נוסח תפילה ייחודי לתפילה על הפרנסה

---

ערבית לראש השנה – מסורת איטליה בביצוע ראובן דלה טורה

אף על פי שבנוסחי התפילה של יהודי איטליה יש נטייה לצמצם את נוכחות הקבלה, בתפילה על הפרנסה הנאמרת בערבית לראש השנה וביום כיפור היא נמצאת במלוא עוזה. תפילות הימים הנוראים בכללותן הן הזדמנות לבקשות מיוחדות והן משרות אווירה חגיגית של כובד ראש, של חששות ושל תקוות, לקראת השנה החדשה. התפילה על הפרנסה היא חלק משמעותי מן החששות ומן התקוות הללו, אך אין היא מקבלת מקום רב במסגרת סדר התפילות, שעוסק בעיקר בהמלכתו של האל, בתשובה ובכפרה. יחד עם זאת, היא כן נזכרת בקצרה בפיוט הקדום "ונתנה תוקף" שבו נמנות ההכרעות הגורליות של ימים אלו שבהם אנו נידונים, מי לחיים ומי למוות, מי לשבע ומי לרעב, מי יעני ומי יעשר. בקהילות רבות לא הסתפקו באזכור קצר זה והוסיפו תפילה נוספת על הפרנסה בימים הנוראים. כך במסורות עדות המזרח והספרדים נתקנה תפילה על הפרנסה הנאמרת בשעת פתיחת ארון הקודש וכן נודעה סגולה מיוחדת לפרנסה ברכישת עלייה לקריאת התורה בתפילות השחרית של ראש השנה ושל יום כיפור.

נוסח התפילה של קהילת ליוורנו הוא חלק ממסורת זו של תפילות על הפרנסה. בדומה למגוון הנוסחים המוכר לנו, היא תפילה קבלית המשלבת מיסטיקה, סוד וסגולות, וקריאת פסוקים ופרקי תהלים. נוסח זה ארוך ומפורט במיוחד, והוא משלב חלקים המוכרים מתפילות דומות, כמו אמירת פרק תהלים "לה' הארץ ומלואה" ו"יהי רצון".

התפילה נאמרת מפי שליח הציבור בניגון קל, כמו תפילות "מי שברך" לדוגמה, והיא מסתיימת בחלק ייחודי: הפסוק "ויהי' ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי" (בראשית לט, ב) נקרא "ישר והפוך" שבע פעמים. פסוק זה מסמן את הצלחתו הראשונה של יוסף במצרים, שהובנה בקרב חלק מן הפרשנים כהצלחה כלכלית. ראו לדוגמה את דבריו של הכלי יקר:

הזכיר ג"פ [שלוש פעמים] 'ויהי', לפי שיוסף עלה ג' מדריגות בזו אחר זו, ואחר כן נתן לו גם כן אדוניו ג' מיני ממשלה, [...]
כי מתחלה 'ויהי ה' את יוסף' – אתו לבד, ועדיין לא נתפשטה הצלחתו לזולתו.
ואח"כ 'ויהי איש מצליח' – לזולתו, כי מצליח לשון מפעיל, שגרם הצלחה גם לאדוניו עד שהיה ה' גם עם אדוניו.
ואח"כ 'ויהי בבית אדוניו' – ויהי ה' גם בבני ביתו של אדוניו, וכל כך דבקה ההצלחה לרגלי יוסף עד שמן יוסף נתפשטה אל אדוניו, ומן אדוניו אל שאר בני ביתו שהיו דרים אצל אדוניו [...]

קריאת הפסוק מן ההתחלה אל הסוף ומן הסוף אל ההתחלה היא פרקטיקת קריאה ותפילה מיסטית, אך ברובד הפשוט, ניתן לראות כיצד ההיפוך הזה מסמן ומסמל את הקשר שבין ברכת ה' לבין הפרנסה הגשמית ואת הקשר המקביל וההפוך שבין הפרנסה לקרבה אל האל. החזרה שבע פעמים היא גם כן פרקטיקת תפילה מסורתית, טקסית ובעלת כוח רב, והיא מזכירה את שבע ההקפות של יהושע והעם סביב העי, את קריאת מזמור התהלים "עלה ה' בתרועה" לפני התקיעות בבקרי ראש השנה, את החזרות על פסוקים בברכת הלבנה במסורות הספרדים ואת החזרה שבע פעמים על הקריאה "ה' הוא האלהים" בסוף תפילת הנעילה של יום כיפור.

סדר התפילה הארוך והמיוחד חושף את חשיבותה של התפילה על הפרנסה, ובמיוחד בשעות הרצון של תפילות הימים הנוראים.