קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

  1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. יהדות
  4. חגי ישראל
  5. שמחת תורה (שמיני עצרת)
שמחת תורה (שמיני עצרת)
דגל שמחת תורה, 1980, מתוך אוסף ביל גרוס

שמחת תורה (שמיני עצרת)

שמחת תורה הוא חג יהודי החל בכ"ב תשרי (כ"ג בחו"ל), למחרת יומו האחרון של חג הסוכות. בשמחת תורה חוגגים את סיום קריאת המחזור השנתי של 54 הפרשות בחמשת חומשי התורה, והתחלת המחזור מחדש בקריאת פרשת בראשית. ביום זה נוהגים בבתי הכנסת לרקוד ולשיר עם ספרי התורה.

החג הוזכר בתורה כ"שמיני עצרת", אך לא אופיין במצוות ייחודיות. אופיו החדש של החג והשם שמחת תורה התקבלו לאחר שחכמי בבל הנהיגו מחזור שנתי של קריאת התורה. עם הדורות התקבל מחזור הקריאה השנתי בארץ ישראל ובכל התפוצות, וכך השתרש שמחת תורה לצד שמיני עצרת.

מצוות ומנהגים בשמחת תורה

המנהג המרכזי בחג הוא ה"הקפות" הנערכות בערב החג ובבוקרו, מנהג שככל הנראה החל במאה ה-16 ומאז התפשט למרבית קהילות ישראל. נהוג להוציא את ספרי התורה מארון הקודש, לשאת אותם ולהקיף את הבימה המרכזית של בית הכנסת בשמחה, שירה וריקודים. בקהילות רבות נהוג לערוך שבע הקפות לפחות.

בשמחת תורה נוהגים לכבד בעלייה לתורה את המתפללים, ושמים דגש מיוחד על שיתוף הילדים כדי לחבב עליהם את התורה. לצורך כך נהוג להציע לילדים בספרי תורה קטנים, דגלים מיוחדים, חטיפים והפתעות. במנהג "עליית כל הנערים" עולים לתורה במשותף כל הבנים תחת טלית אחת, ומברכים את ברכת "המלאך הגואל".

התורה משולה לכלה ועם ישראל לחתן, ולכן מקובל לכנות את המתפלל המסיים לקרוא את התורה "חתן תורה", ואת מי שמתחיל לקרוא את בראשית "חתן בראשית". נהוג למנות לשני התפקידים מתפללים שרוצים לכבדם, ובקהילות רבות החתנים עורכים קידוש לכל הקהילה.

בישראל מקובל לערוך במוצאי החג "הקפות שניות", שבהן מוציאים את ספרי התורה מבתי הכנסת ורוקדים עימם לצלילי תזמורות בחגיגות מרובות משתתפים במקומות מרכזיים.

שמחת תורה בספרייה הלאומית

בספרייה הלאומית נאסף מגוון עשיר של חומרים ארכיוניים הנוגעים לחגיגות שמחת תורה בקהילות בישראל וברחבי העולם. לצד מהדורות מיוחדות של "סדר ההקפות" בנוסחים שונים – בכתבי יד ובעותקים מודפסים, נשתמרו בספרייה פריטים ליטורגיים הקשורים להקפות, דגלי שמחת תורה מעוטרים, ספרי תורה קטנים שנשאו ילדים בשעת ההקפות, תצלומים, כרזות, ספרים ומאמרים. כמו כן בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית אפשר להתרשם מהקלטות מרגשות של אירועי הקפות שנערכו בקרב עדות ישראל השונות.