מדריך לטקס חופה וקידושין במסורת אשכנז

מדריך לטקס חופה וקידושין במסורת אשכנז

הפיוט "מי אדיר על הכֹל" הוא הפיוט היחידי שנהוג לשיר בחופה בחלק מהמסורות האשכנזיות:

מִי אַדִּיר עַל הַכֹּל,
מִי בָּרוּךְ עַל הַכֹּל,
מִי גָּדוֹל עַל הַכֹּל,
מִי דָּגוּל עַל הַכֹּל,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה.

יש הנוהגים לפתוח את טקס הנישואין בשבע הקפות שמבצעת הכלה סביב החתן, לצד האמהות. הקפות אלו מלוות בניגון מיוחד.

הרב: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (אָמֵן)
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. (אָמֵן)

כעת נותן החתן טבעת לכלה ומקדש אותה:

החתן: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

העדים: מְקֻדֶּשֶׁת, מְקֻדֶּשֶׁת, מְקֻדֶּשֶׁת.

בנקודה זו נוהג החתן לברך שהחיינו, בהתעטף בטלית חדשה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. (אָמֵן)

הכתובה נקראת לרוב בשפת המקור, ארמית. יש לה נוסחים שונים ומגוונים, שמשקפים חילוקי מנהגים, עמדות הלכתיות ועוד. כאן תוכלו להאזין גם לתרגומה לשפה העברית.

בְּ ____שֵׁנִי_____ [יום בשבוע] בְּשַׁבָּת__עשרה ימים____ [יום בחודש עברי] יוֹם לְחֹדֶשׁ  __סיוון__________ [חודש עברי] שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת ו _שמונים_________  [שנה עברית] לִבְרִיאַת הַעוֹלָם שֶׁאָנוּ מוֹנִין פֹה __ירושלים ________ [שם  העיר ].

אֲנָן סַהָדֵי אֵיךְ הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר___[פלוני בן פלוני  ופלונית]  אָמַר לַהֲדָא בְּתוּלְתָּא שַׁפִּירְתָּא מָרַת  נעמה בת אהרון ושרה למשפחת ברק_____ [פלונית בת  פלונית] הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל וַאֲנָא בְּמֵימְרָא  וּבְסִיָיעְתָּא דִּשְׁמַיָא אֲפַלַח וְאוֹקִיר וַאֲכַלְכֵּל וַאסוֹבֵר וַאֲכַסֵי  יְתִיכִי לִיכִי כְּהִלְכוֹת גּוּבְרִין יְהוּדָאִין דּפָלְחִין וּמוֹקְרִין  וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין וּמְכַלְכְּלִין וְסוֹבְרִין וּמְכַסִין יָת נְשֵׁיְהוֹן  בְּקוֹשְׁטָא.  וְיָהֵיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן דְּחָזֵי לִיכִי וּמְזוֹנַיְכִי וּכְסוּתַיְכִי וְסִפּוּקַיְכִי וּמֵיעַל  לְוָתַיְכִי כְּאוֹרַח כֹּל אַרְעָא. וּצְבִיאַת מָרַת _ נעמה בת אהרון ושרה למשפחת ברק ____ [פלונית בת  פלונית] בְּתוּלְתָּא דָא וְהֲוַת לֵיה לְאִנְתוּ.  וְדֵין נְדוּנְיָא  דְהַנְעֲלַת לֵיה בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּזָהַב בֵּין בְּתַכְשִׁיטִין בְּמָאנֵי  דִּלְבוּשָׁא בְּשִׁמּוּשֵׁי דִּירָה וּבְשִׁימוּשָׁא דְּעַרְסָא.  הַכֹּל  קִיבֵּל עָלָיו הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _ יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר ________ [פלוני בן פלוני ופלונית],  חֲתַן דְּנָן בְּמֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף וְצָבִי הֶחָתַן הנ"ל וְהוֹסִיף  לָהּ מִדִּילֵיה עוֹד סַךְ מֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף אַחֵרִים כְּנֶגְדָן,  סַךְ הַכֹּל מַאֲתָיִם זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף.  וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ סַךְ  מסוּיָם וְהוֹסִיף לַהּ הֶחָתַן כְּנֶגְדָן שְׁלִישׁ הַעוֹלֶה לְסַךְ מְסוּיָם,  סַךְ הַכֹּל כְּתוּבְּתָא דָא נְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא עוֹלִים לְסַךְ  כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן וְעוֹד __מאה ושמונים אלף ש"ח____ [סך מסוים] לְבַד כֹּל בְּגָדֶיהַ  וְתַכְשִׁיטֶיהַ וְחֲפָצֶיהַ הַשַּׁיָיכִים לְגוּפָה. [כאן באים כמה משפטים  שבדרך כלל אין מקריאים בקול, העוסקים בתוקף התנאים שהותנו בין הצדדים, באיסור  ביגמיה, באיסור לפתות את האישה לוותר על כתובתה וכדומה].  וְכַך אָמַר הֶחָתָן  הַמְּהוּלָּל (ה"ה) __ יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר _ [פלוני בן פלוני ופלונית], חֲתַן דְּנָן, אַחֲרָיוּת  שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא וּנְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא קַבָּלִית עָלַי וְעַל  יַרְתַאי בַּתְרָאי לְהִתְפַרֵעַ מִכֹּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין וְקִנְיָנִין דְאִית  לִי תְּחוּת כָּל שְׁמַיָא, דְּקְנָאִי וּדְעָתִיד אֲנָא לְמִקְנֵא, נִכְסִין דְאִית  לְהוֹן אַחֲרָיוּת וּדְלֵית לְהוֹן אַחֲרָיוּת כֻּלְהוֹן יְהוֹן אַחֲרָאִין  וְעַרְבָאִין לִפְרוֹעַ מִנְהוֹן שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא וּנְדוּנְיָא דֵין  וְתוֹסֶפְתָא דָא וְאַפִילוּ מִן גְּלִימָא דְּעַל כַּתְפָאִי, בְּחַיֵי וּבָתַר חַיֵי מִן יוֹמָא דְנָן וּלְעָלַם וְאַחֲרָיוּת וְחוֹמֶר שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא  וּנְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא,  קִבֵּל עָלָיו אָמַר הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל  (ה"ה) _ יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר__ [פלוני בן פלוני ופלונית] כְּחוֹמֶר כֹּל שִׁטְרֵי כְּתוּבּוֹת  וְתוֹסֶפְתוֹת דְּנָהַגִין בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲשׂוּיִן כְּתִּקוּן חז"ל  דְּלָא כְּאַסְמַכְתָא וְלָא כְּטוֹפְסֵי דִּשְׁטָרֵי, בְּבִיטוּל וכו" וּבְפִיסוּל  וכו"  וְקָנִינָא מִן אָמַר הֶחָתָן הַמְּהוּלָּל (ה"ה) _ יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר _ [פלוני בן פלוני ופלונית], חֲתַן דְּנָן, לְמָרַת __ נעמה בת אהרון ושרה למשפחת ברק_[פלונית בת פלונית]בְּתוּלְתָא דָא, עַל כֹּל מַה דְּכָתִיב וּמְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּמָנָא דְכָשֵׁר לְמִקְנָיָא בֵּיה.

וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקָיָים.

נְאוּם _נעם בן אברהם ורבקה למשפחת וייס_____ [שמו המלא של העד הראשון ושם הוריו] , עד;

נְאוּם _ישי בן שלמה ולאה למשפחת כץ_____ [שמו המלא של העד השני ושם הוריו] , עד;

גָּם אָנִי הֶחָתַן מוֹדֶה עַל כֹּל הנ"ל וּבָאתִי עַל הֶחָתוּם יוֹם הנ"ל __ יהודה בן איתמר וצביה למשפחת מאיר _ [שמו המלא של החתן ושמות הוריו].

לאחר קריאת הכתובה נאמרות ברכות הנישואין. נהוג כי בכל ברכה מכובד אחד מן הנוכחים.

המברך: סַבְרֵי מָרָנָן
הקהל: לְחַיִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. (אָמֵן)

ברכה שנייה:
המברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ. (אָמֵן)

ברכה שלישית:
המברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם. (אָמֵן)

ברכה רביעית:
המברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמו, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד, בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הָאָדָם. (אָמֵן)

ברכה חמישית:
המברך: שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. (אָמֵן)

ברכה שישית:
המברך: שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה. (אָמֵן)

ברכה שביעית:
המברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה, רִנָּה, דִּיצָה, וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה. (אָמֵן)

 

לאחר הברכות החתן והכלה לוגמים מן היין (נהוג כי בניגוד לפעם הקודמת, החתן משקה את אשתו הכלה מהגביע שבידו).

החופה מסתיימת בשבירת כוס ברגלי החתן לזכר חורבן ירושלים, במקביל לאמירת הפסוק הבא:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קלז, ו).

יש הנוהגים לשבור את הכוס בשלב מוקדם יותר.

 

תוכלו להאזין לניגון נוסף הנהוג בחתונה.