כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ וּלְבַת מֵאָז אוֹתִי קָנִיתָ עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שָׂרִיתִיךְ כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב כִּי צִיץ יִשְׁעִי רַעֲנָן וְרָטֹב וּלְסִירַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי |
פיוט זה, שנכתב בידי ר' ישראל נג'ארה, המשורר הגדול בן המאה ה־16, הוא שיר אהבה בין הדוד ובין הרעיה, המכונה בשיר זה יעלה. השיר זכה ללחנים שונים והוא מושר מפי כל קהילות המזרח השונות. הלחן הנפוץ ביותר הוא לחנו של עזרא אהרן, שחובר במאה האחרונה. אצל יהודי מרוקו, למשל, מצוי השיר בשירת הבקשות של שבת בֹּא, אבל מושר גם בהזדמנויות אחרות. השיר מושר במיוחד באירועים של הולדת בת או שמחת בת מצוה, אך גם בעתות שמחה שונות, בשל מחלותיו המרגשות ולחנו הכובש. |
• יַעֲלָה - כינוי לכנסת ישראל. |
מקאם: ביאת משקל: 4/4 הלחן שהולחן על ידי המלחין עזרא אהרן הוא אחד מתוך לחנים רבים שבהם מושר הפיוט "יעלה בואי לגני". אולם דומה כי מבין כולם הוא היחיד אשר הולחן במיוחד עבור טקסט זה. שאר הלחנים שאולים לרוב משירים קיימים בשפות שונות. נראה כי זהו הלחן המוכר והנפוץ ביותר של עזרא אהרן. הוא מושר בקרב קהילות שונות ממזרח וממערב, ולאחרונה אף זכה לביצועים מודרניים וחדשניים של אמנים ישראליים כגון: ברי סחרוף, להקת "הלויים" ועוד. הלחן כולל שלושה חלקים: בחלק האחד מושר הפזמון, ובשני החלקים האחרים מושרים לסירוגין הבתים. צורת הבית השני היא צורת מוו'אל, ללא משקל, ובשל כך זוהי הזדמנות לאלתור של הסולן. ניתן לשמוע כי המנגינה משתנה מעט מביצוע לביצוע. בפסקה החותמת כל בית כזה חוזרים השרים אל המשקל, המוביל אותם אל הפזמון החוזר. בבתי הכנסת נהוג לקשור את הפיוט עם שמחת הולדת הבת, ונוהגים לשיר אותו כאשר אבי הבת עולה לתורה בשבת. |
כותר |
יעלה יעלה / ספרד ירושלים – לחן: עזרא אהרון, ישראל המאה ה-20 / פרויקט דיוואן הלב |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
יעלה יעלה / ספרד ירושלים – לחן: עזרא אהרן / ביאת |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: ביאת |
מעגל השנה |
ט"ו בשבט |
מעגל החיים |
הולדת הבת |
מלחין |
עזרא אהרון |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• יַעֲלָה - כינוי לכנסת ישראל.
• הֵנֵץ רִמּוֹן, פָּרְחָה גַּפְנִי - הדוד קורא לכנסת ישראל לשוב אליו, כי הגיעה עת. על פי הפסוק בשיר השירים (ז, יג) שם הרעיה היא הפונה לדוד - "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים...".
• יָחִישׁ צְעָדָיו - כנסת ישראל פונה לדוד ומבקשת ממנו למהר ולגאלה, כדברי הבטחתו של הקב"ה ע"י ישעיהו (ס, כב): "אֲנִי ד' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה".
• פְּרִי מְגָדָיו - פירות מתוקים ומשובחים, ע"פ דברי הרעיה בשיר השירים (ד, טז): עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיאכַל פְּרִי מְגָדָיו. הרעיה פונה אל הרוחות ומבקשת מהן לנשוב ולהפיץ את ריח הבשמים והגן, ואז יבוא הקב"ה אל הגן, אל הרעיה.
• אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו... - הרעיה מחכה לשובו של דודה מנדודיו ובינתיים היא בודדה. זהו היפוך של הדימוי הרגיל בו כנסת ישראל, הרעיה, היא הגולה והנודדת.
• שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה - הדוד מעורר את כנסת ישראל לשוב אליו ואז ישוב אליה, על פי הפסוק: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ד' צְבָאוֹת" (מלאכי ג, ז). על הפסוק במגילת איכה (ה, כא) הֲשִׁיבֵנוּ ד' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, אומר המדרש (רבה) כך: "השיבנו ה' אליך ונשובה. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, שלך הוא - השיבנו. אמר להם: שלכם הוא שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם...".
• אוֹת כְּתוּבָה - יש כביכול כתובה, מעין הסכם נישואין בין הדוד והרעיה.
• נַפְשִׁי פָּדִיתָ - הרעיה פונה לדודה ומזכירה לו את גאולת מצרים שבה פדה הקב"ה את עם ישראל.
• וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ - ע"י מתן תורה, שהוא המעמד בו "קנה" הקב"ה את ישראל להיות לו לעם.
• עַתָּה לִי בֵּין עַמִּים זֵרִיתָ - פיזרת אותנו בין הגויים בגלות. ע"פ הפסוק בתהלים (מד, יב): "תִּתְּנֵנוּ כְּצאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ".
• וְאֵיךְ תֹּאמַר דּוֹד אֲהַבְתָּנִי - איך יכול הדוד לומר לרעיתו שהוא אוהב אותה כאשר הוא משאיר אותה בגלות. ע"פ דברי דלילה לשמשון: "...אֵיךְ תּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי ..." (שופטים טז, טו).
• אֲיֻמָּתִי - בעלת ההוד והאימה. ע"פ שיר השירים (ו,ד): "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת".
• לְטוֹב זֵרִיתִיךְ - פיזור עם ישראל בגלות הוא לטובה לישראל, רש"י מסביר זאת בפסחים פז, ע"ב: לטובה הקב"ה פיזר את ישראל בין הגויים על מנת שלא יוכלו לכלותם יחד, ותשאר שארית לישראל.
• וְלִתְהִלָּה וּלְשֵׁם שָׂרִיתִיךְ - הקב"ה יגדל את עם ישראל ושמם יצא לתהלה ולשררה בקרב העמים, ע"פ נבואתו של צפניה (ג, כ): "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ד'".
• אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ - ע"פ דברי הקב"ה לכנסת ישראל: "...וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב).
• לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ - הרעיה מאמינה למלות האהבה והנחמה של דודה ידידה ומקווה שהבטחת הדוד אליה תתגשם במהרה. השיבוץ מדברי לבן ליעקב (בראשית ל, לד): "...הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ".
• עַתָּה מַהֵר אֱסוֹף נְדוּדִי - הרעיה מבקשת מהדוד שיקבץ במהרה את כל עם ישראל הנודד והמפוזר בין העמים.
• וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי - תעלה את המוני ישראל, המדומה פה לגדודי צבא, אל ציון.
• חִזְקִי רַעְיָה - הדוד מחזק את רעיתו בדברי עידוד שישועתה קרובה.
• חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב - נועם מלותיה של כנסת ישראל הוא כיין טוב. השיבוץ משיר השירים (ז, י): "...וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב...".
• צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן רָטֹב - הישועה מדומה לציץ של צמח העולה ומנץ והוא רענן ורטוב, שלא כמו צמח קמל ויבש. משמעות הדבר היא שהישועה קרובה לבוא.
• וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב - אכרית את אויבייך. ע"פ ישעיהו (יא, יג): "... וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ...".
• וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי - אשלח במהרה את משיחי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?