1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. יהדות
  4. חגים ומועדים בישראל
  5. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
יום הזיכרון, 1971, מתוך ארכיון דן הדני

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון, הוא מועד לאומי להנצחת זכרם של הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה מראשית הציונות. יום הזיכרון חל בתאריך ד' באייר (החל משקיעת השמש ב-ג' באייר) או במועד סמוך לו, אך הוא מצוין תמיד יום לפני יום העצמאות. סמיכות המועדים מסמלת את הקשר בין מסירות הנפש של הנופלים לקיומה של מדינת ישראל. ביום הזיכרון אזרחי ישראל מתייחדים עם זכר הנופלים בטקסי זיכרון ממלכתיים ופרטיים.

בשנת 1951 קבעה הממשלה יום זיכרון כללי בתאריך זה וגובשו אופי היום ומנהגיו, כפי שהם מוכרים עד היום. ב-1963 עוגן יום הזיכרון בחוק, ומאז הוכנסו בו תיקונים שונים. בסוף שנות ה-90 הוחלט להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.

מנהגי יום הזיכרון

לקראת יום הזיכרון דגלוני זיכרון מונחים על קבריהם של חללי מערכות ישראל ודגלי המדינה מורדים לחצי התורן. אירועי יום הזיכרון נפתחים בשעה 20:00 בצפירת דומייה, ומיד אחריה נערך טקס ממלכתי ברחבת הכותל המערבי. למוחרת בשעה 11:00 נשמעת צפירה נוספת הפותחת את הטקס המרכזי בחלקה הצבאית בבית העלמין בהר הרצל. בשעה 13:00 מתקיים בהר הרצל טקס הזיכרון הממלכתי לחללי פעולות האיבה.

בזמן הצפירה מרבית תושבי ישראל עוצרים מפעילותם ועומדים דום. בטקסים ובבתי הכנסת נאמרות תפילות מיוחדות, ובפרט "יזכור" ו"אל מלא רחמים". רבים נוהגים להדליק בביתם נר זיכרון. משפחות שכולות פוקדות את קברי יקיריהן, וטקסי התייחדות נערכים ביישובים, במחנות צה"ל, במקומות עבודה ובמוסדות חינוך. כלי התקשורת הישראליים מקדישים משדרים מיוחדים לזכר הנופלים ומשמיעים שירים המזוהים עם יום הזיכרון.

משנת 1860 ועד יום הזיכרון 2020 נפלו במערכות ישראל 23,816 איש, ו-4,166 איש נהרגו בפעולות איבה, כך לפי נתוני משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי.

בספרייה הלאומית שמורים חומרים היסטוריים רבים ומגוונים המשקפים את אופיו של יום הזיכרון, מורכבותו וחשיבותו בחברה הישראלית. באתר הספרייה אפשר להאזין לביצועים מרגשים של שירים העוסקים בשכול, זיכרון ומלחמות דוגמת "אליפלט", "בלדה לחובש" ו"אנחנו שנינו מאותו הכפר". אפשר גם לקרוא על הסיפורים העומדים מאחורי השירים ולהתרשם מכתבי היד המקוריים של כמה מהם, וכן לעיין בתצלומים, כרזות, ספרי זיכרון, קטעי עיתונות, מאמרים ומערכי שיעור למורים.

ספרי יזכר ראשונים בישוב החדש בארץ-ישראל

​​​​​ספרי יזכֹר הראשונים בישוב החדש בארץ-ישראל מסמלים את ראשית עיצוב זיכרון השכול בתרבות הישראלית החדשה.

בשנת תרע"ב (1911) פורסם ביפו ספר יזכֹר לפועלי הישוב החדש בארץ-ישראל שנהרגו במאבק עם ערביי הארץ. את הספר יזמו אנשי תנועת העבודה וערך אותו זקן סופרי ארץ-ישראל אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) בשיתוף הסופר יוסף חיים ברנר. הספר כלל מדור הספדים על החללים, ולצדו מדור ספרותי שבו נדפסו יצירות ספרות מאת סופרי ארץ-ישראל העבריים. סמוך לפרסום הספר התפטר ברנר מן העריכה ואף משך את המאמר שהכין לפרסום בו.

ספר זיכרון לבנימין גולדברג שנרצח במאורעות תרפ"ט. בנימין גולדברג היה בנו של הנדבן הציוני הוותיק יצחק ליב גולדברג, ושלוש שנים לאחר הירצחו, בשנת תרצ"ב (1932) הוציא האב לאור ספר זכרון גדול ומהודר לבנו. בחלקו הספרותי של הספר פורסמו יצירות מאת גדולי הספרות העברית, אשר הוקדשו לנרצח, למשפחתו ולמאורעות. התקופה המוקדמת שבה הוא פורסם, הרכבו ואופיו, מציבים את הספר כאבן דרך בהתפתחות תרבות הזיכרון הישראלית.

 

מצבת זכרון לחללי הפועלים העברים בא"י

מצבת זכרון לחללי הפועלים העברים בא"י

ספר יזכור לבנימין גולדברג

ספר יזכור לבנימין גולדברג