קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

יגדל אלהים חי –עיון בפיוט
מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב

יגדל אלהים חי –עיון בפיוט

יהודה עובדיה

הפיוט "יגדל " מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. במאמר עומד המחבר על האופן והשיטתיות שבהם שמר הפייטן על מבנה י"ג העיקרים כפי שנסדרו בדברי הרמב"ם, תוך השוואה בין לשון הפייטן ובין דברי הרמב"ם כפי שהם מובאים בכתביו השונים.

מחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה־13 בערך. הפיוט, כפי שבעל הפיוט מעיד עליו, מיוסד על י"ג עיקרי אמונה שחיבר הרמב"ם. אותם עיקרים מהווים המשך ישיר למגמתו הקודפקטיבית של הרמב"ם בסידור כל ההלכות בסדר שיטתי בחיבורו הגדול – משנה תורה.

י"ג העיקרים, שאותם מביא הרמב"ם בהקדמה ל"פרק חלק", מהווים את הבסיס האמוני המגדיר את היהדות. לדידו של הרמב"ם וכפי שבעל הפיוט עצמו ידגיש, חוסר אמונה או חוסר קבלה של אחד מהם לא ייחשב כטעות גרידא, אלא לדבר חמור בהרבה. ואכן, אותם י"ג עיקרים אותם חיבר "הנשר הגדול", תפסו את מקומם המרכזי במשך הדורות, כיסודות הדת שמהם אין לזוז.

הפיוט מקובל בכמה וכמה מקהילות ישראל, כשאצל קהילות הספרדים הוא נהוג להיות מושר בליל שבת לאחר סיום תפילת ערבית של שבת. אלו הנוהגים עפ"י האר"י ז"ל נמנעו מלקבוע בתפילתם פיוטים שלא נסדרו על דרך חכמת הקבלה, ועל כן בקהילות שכאלו לא נהגו לשיר את "יגדל", אולם בכל זאת קנה לו הפיוט אחיזה של ממש ובפרט בקהילות הספרדים.

בפיוט שומר הפייטן על מבנה י"ג העיקרים כפי שנסדרו בדברי הרמב"ם, תוך שהוא משתמש בלשון מדויקת ביותר, המרמזת על פסוקים מן המקרא, ואף על תכנים מדויקים, כפי שמובאים בכתבי הרמב"ם השונים, לאמור, אין בפנינו ניסוח שירי לתכנים שכליים גרידא, כי אם ניסוח ושימוש במטבעות לשון דווקאיות, הנושאות הגדרות מדויקות, תוך שכל אלו נמזגות בפיוט שלפנינו.

על מנת להבין את תוכן הפיוט על בוריו יהא עלינו לראות את תוכנם של הדברים בכתבי הרמב"ם השונים, ולאחר נשוב לדברים שלפנינו. על כן נביא לאחר כל שורה מהפיוט את דברי הרמב"ם, נבארם ונשוב להתבונן בתוכן דברי הפייטן.

להורדת המאמר המלא