קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

בין הקבוע לחופשי: על ניתוח לחני התפילה
אתר הפיוט והתפילה

בין הקבוע לחופשי: על ניתוח לחני התפילה

ד"ר נתנאל כהן

דרך מבט על תפילת שחרית לשלוש רגלים מפי המסרן אופיר ציון ותובנות מתחום המוזיקולוגיה, מצביע המוזיקולוג ד"ר נתנאל כהן על גישות שונות ללחני התפילות ולניתוחם.

אחת השאלות שחוקרי מוזיקה שואלים כאשר הם מבקשים לחקור נעימות תפילה של עדה או בית כנסת היא האם מדובר בנעימות קבועות, שנלמדות בעל פה בפי החזנים, או שמא בנעימות מאולתרות, שאותן מחברים ומתאימים החזנים למילים תוך כדי תפילה, על אתר. מובן שאין לשאלה זו תשובה חד־משמעית. שהרי, מצד אחד, אף ביצירות מולחנות הכתובות בתווים לפרטי פרטים יש בדרך כלל רשות לחזנים לשנות צדדים שונים במוזיקה, בין אם מדובר בטמפו (קצב התקדמותה של המוזיקה) ובדינמיקה (עוצמת הצלילים) בלבד, על מנת ליצור ביצוע לפי טעמם. במידה רבה ניתן לומר כי אין שני ביצועים זהים של חזנים שונים. מן הצד השני, גם בתפילות מאולתרות, שבהן כביכול החזן חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, מוגבל החזן בדרך כלל על ידי מוסכמות מוזיקליות ותרבותיות שמכתיבות לו כיצד לאלתר את הנעימות כך שיתאימו לתפילה ויתיישבו בלב קהל שומעיו. מצוידים בפרדיגמה זו, נצח לנתח את נעימות התפילה של יוצאי עמדיה בכורדיסטן, כפי שהן מוכרות בראשית העשור השלישי של המאה העשרים ואחת.

נעימות התפילה בקהילת יוצאי עמדיה (כורדיסטן) בקטמון (ירושלים) נתפשות אצל בני הקהילה כקבועות. החזנים מפנימים אותן לאחר תקופה ארוכה של חשיפה אליהן בבית הכנסת בימי חול, שבתות וחגים. לרוב עשויות נעימות התפילה של יהודי כורדיסטן מתבניות גמישות חוזרות המקבילות לחלוקת מילות התפילה לפסוקים או לפסקאות. סיום פסוק או פסקה בטקסט זוכה בדרך כלל לסיום מוזיקלי מליזמטי (סלסולי, סיום שבו הנעימה מתארכת והברה בודדה מקבלת צלילים רבים) אופייני, ואילו גוף הפסוק או הפסקה מבוצעים במספר מוגבל של מוטיבים (חלקי מנגינות קצרים) שחוזרים ומסודרים באופן נעים לאוזן בהתאם לאורך הטקסט, מבנהו ומשמעותו. מעבר לאלמנטים הקבועים, יש לחזנים רשות לשנות חלקים של הנעימה או להוסיף סלסולים לפי טעמם, על מנת לגוון את התפילה. אופן הביצוע של השינויים והתוספות נלמד גם הוא מתוך האזנה רבת שנים לחזנים בבית הכנסת, כאשר כל דור מחדש על קודמיו מתוך חיבור והשראה.

בשחרית של פסח בביצוע אופיר ציון, לדוגמה, בולטות שלוש נעימות הבנויות לפי הנוסחה שתוארה לעיל: הראשונה היא נעימת "נשמת", שהיא נעימה מפוארת הלקוחה, במיוחד לכבוד החג, מההגדה של פסח.

אחריה מגיעות שתי נעימות במקאם חוסייני, המשמשות לברכות קריאת שמע ולתפילת העמידה. בשל המקאם המשותף, אוזן בלתי מיומנת תשמע את שתי הנעימות כזהות. אולם בהאזנה מדוקדקת ניתן להבחין בשינויים ביניהן, במיוחד באופן שבו מסתיימות התבניות של כל נעימה ובחלק מהמוטיבים.

קריאת שמע בתפילה הזו נקראת על פי הטעמים המסורתיים הנפוצים בהרי כורדיסטן, שעליהם ניתן לקרוא כאן.  

מעבר לנעימות המסורתיות שמקורן בכורדיסטן, יוצאי עמדיה בירושלים משלבים בתפילתם לחנים רבים ממקורות שונים, בעיקר מארצות ערב, טורקיה, הבלקן וישראל. ככל הנראה, מנהג זה לא היה נפוץ בכורדיסטן, אלא אוּמץ בירושלים, שהייתה אבן שואבת לרבות ממסורות ישראל. בתפילה בביצוע אופיר ציון, הקטע "שמחים בצאתם" מבוצע בלחן עממי ערבי, שנלמד כנראה מיוצאי חלַבּ בירושלים. קהילת חלבּ נוהגת לשיר בלחן זה פיוט בשם "ערבים שבת אחים".     

ניתוח זה אם כן ממחיש את הרצף שבין מבנה קבוע לאלתור החופשי, ובין שמירה על המסורת להשפעות שונות, תוך שימוש בדוגמת תפילה נעימה ואהודה משכונות ירושלים. ניתוחים מעין אלו הם חלק בלתי נפרד מעבודתו של חוקר המוזיקה.

ד"ר נתנאל כהן, מוזקולוג, מרכז את תחום המוזיקה באתר הפיוט והתפילה.