![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
![]() |
לדפדוף בכרטסת | |
1.1 נספחי זוהר – ראשי תיבות |
לדפדוף בכרטסת | |
1.2 נספחי זוהר – סיפורי תנאים |
לדפדוף בכרטסת | |
1.3 נספחי זוהר – דמויות מקרא |
לדפדוף בכרטסת | |
1.4 נספחי זוהר – דמויות חכמים |
לדפדוף בכרטסת | |
1.5 נספחי זוהר – מקומות |
לדפדוף בכרטסת | |
1.6 נספחי זוהר – מלאכים ומזיקים |
לדפדוף בכרטסת | |
1.7 נספחי זוהר – צורות פועל |
לדפדוף בכרטסת | |
1.8 נספחי זוהר – כינויים |
לדפדוף בכרטסת | |
1.9 נספחי זוהר – מספרים |
לדפדוף בכרטסת | |
1.10 נספחי זוהר – כינויי גוף |
לדפדוף בכרטסת | |
2.1 נספחי חוג העיון – כללי, א-ו |
לדפדוף בכרטסת | |
2.2 נספחי חוג העיון – כללי, ז-מ |
לדפדוף בכרטסת | |
2.3 נספחי חוג העיון – כללי, נ-ת |
לדפדוף בכרטסת | |
2.4 נספחי חוג העיון – ראשי תיבות |
לדפדוף בכרטסת | |
2.5 נספחי חוג העיון – אישים |
לדפדוף בכרטסת | |
2.6 נספחי חוג העיון – מקומות |
לדפדוף בכרטסת | |
2.7 נספחי חוג העיון – ספרים |
לדפדוף בכרטסת | |
2.8 נספחי חוג העיון – ערכים בלועזית |
לדפדוף בכרטסת |
הכרטסת בנויה מאלפי כרטיסים המסודרים לפי סדר א-ב. כל כרטיס מתייחס למילה אחת שמופיעה בספר הזהר. בכל "ערך" שלום פירש את המילה (לעתים קרובות בתוספת תרגום לגרמנית), ציין את המקומות שבהם המילה מופיעה בספרות הזהר, הפנה גם למקבילות בספרות קבלית אחרת ואפילו הפנה לאזכורים רלבנטיים בספרות המחקר. לאחר הערכים הרגילים מופיעים נספחים רבים, המחולקים לפי נושאים כגון שמות של אנשים, מקומות וספרים, ראשי תיבות, מספרים וכדומה. חלק מהנספחים אינם מתייחסים לספרות הזהר, אלא לספרות "חוג העיון".
על אף שהיום ניתן בקלות למצוא מילים בספר הזהר דרך מאגרי מידע ממוחשבים, הכרטסת עשויה בכל זאת לשמש כלי מרכזי וחיוני לחוקרי הקבלה, כיוון שאפשר לגלות מתוכה את דעתו של גרשם שלום, גדול חוקרי הקבלה של המאה העשרים.
כעת, חוקר המבקש לברר מושג זהרי, וכל שכן חוקר העוסק במחקר לשוני של ארמית זהרית, יצטרך לגשת לכרטסת של שלום כשלב הכרחי במחקרו. רק לאחר שהוא לוקח את דעתו של שלום בחשבון יוכל החוקר להמשיך ולבסס את המחקר החדש שהוא מבקש להעמיד.
ספר הזוהר הוא מן היצירות הגדולות של רוח האדם. אחרי פחות משלוש מאות שנה להיווצרותו (בסוף המאה השלוש עשרה) הפך הזוהר לספר הספרים של הקבלה. המקובלים ראו בזוהר מקור סמכות ודגם לחיקוי, ואף מושא לפרשנות. גם גרשם שלום (1897–1982), אבי מחקר הקבלה, הלך כאן בעקבות המקובלים ועשה את הזוהר ראש לכל מעייניו.
דברי שלום על מאמרי הזוהר השונים, על פסקאותיו ומילותיו, מצויים הן בהערות הרבות שרשם בטופס הזוהר שלו, על דפים שכרך בין דפיו, ושיצא לאור בשנת תשנ"ב בהוצאה פקסימילית, וכן בכרטסת מילון הזוהר שלו, אשר מועלית כאן לאתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.
הכרטסת שלפנינו איננה ספר ממש, אלא רשימות שהכין שלום לעצמו לצורך כתיבה עתידית של מילון לספר הזוהר. מדובר בכרטיסי נייר מלבניים, שאותם אחסן שלום בסדר מופתי במגירת עץ ארוכה וצרה המתאימה בדיוק לגודל הכרטיסים, בשולחן הכתיבה המרשים שלו (המשמש גם היום את הספרן באוסף שלום בספריה הלאומית). כל כרטיס עוסק במלה ממלות הזוהר, ומכיל מובאות המכילות מלה זו בשימושיה השונים עם מראי מקומות מספר הזוהר, בירורי נוסח של המובאות, וכן הערות חשובות על מלות הזוהר.
ההערות שבכרטיסים כוללות, בראש וראשונה, את פירוש המלה והוראותיה השונות, הן במישור הלשוני הכללי והן במישור הקבלי, אם לאותה מלה יש גם הוראה סימבולית. נוסף לכך הובאו בהערות גם מקבילות והסברים, המבארים את מוצא המלה ודרך השתלשלותה מן הספרות העתיקה (מקרא, תלמודים ומדרשים) או מלשון ימי הביניים – פילוסופיה וקבלה, ובמיוחד הקבלות מכתבי ר' משה די ליאון, שבו ראה שלום ברוב ימיו את מחבר הזוהר. כמו כן יימצאו בהערות דיונים אטימולוגיים ומקבילות בשפות אחרות למלה הנדונה, ואף הפניות לשימוש המלה בספרות הקבלה המאוחרת ולדיונים באותן מלים בספרותם של פרשני הזוהר הקדומים ובספרות מדעית מודרנית.
גם אם אין לראות בכרטסת שלום שלפנינו מילון משוכלל לספר הזוהר, יש לה ערך רב, בהיותה הניסיון היחיד עד כה לכתיבת מילון מקיף שכזה. היום, בהיות הכרטסת פתוחה באתר אינטרנט, מאפשרת היא לכול הצצה לבית מלאכתו של גדול חוקרי הקבלה, ומלמדת רבות גם על נושא מחקרו וגם על דרך עבודתו.