יהדות טורקיה
יהדות טורקיה היא הגדולה ביותר מתוך הקהילות היהודיות בארצות האסלאם שעודן מתקיימות במאה ה-21. יהדות טורקיה נודעה בעבר כקהילה גדולה ושוקקת, שהשפיעה עמוקות הן על העולם היהודי והן על החברה הכללית במזרח התיכון ובבלקן. על סף שנת 2020 חיו בטורקיה כ-15 אלף יהודים, מרביתם באיסטנבול ואיזמיר.
ראשיתה של הקהילה ככל הנראה בימי בית המקדש השני, אך הגידול המשמעותי בהיקפה ובכוחה החל במאה ה-15, עם הגיעם של מגורשי ספרד. על רקע זה הפכה הלאדינו לשפה שגורה בקהילה. האימפריה העות'מאנית שלטה במשך מאות שנים בשטחים נרחבים באירופה, אסיה ואפריקה, וקהילות יהודיות התקיימו באזורים רבים בתחומה - בהם המזרח התיכון, הבלקן, צפון אפריקה וחצי האי ערב. היהודים ברחבי האימפריה בלטו בתרומתם לענפי המסחר, המדע והרפואה ולחיי התרבות והרוח בתחומי הקודש והחול.
ליבת הקהילה היהודית באימפריה העות'מאנית כללה את היהודים שישבו בלב האימפריה, כלומר באזורים המוכרים כיום כטורקיה, יוון ודרום הבלקן. חשיבות מיוחדת יוחדה לקהילה היהודית באיסטנבול, בירת האימפריה. הקהילה פעלה נמרצות בתחומי חינוך, דת, תרבות ורווחה, והייתה לה יכולת השפעה מכרעת על הקהילות האחרות באימפריה, כולל בארץ ישראל. הרב הראשי של קהילת איסטנבול, ה"חכם באשי", הוכר כרב הראשי של יהודי האימפריה ותיווך בין השלטון לכלל הקהילות.
דעיכת האימפריה
במאה ה-19 פחת כוחה של האימפריה העות'מאנית עד לנפילתה במלחמת העולם הראשונה, ובמקביל הצטמצמה הקהילה היהודית ואיבדה הרבה מכוחה. במקביל לדעיכת האימפריה, במאה ה-19 החלו אנשי הקהילה להגר לארץ ישראל ולמדינות אחרות. בשנת 1900 חיו בטורקיה כ-300 אלף יהודים, ובעקבות האצת ההגירה נותרו ב-1948 כ-80 אלף. כמחציתם עלו לישראל בשנות ה-50 וה-60, ורבים נוספים היגרו בעשורים הבאים.
בספרייה הלאומית שמורים שלל פריטים המתארים מזוויות מגוונות את ייחודה של יהדות טורקיה, דמותה ומורשתה.
בספרייה נאספו ארכיונים פרטיים של משפחות וחוקרים, תיקי מסמכים של קהילות, פנקסים של בתי דין ומכתבים שנשלחו לחכם באשי מרחבי העולם. נוסף לכך בספרייה אפשר להתרשם מצילומים, חפצי יודאיקה, הקלטות וידיאו ואודיו המספקות טעימה מהמסורת הקהילתית, כתבי יד מתוך היצירה העשירה של הקהילה, וכן ספרים, מאמרים וקטעי עיתונות שנכתבו בטורקיה או מתמקדים בתולדות הקהילה.