הידעת את תוצרת הארץ וסמליה?
אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית
לצפייה בפריטמי מאיתנו אינו מעוניין לצאת מדי פעם למסע בעולמם של סבא וסבתא בארץ ישראל של ימי התורכים, בתקופת המנדט או בעשורים הראשונים למדינה? בדרך כלל אנו עושים זאת בעזרת ספרים או סרטים המספרים על התקופה, אלא שסרטים אינם מספקים לנו תמונה אותנטית של העבר. המידע שבהם הוא מעובד, והוא אינו יכול לספק מבט בלתי אמצעי על חיי היום-יום ועל אופייה של רשות הרבים הישראלית.
שיקוף מהימן יותר של רוח התקופה עשויה לספק העיתונות בת הזמן. אולם כידוע לכולנו, כל עיתון, מגוון ודינמי ככל שיהיה, מוסר בידינו את זווית המבט המסוימת שלו על דפוסי ההתנהגות החברתיים והתרבותיים. מבט אותנטי ובלתי אמצעי של ממש יכולה לספק עבורנו האֵפֵמֵרָה.
משמעות המילה "אפמרה" ביוונית היא "בשביל יום". אלה הם פרסומים אשר נועדו מעצם טיבם להתקיים זמן קצר. למשל: כרזות, עלוני פרסום והסברה, סטיקרים, כרטיסי כניסה לאירועים ולמופעים, כרטיסי נסיעה, אגרות ברכה לחגים או לשמחות משפחתיות.
פרויקט "מסע בזמן" נועד לאסוף פריטי אפמרה ישראלית, לסרוק אותם ולהנגישם לציבור הרחב. אוסף האפמרה בספרייה כולל כרזות, פשקווילים, ברכות שנה טובה, עלונים, גלויות ופריטים נוספים הקשורים לעולם התוכן היהודי והישראלי. פרויקט סריקת האוסף מבוצע במימון קרן ארקדיה ובשיתוף אוניברסיטת UCLA. גלו כאן מבחר פריטי אפמרה מאוספי הספרייה הלאומית.
הקמתו של הבית הלאומי בארץ ישראל הייתה עניין מעשי וגשמי. היישוב העברי בארץ ישראל הבין שעליו לקיים את עצמו, לבנות את הארץ, ליצור תשתית כלכלית, תעשייתית, חקלאית לקיום עצמאי בכל תנאי. בראש ובראשונה הדברים היו אמורים בכל הקשור למזון, ליכולת של היישוב להזין את האוכלוסייה ולהבטיח את קיומה הפיזי פשוטו כמשמעו. המושג "תוצרת הארץ" התייחס בעיקרו לתוצרת החקלאית: פירות וירקות, מוצרי חלב, ביצים ובשר מקומיים. נוצר קישור ברור בין הארץ, תנובת המשקים החקלאיים והאוכלוסייה הניזונה ממנה. ועל תוצרת הארץ היה צורך להגן. יבוא והברחות מכל סוג היו תחרות לתוצרת הארץ, והמוסדות הלאומיים התגייסו לתעמולה נמרצת לטובת התוצרת הרשמית, ולשם כך עשו שימוש בכרזות שאחדות מהן מוצגות כאן.
השירות בצבא הוא אחד החוויות הישראליות החזקות ביותר. צה"ל הוא צבא העם והשירות בו נחשב תמיד לכרטיס הכניסה אל הזרם המרכזי של החברה הישראלית. גם קודם להקמת צה"ל שירתו בני הישוב במחתרות וב"הגנה", וכן בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. בימי מלחמת העצמאות נוהלה המדינה ע"י צה"ל במובנים רבים.
צה"ל משמש אפוא כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הלאומית וכן כפניה של החברה הישראלית כלפי חוץ. השירות הצבאי מגדיר במידה רבה את הביוגרפיה האישית של כל ישראלי.
לכל אלה ביטוי נרחב בחומרי ההסברה המשמשים לתקשורת בין צה"ל לבין החברה האזרחית.
מדי שנה, במחצית השנייה של החופש הגדול, מופנית תשומת לבנו לחזרה ללימודים בבתי הספר. דומה שמה שמקובל להזכיר בחום של אוגוסט, לקראת ההתרגשות של ספטמבר, הוא בעיקר המחזור החדש של ילדי גן שעולים לכיתה א', תחת הסיסמה המסורתית "שלום כיתה א'", המעוררת בכולנו נוסטלגיה ברורה. למוטיב הכניסה לכיתה א' אוהבים אמצעי התקשורת להוסיף גם את העצב על סוף החופש וההתרגשות לקראת השנה החדשה. אין ספק, תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, בתאריך אחיד לכל הגילאים, היא נקודת ציון קבועה בשנה הישראלית, ומטופלת כאחד המועדים במעגל החיים שלנו.
יחד עם זאת, אוסף הכרזות הדיגיטלי של הספרייה מציג תמונה מגוונת לאין ערוך של תחילת שנת הלימודים.