הפיוט והתפילה במסורת אשכנז
הפיוט והתפילה במסורת אשכנז: מעגל השנה, מעגל החיים, קריאות התורה ועוד.
הפיוט והתפילה במסורת אשכנז: מעגל השנה, מעגל החיים, קריאות התורה ועוד.
זמירות השבת, השירים ששרות משפחות סביב השולחן בסעודות השבת, הן חלק אינטגרלי מהיום השביעי. בסידורים האשכנזיים נהוג לחלק את רפרטואר זמירות השבת לחטיבות ייעודיות לשלוש סעודות השבת. בשונה מנעימות בית הכנסת, המבוצעות ברוב עם, זמירות השבת מבוצעות בדרך כלל במרחב האינטימי, בכל משפחה בנפרד, ועל כן לא תמיד מתואמות בין משפחות שונות, אף במסורת אחת. יוצאי דופן הם רפרטוארים של זמירות שבת שהתגבשו לכדי קאנון במוסדות גדולים או בתנועות הנוער. מקורותיהן של זמירות השבת שונים ובהתאם לכך גם סגנונותיהן המוזיקליים אינם אחידים, אלא משקפים השפעות מגוונות.
החל מהמאה ה־16 התפתח בקהילות האשכנזיות סגנון חדש: החזנות. החזנות היא למעשה ביצוע התפילה בנעימה אישית מולחנת בזיקה לנוסח המסורתי, ופעמים רבות גם בנופך אמנותי או וירטואוזי.
בגלריה זו פנינים מאת גדולי החזנים שפעלו סביב מפנה המאה העשרים ובראשיתה. יצירות חזנות רבות משולבות בתפילות בבית הכנסת בידי שליחי ציבור שלמדו אותן מתווים או מתקליטים. גם לסעודות השבת של משפחות רבות אשכנזיות וספרדיות הגיעו כמה יצירות חזנות, שהידועה בהן היא "שיר המעלות" בלחנו של החזן פנחס מינקובסקי (1859–1924), שזכתה להכרה רחבה בזכות ביצועו של החזן יוסלה רוזנבלט.