קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

  1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. מוזיקה
  4. מוזיקה יהודית
  5. אתר הפיוט והתפילה
  6. מאמרים
  7. עיונים
  8. תפילות
  9. עמידה לשחרית יום כיפור בתפילתו של ר' מרדכי קרויזר
עמידה לשחרית יום כיפור בתפילתו של ר' מרדכי קרויזר
אתר הפיוט והתפילה

עמידה לשחרית יום כיפור בתפילתו של ר' מרדכי קרויזר

צוות האתר

על ביצוע תפילת העמידה לשחרית ליום כיפור מפי ר' מרדכי קרויזר, בנוסח הפרושים.

עמידה לשחרית של יום כיפור – ר' מרדכי קרויזר

תפילת העמידה של הימים הנוראים שונה מתפילות שאר השנה. בתפילות עמידה לכל השנה המלוות חזרת הש"ץ, יש חזרה על אותן המילים שהקהל אמר בתפילת הלחש, כשהתוספת המשמעותית של שליח הציבור היא במוזיקה של התפילה (וכן בקדושה ובברכת כהנים). הייחוד במסורות האשכנזיות שלכל אחד מהזמנים בשנה יש נוסח מיוחד לו: נוסח לחול ונוסח לשבת, ובשבת עצמה – נוסח מיוחד לקבלת שבת ואחר לערבית, נוסח ייחודי לתהלים שבפסוקי דזמרא ושלד צלילי אחר בשאר חלקי שחרית, נוסח למנחה של שבת ונוסח לערבית של מוצאי שבת. גם בחגים הדבר כן: שונה נוסח לערבית של שלוש רגלים מנוסח תפילת הלל ואין דומה מוסף של ראש חודש ושלושה רגלים למוסף שבת.

ושונה ומכובד מכולם הוא נוסח התפילות בימים נוראים, שמיוחד הוא בערב, שונה בתפילות היום וייחודי בתפילת נעילה. הנוסח של כל תפילה מתאפיין בשלד צלילי ובמוטיבים ותנועות ייחודיים. כתוצאה מכך, גם בתפילות שמילותיהן זהות כל השנה, כדוגמת ברכות קריאת שמע של ערבית, יכול הקהל לזהות מיד האם מדובר בערבית של חול או של שבת, של שלוש רגלים או של ימים נוראים.

נוסח התפילה עצמה במסורות אשכנז מבוסס ביסודו על חיבור בין נוסח התפילה של הגאונים ובין נוסח התפילה הארץ־ישראלי הקדום. במהלך הדורות נוצרו מספר נוסחים שנהגו להתפלל באזורים שונים (גרמניה, פולין, ליטא ועוד), המשותף לנוסחים אלו ששימרו נוסחים ארץ ישראלים עתיקים ובתוכם פיוטים של יניי, רבי אלעזר הקליר ועוד. כיום, ברוב הקהילות המתפללות בנוסח זה, ניכרת השמטה רבה של הפיוטים שנאמרו בעבר במנהג אשכנז, ורק בכמה קהילות בודדות אומרים פיוטים כמנהג הקדמון. ישנן קהילות המשמיטות את כל הפיוטים, וישנן כאלה האומרות רק חלק מהם.

ר' מרדכי קרויזר מתפלל מתוך "מחזור רבא" בנוסח הפרושים הירושלמים צאצאי תלמידי הגר"א (הגאון מווילנא) שעלו לארץ ישראל, ונסמכים על נוסח התפילה שלו. בחזרת הש"ץ בשחרית של יום כיפור נוספו פיוטים רבים מתקופות שונות ומחברים שונים, המיועדים למקום מסוים בתוך סדר הברכות של תפילת העמידה. אך גם במסורת הפרושים אין אומרים את כל הפיוטים שהודפסו במחזור ומדלגים על חלקם.

אופן האמירה שונה מפיוט לפיוט. יש פיוטים הנאמרים מפי הקהל בקול חלש, באחרים שליח הציבור אומר בית בניגון נוסח מאולתר, והקהל חוזר על הבית.

במסורות אשכנזיות רבות מקובל לשיר את הפיוטים בלחנים חדשים המולחנים לצורך התפילה או ניגונים ישנים ששובצו למילות הפיוט. בתפילה ה"פרושית" אין מקום לשירה זו, מאחר שהאסתטיקה המיוחדת שלה בנויה על המוזיקה של ה"נוסח", שנע בין דיבור לשירה, אף שאין הוא דיבור ואין הוא שירה, ויתרונו הגדול בכך שהוא מותאם בצורה מושלמת למילות התפילה. מילות התפילה הן המוקד, וה"נוסח" מאפשר את אמירתן בצורה מדויקת. ניתן להתאימו למשפט קצר או למשפט ארוך, ויש בו החופש לבטא באמצעותו רגשות שונים על פי המילים.

בניגון התפילה יש מרכיבים מוזיקליים רבים בחלקים שונים של התפילה. ניגון תפילת הרשות לחזן "מסוד חכמים ונבונים" הוא אחד מ"ניגונים מסיני" שהתקדשו בידי המהרי"ל (רבי יעקב הלוי בן משה מולין נולד במגנצא סביב שנת 1355, ונפטר בוורמייזא בשנת 1427), שהיה רבה של מגנצא ונחשב "אבי מנהגי אשכנז". המהרי"ל הזהיר את שליחי הציבור לבל ישנו ניגונים אלו ויחליפו לניגונים אחרים. הוא התייחס לניגוני נוסח אלו כאילו הם ניתנו למשה רבנו בהר סיני יחד עם התורה, וכמו ששומרים בכתיבת התורה על כל אות וקישוטיה בלי לשנות, כך, לשיטתו, צריך לשמור בדקדקנות על ניגוני הנוסח. תפילת הרשות לשליח הציבור "אימך נשאתי חין בערכי" הנאמרת מיד אחר כך, נוסחה עתיק אבל אין היא שייכת ל"ניגונים מסיני". בשאר חלקי חזרת הש"ץ ניתן לשמוע הבדלים רבים בין שליחי הציבור השונים. הנוסח המוזיקלי הוא מעין רצ'יטטיב – שירה דיבורית או דיבור שירתי, זאָגן ביידיש – המשמש כשלד מוזיקלי, שבתוכו מאלתרים את המנגינה בהתאם לתוכן המילים. בהקלטה זו ניתן לשמוע את ר' מרדכי קרויזר נותן פרשנות משלו, המושפעת משליחי ציבור ששמע בילדותו ובבחרותו ושניתן לשמוע בתפילתו את המוטיבים היחודיים להם, אבל הוא אינו מחקה אותם בשלמות אלא מתפלל בדרכם תוך הבעה אישית שלו.