סיפור יציאת מצרים במפות
המורה נעמה סדן מספרת על מפות עתיקות המתארות את סיפור יציאת מצרים ומסעות בני ישראל במדבר
חג הפסח הוא מהחגים המרכזיים במסורת היהודית, המציין את יציאת בני ישראל ממצרים ומעבר מעבדות לחירות. באוספי הספרייה הלאומית חג הפסח מקבל נפח גדול, בעיקר בזכות אוסף ההגדות הנרחב של הספרייה, הנחשב למקיף מסוגו בעולם ומונה מעל ל-8,500 פריטים. כאן תוכלו לראות פריטים נבחרים מהארכיון ולקבל טעימה מאוסף ההגדות.
חג הפסח הוא חג יהודי שבו מציין עם ישראל את יציאתו מעבדות מצרים לחירות. החג מוזכר כבר במקרא, והוא הראשון משלושת הרגלים שבהם היו עולים לרגל לירושלים בימי בית המקדש. חג הפסח נמשך שבעה ימים, בין ט"ו בניסן ל-כ"א בניסן.
החג נפתח ב"יום טוב", שבו לפי התורה אסורה מלאכה, ומסתיים ב"יום טוב" נוסף הנקרא "שביעי של פסח", ובין שניהם חלים ימי חול המועד. המצווה המרכזית בכל ימי הפסח היא איסור של אכילת חמץ, הנאה מחמץ ובעלות על חמץ. בערב הראשון של החג עורכים את "ליל הסדר", ובו קוראים את ההגדה של פסח, מספרים את סיפור יציאת מצרים ואוכלים מצה.
שמות חג הפסח
חג הפסח מכונה גם חג המצות, חג החירות וחג האביב. השם פסח נקרא על שם המילה פָּסַח, המוזכרת בפסוק: ו"ַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לָה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל..." (שמות י"ב, פסוק כ"ז). משמעות המילה פָּסַח היא מלשון פסיחה, דילוג (על בתי בני ישראל), ולפי פירוש אחר כוונת המילה פָּסַח היא הצלה.
בעוד שבמקרא פירוש המילה "פֶּסַח" היא קורבן פסח שהוקרב בערב החג, השם המקראי הוא חג המצות, כפי שנכתב בשמות כ"ג, פסוק ט"ו: " אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם...". כלומר החג נקרא על שם המצות שמצווה לאכול בחג. על בסיס אותו פסוק, הכינוי חג האביב ניתן בתקופה מאוחרת יותר לציון העונה שבה תמיד חל החג, כחלק מהוראות המצווה.
בתפילה מוזכר החג בשם "זמן חירותנו", כלומר הזמן שבו אנחנו יוצאים לחירות. ומכאן נותר הכינוי השגור עד היום – חג החירות.
ההגדה נקראת מדי שנה בשנה בליל הסדר, במטרה לספר את סיפור יציאת מצרים ולקיים את מצוות "והגדת לבנך". היציאה מעבדות לחירות והשאיפה לגאולה הם המוטיבים המרכזיים בהגדה, שהנוסח שלה התגבש לפני יותר מאלף שנים בתהליך שנמשך כאלף שנים נוספות. הנוסח העתיק ביותר של ההגדה התגלה בסידור מהמאה העשירית, ולאחר מכן שולבו בה הפזמונים. במאה ה-14 החלו לאייר את ההגדות, מנהג שהתקבע והתפתח עד כדי עיטור הגדות בידי אמנים מובילים.
אוסף ההגדות של הספרייה הלאומית נחשב למקיף ביותר בעולם, ויש בו יותר מ-8,500 הגדות מרהיבות מתקופות שונות ומכל רחבי העולם, חלקן נדירות. רבות מהן בכתבי יד מקוריים עם איורים מרשימים ואחרות בדפוסים נדירים. באוסף ישנן גם הגדות בכתב ברייל. מאחורי רבות מההגדות מסתתר סיפור אנושי והיסטורי מרתק.
הגדות של פסח להורדה
נתקעתם בלי הגדה לסדר? אספנו לכם מבחר קטן מהאוסף העצום שלנו, של הגדות לפסח הזמינות להורדה מהבית. שימו לב: ניתן לבצע הורדה רק מהמחשב, ולא מהטלפון הנייד. עם זאת, ההגדות זמינות לעיון מכל מכשיר.
הגדה מהמאה ה-14, הכוללת פיוטים, הוראות ודיונים בהלכה
בהגדה שירים מתורגמים ליידיש ואיורים מסצנות מהמקרא
הגדה של פסח כמנהג ספרד עם ציורים נפלאים
הגדת ואדי אלחגארה נדפסה במרכז ספרד בסוף המאה ה-15
סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם
בהגדה מהמאה ה-19-18 ציורים והסברים בערבית
בהגדה ציורים והוראות ביידיש
הגדה עם ציורים מרהיבים מהמאה ה-15
כרוח התקופה כך רוח ההגדה - סיפורים על כמה הגדות לא שגרתיות מהמאה ה-20: כשהתעוררה התנועה הציונית, החלו לחלחל אל ההגדה מסרים שייחסו ליציאה מעבדות לחירות ביטוי אקטואלי. המגמה התחזקה עם התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל ויותר מכך בהגדות שהוצאו בתקופת השואה ואחריה. ההגדה של הבריגדה היהודית התייחסה לגבורת החיילים מול הצבא הגרמני, והאיורים בהגדה שהוכנה במחנה העקורים במינכן תיארו את זוועות השואה. גם בהגדה שהוצאה בפלמ"ח ב-1948 ניכר רושם הקרבות הקשים. הגדות שהוצאו בקיבוצים הותאמו אף הן לערכי הזמן והתנועה, ופורסמו גם הגדות סאטיריות כמו זו התל-אביבית שהתלוננה על קשיי השוכרים בעיר (ב-1933!) ואף התייחסה לעליית היטלר לשלטון.
אוירה בידי ניצול שואה ושימשה את הפליטים במחנות העקורים
ליל הסדר לאחר המפלה בקרב מצודת נבי יושע
"בשנה זו מהפכה כאן. בשנה הבאה – מהפכה עולמית!"
ההגדה שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
"מכות ארץ-ישראל המודרנית" בהגדה 'קצת' אחרת
"כי ישוב ישראל מבית עבדים וזכה לתקומה באביב העמים!"
"האמנם, חלום דורות רבים בישראל קם ונהיה?"
האזינו למגוון פיוטים לפסח: מלך גואל ומושיע, קרב יום, יום ליבשה, אמונים ערכו, שיר חדש אשיר ועוד
השירים, המתכונים, ההגדות המשונות ושאר מטעמים ממיטב הכותבים וממגוון אוצרות הספרייה הלאומית: אין ספור סיפורים מרגשים נקשרו לחג הפסח וכאן תוכלו להיחשף לרבים מהם. מההומור המפתיע (והשנוי במחלוקת בתפיסה המודרנית) בהגדת פראג, דרך סיפוריהן המדהימים של 'הגדת וולף' וההגדה של משפחת רוטשילד ועד להגדות שצונזרו ברוסיה של המאה ה-19; תוכלו להכיר את המפות המפורטות של יציאת מצרים; להבין איך נולדו הלחנים המוכרים מליל הסדר; לגלות מה הקשר בין דוד בן גוריון לחד גדיא; וגם: איזה תפריט הציע 'עולם האישה' לקראת פסח 1941?
מי שערך את הגדת פראג היה בעל חוש הומור חריף במיוחד
מנגינות שהושפעו מניגון לימוד הגמרא בחדר ולחנים עממיים מרובי גרסאות
מחשבים מסלול מחדש: יציאת מצרים במפות ובאיורים
היו מסרים בהגדה של פסח שלא כולם אהבו
ציפי שביט ויורם טהרלב נזכרים ב"סדר פסח יגור"
הצצה להגדות פסח הכתובות בכתב ברייל
דן אלמגור "חוגג" את פינוי חצי האי סיני בשיר סאטירי במיוחד
מרק מהביל של שעועית נובטת וקצף של סולת למנה ראשונה
אלפי ההגדות השמורות בספרייה הלאומית כוללות הגדות שנכתבו ביותר מ-50 שפות! הגדות רבות נכתבו בכתב יד בכל רחבי העולם בלשון דיבורם של היהודים המקומיים. כך, תורגמה ההגדה בין השאר ליידיש, פרסית, איטלקית, לדינו, ספרדית, יוונית ולעשרות שפות נוספות. בכתבי היד שנחשבים למרהיבים ולמוכרים ביותר נכללים 'הגדת נירנברג השנייה', 'הגדת הזהב' (המכונה גם 'הגדת ברצלונה'), 'הגדת וולף' ו'הגדת רוטשילד'. חלק מההגדות המקוריות שמורות בספרייה, ואחרות סרוקות ונגישות דיגיטלית.
אוסף משה שמעון פסח בתוך "כתיב", כתבי יד מאוסף יד בן צבי
אוסף לוץ בתוך פרוייקט "כתיב"
פרויקט "כתיב"
מאוסף ש"י עגנון, ארכיון ר' יעקב שאול אלישר | פרוייקט "כתיב"
מאוסף הרב פרופ' מאיר בניהו ז"ל | פרויקט "כתיב"
פרוייקט "כתיב"
פרויקט 450 שנה לספר העברי
אוסף בית הספרים, אוסף מהלמן
לחג יש ארבעה שמות עיקריים: חג הפסח (על שם הפסיחה על בתיהם של בני ישראל), חג המצות (על שם המצות שאכלו בצאתם ממצרים), חג החירות (לציון השחרור מעבדות) וחג האביב (על שם העונה בה הוא חל).
על פי המסורת, אלוהים הכה את בכורי המצרים אך פסח על בתי בני ישראל. בשל החיפזון לצאת לדרך, הבצק של בני ישראל לא הספיק לתפוח והם אפו אותו כמצות.
ליל הסדר הוא ערב החג הראשון, שבו מתכנסת המשפחה לסעודה חגיגית. במהלך הערב קוראים את ההגדה של פסח, מספרים את סיפור יציאת מצרים ואוכלים מאכלים סמליים.
ההגדה של פסח היא קובץ של טקסטים, תפילות, פיוטים ומדרשים שנועדו להנחות את ליל הסדר. מטרתה המרכזית היא לספר את סיפור יציאת מצרים, ולקיים בכך את מצוות והגדת לבנך – העברת המסורת מההורים לילדים.
אכילת המצה היא זכר ללחם העוני שאכלו בני ישראל במצרים ולבצק שלא הספיק להחמיץ בצאתם בחיפזון. לאורך כל ימי החג קיים איסור על אכילת חמץ.
במהלך קריאת ההגדה נהוג לשיר פיוטים ושירים מוכרים, ביניהם: מה נשתנה (קושיות הילדים), דיינו, חד גדיא ואחד מי יודע. לכל קהילה יהודית יש לחנים ומסורות שירה ייחודיות משלה.
אוסף ההגדות בספרייה הוא הגדול והמקיף בעולם, והוא מאפשר הצצה נדירה לאופן שבו חג הפסח נחגג לאורך הדורות. דרך אלפי הגדות – החל מכתבי יד עתיקים ומאוירים ועד להגדות מודרניות של התנועה הקיבוצית – ניתן לראות כיצד כל קהילה וכל תקופה הוסיפו פרשנות, אמנות ומנהגים ייחודיים לסיפור יציאת מצרים המסורתי.