מי אנחנו?

מי אנחנו?

מטרות הספרייה הלאומית

מטרות הספרייה הלאומית הן שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות ידע, מורשת ותרבות בכלל, ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט; איסוף האוצרות הספרותיים של העם היהודי ושימור המשכיות התרבות היהודית והישראלית.

תפקידי הספרייה הלאומית

  • מתוך "חוק הספרייה הלאומית התשס"ח-2007" ותקנון חברת הספרייה הלאומית בע"מ (חל"צ):
  • לשמש הספרייה הלאומית של העם היהודי ושל מדינת ישראל; לאסוף, לשמר ולטפח את אוצרות הידע, המורשת והתרבות של מדינת ישראל ושל העם היהודי, ובכלל זה להרחיב ולהעשיר את אוספי הספרייה.
  • לשמש אכסניה לאוספים, ארכיונים, כתבי יד, גנזכים, תעודות, מפות, הקלטות מוזיקה ואוצרות שמע אחרים, יצירות גרפיות, יצירות אורקוליות ומסמכים אלקטרוניים, וכן פריטים אחרים, שנודעת להם חשיבות לאומית, היסטורית או תרבותית מיוחדת.​
  • לאפשר לציבור, בישראל ומחוצה לה, נגישות הולמת וסבירה לאוספי הספרייה, בין השאר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.​
  • לשמש ספריית המחקר המרכזית בישראל בתחומי מומחיותה, בהתאם למטרותיה, וכן לשמש ספריית המחקר של האוניברסיטה בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד במדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאסלאם.​
  • להציג בפני הציבור תצוגות קבועות ומתחלפות של אוספים, לרבות אוספים מושאלים.​
  • לקיים פעילות תרבותית, ספרותית וחינוכית, המיועדות לציבור, לרבות ציבור התלמידים במוסדות החינוך.​
  • להעניק, ככל שיימצא לנכון, ייעוץ מקצועי בתחומי מומחיותה, בהתאם למטרותיה, ובכלל זה לעניין ניהול הספריות של המוסדות להשכלה גבוהה, הספריות הציבוריות בישראל, וכן ספריות של קהילות יהודיות מחוץ לישראל.​
  • לקיים קשר מקצועי עם ספריות לאומיות, ספריות ציבוריות, ארכיונים ומוסדות תרבות וחינוך מחוץ לישראל.​
  • לשמש אכסניה לתרבות הספר, ובכלל זה לעודד מחקר בתרבות הספר ולקיים בקרבּה את מוזיאון הספר.
  • ​לקיים ולהפעיל תשתיות שיאפשרו, בין היתר, תנאי עיון, תיעוד, אחסון, שימור, תצוגה ומחקר נאותים.​

ייעוד הספרייה הלאומית

​​הספרייה הלאומית המתחדשת של ישראל נוסדה על פי חוק במטרה "לאסוף, לשמר, לטפח ולהנחיל את אוצרות הידע, המורשת והתרבות בכלל, בדגש על ארץ ישראל, מדינת ישראל והעם היהודי במיוחד".

הספרייה יצאה במסע שיעדו הפיכתה למוסד עדכני בעולם המידע והיצירה התרבותית בתחומי הליבה שהחוק הפקיד בידיה. הספרייה שואפת למלא תפקיד מעצב בחיי התרבות של כל אזרחי מדינת ישראל, בני הדתות, ולפנות גם לקהל המתעניין ביהדות ובישראל ברחבי העולם. יחד עם שותפי תוכן בחוץ לארץ, תרים הספרייה תרומה חיונית למערכה הכלל-עולמית לשמר ולקדם את אוצרות המורשת התרבותית האנושית.

שילוב העבר, בנייה לעתיד

הספרייה הלאומית של ישראל נוסדה בשנת 1892, כמרכז עולמי לשימור אוצרות הרוח של העם היהודי; בשנת 1925 נוספו לה גם תפקידי ספרייה אוניברסיטאית. לאור המלצותיה של ועדה בינלאומית מייעצת שהוגשו בשנת 1998 ומסקנותיה של ועדת זמיר לשינוי מעמדה של הספרייה הלאומית שהוגשו בשנת 2004, חוקקה כנסת ישראל את חוק הספרייה הלאומית בשנת 2007, המעניק לספרייה הלאומית מעמד עצמאי על פי חוק החל מה-1 לינואר 2011, וכן אחריות לתעד את היצירה התרבותית במדינת ישראל.

החלטת הממשלה להקצות שטח במקום מרכזי בירושלים עבור משכנה החדש של הספרייה הינה עדות מוחשית לתאוצה שבה מצויים תהליכי השינוי. הספרייה הלאומית פיתחה תכנית אב מקיפה שבמרכזה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במטרה לספק גישה חופשית לאוספים; עידוד מחקר ושיתופי פעולה אקדמיים; ביסוס הספרייה כמרכז לפעילות תרבותית וחינוכית. לאחרונה ביצעה הספרייה שינוי במבנה הארגוני בה, ועתה היא מאוישת בידי אנשי מקצוע בתחומי המידע, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה והתוכן המחקרי. אנשי המקצוע כפופים לצוות הנהלה רחב המונהג על ידי מנכ"ל הכפוף לדירקטוריון.

עמותת הקוראים בבית הספרים הלאומי

עמותת הקוראים בבית הספרים הלאומי מזמינה את כל מי שרואה בספרייה הלאומית של ישראל משאב חיוני גם במאה ה-21 – חוקרים, סטודנטים והקהל הרחב – להצטרף לשורותיה.

העמותה הוקמה כדי לקיים דו-שיח בין ציבור המשתמשים בספרייה לבין ההנהלה והדירקטוריון של הספרייה. ועד העמותה יוזם פניות בעניינים שונים הנוגעים לספרייה ומעלה בפני ההנהלה הצעות ותלונות. אתר העמותה ורשימת הדוא"ל מאפשרים דיון בין האנשים שהספרייה יקרה ללבם.

חברי העמותה גם עוקבים אחר תכנון בניין הספרייה החדש, וההנהלה מאפשרת להם להגיב ולתרום מניסיונם. יתקבלו בברכה הצעות, הערות ומתנדבים היכולים לתרום לקידום פיתוח הספרייה לאומית.

לאתר העמותה