קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אדון עכשיו
אתר הפיוט והתפילה

אדון עכשיו

שחר־מריו מרדכי

פראפרזה על הפיוט אדון עולם.

אדון עולם – מילים וביצועים

עַכְשָׁו אַתָּה מְבֹרָךְ. וְזָרַח
לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ. רִשְׁיוֹנוֹת אֹשֶׁר, זִכְיוֹנוֹת
אַהֲבָה מַנְפִּיקִים לְךָ הַיָּמִים כַּחוֹתַם.
קַח אוֹתָם.
כִּי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
לְבַדְּךָ תֵּלֶךְ נוֹרָא.

עַכְשָׁו אַתָּה מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ, וְתַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ.
מְלַבְלֵב כְּמוֹ הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה וְהַבְּרוֹשִׁים שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לִדְבֹּק
בַּיָּרוֹק גַּם כְּשֶׁיוּלִי וְאוֹגוּסְטְ רוֹדִים בַּשָּׂדוֹת, בְּשׁוּלֵי
הַדְּרָכִים, בְּגִנּוֹת מְאֻלְתָּרוֹת מֵאַחוֹרֵי בִּנְיָנִים.
אַךְ אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכָּל,
לְבַדְּךָ תֵּלֶךְ נוֹרָא.

עַכְשָׁו אַתָּה אוֹהֵב. וְאָהוּב. אַךְ דַּע לְךָ:
גַּם הָעֲתִיקָה בָּאָהֲבוֹת מְעֻדְכֶּנֶת מְאד. יֵשׁ בָּה כָּל
הָרְכִיבִים וְאוֹתָם הַיְּסוֹדוֹת: גִּלּוּיִים וְסוֹדוֹת; מְאוֹרוֹת
וְלִקּוּי מְאוֹרוֹת; חִבּוּר וּפֵרוּד. וְעִם רוּחָה גְּוִיָּתָהּ.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
לְבַדְּךָ תֵּלֶךְ נוֹרָא.

עַכְשָׁו יֵשׁ לְךָ זְמַן לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמַיִם. וְאֵין לְךָ זְמַן
לַעֲנִיֵי עִירְךָ, לַיָּתוֹם, לָאַלְמָנָה, לַגֵּר שֶׁמִחוּץ לַקַּו
הַיָּרוֹק, לָאוֹבְדִים הַזָּרִים בְּשׁוּלֵיךָ. אַתָּה עִוֵּר לַצֶּדֶק,
אַךְ גַּם הַצֶּדֶק עִוֵּר.
הֲרֵי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
לְבַדְּךָ תֵּלֶךְ נוֹרָא.

עַכְשָׁו מְרַקְּדִים עִנּוּגִים שֶׁל יֹפִי לְאָרְכְּךָ וּלְרָחְבְּךָ.
אֵין בְּךָ קֹשִׁי, וְטָמוּן הָרוֹךְ בְּךָ. אֲבָל
כְּמוֹ שֶׁלא תּוּכַל לִמְנוֹעַ אֶת הָרוּחַ
מִן הָעָשָׂבִים, אֶת הָרַחַשׁ מִמַּפַּלֵי הַמָּיִם,
כַּךְ אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
לְבַדְךָ תֵּלֶךְ. נוֹרָא.

וּכְבַר עַכְשָׁו כְּשֶׁעוֹד חַיֶּיךָ חַיִּים, מוֹתְךָ עֵר.
אַתָּה פּוֹרֵעַ זִכְרוֹנוֹת שֶׁל אַהֲבָה עַל שְׂפַת גּוּפְךָ.
וּשְׂפַת גּוּפְךָ פּוֹרַעַת פַּחַד לְחִוְּרוֹן פָּנִים, עֵצֶב
לְמִקְוֶה עֵינָיִים, אָבְדָן וְאָבְדָן עֵצוֹת לְקִמְטֵי מֵצַח,

וּתְשׁוּקָה לְהֵאָחֵז בַּחַיִּים נִפְרַעַת לִגְוִיעַת הַגּוּף
עוֹד בְּחַיֶּיךָ וּבְיָמַיִךְ. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
כִּי מִזְּמַן בְּלא אַתָּה בָּאתָּ,
וְאֶל זְמַן בְּלא אַתָּה תָּשׁוּב.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
לְבַדְךָ

תל־אביב, 1.5.2004.