קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

מסורת ספרד ירושלים בפיוט ובתפילה
מוזיאון חצר היישוב הישן

מסורת ספרד ירושלים בפיוט ובתפילה

מסורת ספרד ירושלים  הקרויה גם הנוסח "הספרדי ירושלמי" התגבשה במהלך המאה ה20 בקרב קהילות יוצאי המזרח שעלו לישראל ובפרט לירושלים, בדגש על קהילת יוצאי העיר חלב שבסוריה.

עם השנים הפך הנוסח הקרוי בקצרה "ירושלמי", למסורת המרכזית בקרב קהילות יוצאי המזרח בישראל ואף בתפוצות,  כך שניתן לומר בהכללה, שבית כנסת המוגדר ספרדי-מזרחי, ללא אפיון ספציפי יותר (בשונה למשל מבתי הכנסת של יוצאי צפון אפריקה) מסורת התפילה והשירה בו תהיה קרובה לנוסח הספרדי ירושלמי.  

 

שתי שכבות מרכזיות מרכיביות את הנוסח הירושלמי. הראשונה, הקדומה יותר, קרובה לסגנון העותמני שהיה נפוץ בכל מרחבי האימפריה העותמנית ששלטה באיזור עד מלחמת העולם הראשונה.

שכבה זו באה לידי ביטוי כיום, בעיקר בתפילות ופיוטי הימים הנוראים.

השכבה השנייה שמלעשה הפכה המרכזית, בעיקר החל מתחילת המאה ה20 ועד היום, קשורה במוסיקה הערבית שהפכה להיות הסגנון הדומיננטי ברחבי המזרח התיכון במחצית הראשונה של המאה ה20.

 את הסגנון הערבי הובילו בעיקר יוצאי קהילת העיר חלב, קהילה מגובשת שעלתה לירושלים בתחילת והקימה בה בשנת 1901 את בית הכנסת עדס, שהפך להיות בית הכנסת המשפיע ביותר בעולם הספרדי-מזרחי.

עם השנים מסורות  "קטנות" יותר מקהילות יוצאי המזרח נטמעו בתוך הסגנון הירושלמי שהובילו יוצאי חלב.

 

בשני הסגנונות, הן העותמני והן הערבי ישנה מרכזיות לתורת "המקאם" (הכוללת בתוכה הן את המודוס המוסיקלי והן מערכת חוקים על פיה מבוצעת המוסיקה)  כמהלך מוסיקלי מובנה לתפילות השבת והחג.

כך למשך לכל תפילה יש את המקאם שלה, באופן שקשור לזמן ביממה ובעיקר בתפילות השבת (קבלת שבת, ערבית, מנחה וכו')  והן לזמן בשנה (מקאם יתפלל החזן את תפילת שחרית ומוסף של שבת על פי אופיה של פרשת השבוע, חגים ומועדים). גם בשירת הפיוט ובפרט בשירת הבקשות,  ישנה  מרכזיות לתורת המקאם. עדות מוקדמת לתופעה זו נמצאת ביצירתו של רבי ישראל נג'ארה (1555-1625), שכבר אצלו אנו מוצאים התייחסות לשימוש במקאם ואף במנגינה ספציפית לכל שיר. השימוש במקאמים בשירה הליטורגית התבסס במשך המאה ה-17 כאשר המעורבות של היהודים בעשייה המוסיקלית שסבבה אותם הייתה רבה והדברים באים לידי ביטוי בכל שכבות המסורת – בתפילה, בשירת הבקשות בשירת הפיוט במחזורי השנה והחיים  ובקריאות בטעמי המקרא.