כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ירצני אהוב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- רמי יצחק, תפארת המזרח מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים סולם:
- מקאם: חג'אז כאר מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- מסחרי
|
ירצני אהוב / הרב יהודה בן נח יִרְצֵנִי אָהוּב יָהּ אֵלִי שׁוֹכֵן בֵּין הֲדַס יַחֲשׂוֹף לִי נָבוּב יָהּ אֵלִי וּלְבָבִי נָמַס הוֹדִי וּמְשׂוֹשִׂי יָהּ אֵלִי יַכְתֵּר עַל רֹאשִׁי יִזְרַח לִי שִׁמְשִׁי יָהּ אֵלִי בְּגָלוּת נִרְמָס הָחֵשׁ וּפְדֵנִי יָהּ אֵלִי מִזָּר דְּלֵנִי וּבְנֵה מִשְׁכָּנִי יָהּ אֵלִי עֲפָרִי נִרְמָס כָּלְתָה נַפְשִׁי יָהּ אֵלִי לְחַצְרוֹת קָדְשִׁי וּבְנֵה מִקְדָּשִׁי יָהּ אֵלִי בּוֹ הָיָה לָמַס |
| הפיוט כולו הוא פיוט של בקשת גאולה. המשורר מודע לכך שהתהליך כולל שלב כואב שבו הקדוש ברוך הוא יחשוף את נביבותו, את לבו הנמס מפחד ומאשמה. רק לאחר שלב קשה זה, יוכל הוא להיעטר בהוד ובמשוש, ורק אז יירפא וייגאל. הפיוט פותח בניסוחים פרטיים, המרמזים על גאולה אישית, ועם התקדמותו נצבעת הגאולה כאן בגוונים לאומיים כלליים יותר ויותר, שבשיאם מתוארת המשאלה לבניית המקדש. בכל מחצית השורה נשנה הביטוי 'יה אלי', המתפקד בתפקידים תחביריים שונים – לעתים כנושא המשפט, לעתים כפנייה, שם הנמען שאליו פונה המשורר. |
| • יִרְצֵנִי אָהוּב יָהּ אֵלִי – ולוואי שה', שאותו אני אוהב, ירצה בי. • שׁוֹכֵן בֵּין הֲדַס – כינוי למלאך ה', כפי שהוא מתואר בזכריה א, ח: רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה... נראה שכאן זהו כינוי לה'. • יַחֲשׂוֹף לִי נָבוּב... וּלְבָבִי נָמַס – ה' יחשוף את החלל שבתוכי, ויתגלה שלבבי נמס בקרבי מצער, כאילו אין בי לב. ננקט כאן הביטוי המופיע באיוב יא, יב וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. • הוֹדִי וּמְשׂוֹשִׂי יַכְתֵּר עַל רֹאשִׁי – ה' ישיב לי את משוש חיי והודי - בית המקדש. • יִזְרַח לִי שִׁמְשִׁי – ה' יגאל את עם ישראל, שמשו של עם ישראל תזרח, כפי שנזכר במלאכי ג, כ: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. • בְּגָלוּת נִרְמָס – מעמדו של עם ישראל בגלות היה שפל ובזוי. • הָחֵשׁ וּפְדֵנִי – מהר והושיעני. • מִזָּר דְּלֵנִי – העלה וגאל אותי משבתי בין עמים זרים בגלות. • וּבְנֵה מִשְׁכָּנִי – בנה את המקדש. • עֲפָרִי נִרְמָס – המקדש החרב, שעפרו נרמס, על דרך שנאמר בתהלים ז, ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. • כָּלְתָה נַפְשִׁי, יָהּ אֵלִי, לְחַצְרוֹת קָדְשִׁי – אני מתגעגע ונכסף למקום מקדשך, כפי שנאמר בתהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • בּוֹ הָיָה לָמַס – המקדש שהיה בעבר כפוף וכנוע לאויבים, ושממנו היינו צריכים לשלם מסים לשליטים הנוכרים. על דרך הכתוב בפסוק הראשון של מגילת איכה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. |
| מקאם: חיג'אז קאר משקל: 8 רבעים הלחן לפיוט שאול משיר מצרי מראשית המאה העשרים בשם "זארני אל מחבוב". הלחן מורכב מארבעה משפטים מלודיים, בהתאמה למספר הצלעיות בכל בית, והוא מתפתח מחלקו העליון של הסולם אל תחתיתו, כמקובל במקאם חיג'אז קאר. בשל פשטותו וקוצרו משמש הלחן בדרך-כלל כשיר מקדים ל"פתיחה"-מוו'אל, שאחריה יבוצע שיר ארוך ומורכב יותר. |
| כותר |
ירצני אהוב / ספרד ירושלים / חיג'אז כאר(שהנאז) / רמי יצחק ומקהלת תפארת המזרח |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
ירצני אהוב / ספרד ירושלים / חיג'אז כאר(שהנאז) |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
מקאם: חג'אז כאר |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
זארני אל מחבוב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יִרְצֵנִי אָהוּב יָהּ אֵלִי – ולוואי שה', שאותו אני אוהב, ירצה בי. • שׁוֹכֵן בֵּין הֲדַס – כינוי למלאך ה', כפי שהוא מתואר בזכריה א, ח: רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה... נראה שכאן זהו כינוי לה'. • יַחֲשׂוֹף לִי נָבוּב... וּלְבָבִי נָמַס – ה' יחשוף את החלל שבתוכי, ויתגלה שלבבי נמס בקרבי מצער, כאילו אין בי לב. ננקט כאן הביטוי המופיע באיוב יא, יב וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. • הוֹדִי וּמְשׂוֹשִׂי יַכְתֵּר עַל רֹאשִׁי – ה' ישיב לי את משוש חיי והודי - בית המקדש. • יִזְרַח לִי שִׁמְשִׁי – ה' יגאל את עם ישראל, שמשו של עם ישראל תזרח, כפי שנזכר במלאכי ג, כ: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. • בְּגָלוּת נִרְמָס – מעמדו של עם ישראל בגלות היה שפל ובזוי. • הָחֵשׁ וּפְדֵנִי – מהר והושיעני. • מִזָּר דְּלֵנִי – העלה וגאל אותי משבתי בין עמים זרים בגלות. • וּבְנֵה מִשְׁכָּנִי – בנה את המקדש. • עֲפָרִי נִרְמָס – המקדש החרב, שעפרו נרמס, על דרך שנאמר בתהלים ז, ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. • כָּלְתָה נַפְשִׁי, יָהּ אֵלִי, לְחַצְרוֹת קָדְשִׁי – אני מתגעגע ונכסף למקום מקדשך, כפי שנאמר בתהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • בּוֹ הָיָה לָמַס – המקדש שהיה בעבר כפוף וכנוע לאויבים, ושממנו היינו צריכים לשלם מסים לשליטים הנוכרים. על דרך הכתוב בפסוק הראשון של מגילת איכה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
