התארגנות המכון בארץ, מציאת התקציבים למימון הנסיעות והצילומים, איתור כתבי היד במדינות השונות ושיתוף הפעולה מצד הספריות לצילום כתבי היד – לא ריפו את ידיו של אלוני, המספר על בן גוריון: "זה האיש אומר ועושה ואומרים עליו שהוא נחמיה של זמננו ומתברר כי הוא גם עזרא של זמננו. ואני נחמיה צריך להיות עזרה לעזרא". לאור החזון לקבץ את אוצרות התרבות היהודית בארץ, ולאור המחזות הקשים של חורבות החיים היהודיים באירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, הצליח אלוני במשימתו והביא למכון צילומים של אלפי כתבי-יד.

בשנת 1963 עבר המכון לבית-הספרים הלאומי בירושלים, ושינה את שמו ל"מכון לתצלומי כתבי-היד העבריים", כשהמכון ממשיך לאסוף תצלומים של כתבי-יד במהלך השנים. המכון, חלק בלתי נפרד מהספרייה הלאומית, הפך את חזונו של בן גוריון למציאות והצליח לאסוף צילומי מיקרופילם של כ-95% מכל כתבי היד העבריים בעולם.

"כתיב"

צילום: דניס שור

צילום: דניס שור

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות שמאפשרות שימור, הצגה ונגישות לתוכן דיגיטלי, פתחה הספרייה הלאומית בתהליך של חידוש האוסף של צילומי כתבי היד העבריים. מיזם "כתיב", המשותף לספרייה הלאומית ולאגודת FJMS של אלברט ד' וננסי פרידברג, נועד להפוך את כתבי היד העבריים לנגישים לכל אדם מכל מקום בעולם. תמונות כתבי היד, יישמרו ויוצגו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר וישמשו קהילות של חוקרים וקוראים.

האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מתאפשר הודות לתמיכתם הנדיבה של "אגודת פרידברג לכתבי-היד היהודיים" (FJMS) ושל תכנית "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת, שמטרתה לשמר את המורשת הלאומית של ישראל.

גלו את אוסף כתבי היד העבריים

מאגר הפנקסים

פנקס קהילת הלברשטט

פנקס קהילת הלברשטט

בין המאה השש-עשרה למאה התשע-עשרה תיעדו רוב הקהילות והגופים היהודיים הבין-קהילתיים של יהדות אירופה את רישומיהן בספרים שיועדו לכך וכונו בעברית 'פנקסים'. הפנקסים נכתבו בכתב יד, ובהם תיעוד של חיי הקהילה והמשפחה, פעילויות הדת, התרבות והמסחר וכן של מגע הקהילה היהודית עם הממשלה הכללית ועם גופים לא-יהודיים. עוד מפורטת בפנקסים פעילות הגופים היהודיים שיזמו את כתיבתם, ואופן ניהולם. פנקסים אלו הם אפוא אוצר בלום של ידע הנוגע לעבר היהודי.

כיום פנקסים אלו נמצאים במספר אוספים ברחבי העולם, והספרייה הלאומית עם הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי​ מחזיקים באוסף הגדול בעולם. מאגר הפנקסים נועד לאתר, לקטלג, ולסרוק את הפנקסים ששרדו ולהנגישם לחוקרים וקוראים ברחבי העולם. הנגשת הפנקסים תשמש להעמקת ההיכרות עם עברה של יהדות אירופה.

בשלב הראשון יתמקד המיזם בהנגשת הפנקסים של קהילות יהודי אירופה בשנים 1500-​1800, 'תור הזהב' של השלטון העצמי היהודי. בהמשך יתווספו למאגר פנקסים נוספים.

נוסף על סריקת הפנקסים והנגשתם מיזם מאגר הפנקסים תומך בסדנאות, מושבים בכנסים אקדמיים וקורסים שמטרתם ללמד את הדור הבא של חוקרים כיצד לקרוא ולהבין את הפנקסים ולהשתמש בתעודות הייחודיות והמאתגרות הללו. לשם כך מצורפים כאן ביבליוגרפיה מוערת בנושא הפנקסים, מבוא לשימוש בפנקסים כמקורות היסטוריים ועותקים דיגיטליים של פנקסים שהוצאו לאור (כפוף לחוקי זכויות יוצרים). לפנקסים חשיבות רבה בהיותם מקורות היסטוריים להבנת התרבות היהודית מודרנית המוקדמת. אנו מקווים שהאתר יקדם מטרה זו.

גלו את מאגר הפנקסים

קודיקולוגיה עברית

מכלול רוטשילד – כתב יד מוזיאון ישראל, 131-51, דף 467א

מכלול רוטשילד – כתב יד מוזיאון ישראל, 131-51, דף 467א

​ספרו של מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך, נגיש גם באתר סְפר-דתא -- מסד הנתונים של מפעל הפלאוגרפיה העברית בחסות מכלול רוטשילד – כתב-יד מוזיאון ישראל, 131-51, דף 467אהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המשולב באתר הספרייה הלאומית (sfardata.nli.org.il). חיבורו של הספר הושלם, התקנתו הלשונית הסתיימה, אך עריכתו הסופית טרם הושלמה (פרט לביבליוגרפיה ולתשעת פרקיו הראשונים). אף על פי כן, הוא כבר מונגש בשלמותו באתר הספרייה הלאומית לתועלת המשתמשים בכתבי יד. עם התקדמות ליטושו יוחלף פרק פרק בנוסחו הסופי. הספר עתיד גם להידפס על ידי הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אך בגרסה המקוּונת מובאים בפרק הפלאוגרפי (פרק י"א) קישורים רבים לתמונות של עמודים לדוגמה הכלולים באתר סְפר-דתא.

קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך