אברהם מאפו

אברהם מאפו (1867-1808) היה סופר עברי ומורה שנמנה עם אנשי ההשכלה. הוא נודע כמחבר הרומן העברי הראשון ואחד ממבשרי התחייה העברית. בעיני רבים, מאפו מסמל את תחילתה של תקופת ההתעוררות הלאומית-ציונית, ורעיונותיו סיפקו השראה למהפכה הציונית ולמנהיגי הציונות לדורותיהם. ספריו חלחלו ללב קוראיו הרבים, פתחו בפניהם אופקים חדשים והעניקו להם חזון ומשמעות. בכתביו תרם מאפו לחיזוק תחושת ההשתייכות לעם היהודי, הכמיהה לארץ ישראל, הפצת ההשכלה והתפתחות הלשון העברית.

מאפו נולד באזור העיר קובנה (כיום בליטא) בתחום המושב באימפריה הרוסית. בילדותו למד ב"חדר" ובבתי רבנים והתגלה כעילוי בלימודי הקודש. בנערותו החל לגלות עניין בקבלה ובחסידות. הוא התעמק בלימודי הקבלה, ובה בעת למד מדעים ושפות כגון לטינית, צרפתית, גרמנית ורוסית והרבה בקריאת ספרים בשפות שונות.

מאפו נכבש בקסמי ההשכלה וכבר בצעירותו התחיל לכתוב את הרומן הראשון שלו. באותן שנים התחזקה בו ההכרה בחשיבות כתיבת ספרות עברית והפצת רעיונות ההשכלה, והוא התקרב לסופרים יהודים. לצד עיסוקו בכתיבה התפרנס מאפו עד סוף ימיו מעבודתו בהוראה.

כתביו של מאפו

מאפו כתב שלושה רומנים וכמה ספרי לימוד. בכתיבתו בולטת ההשראה שספג מהטקסט המקראי, המתבטאת בתוכן, בלשון ובסגנון. בזכות בקיאותו בספרות התורנית הוא חזר בכתיבתו אל הסיפורים התנ"כיים, תיאר את נופי ארץ ישראל, וכך הצליח להמחיש את הארץ, להחיות את ההיסטוריה ולרענן אותה בדרך שעוררה בקוראיו זיקה לציון ולתחייה לאומית. מול התשוקה שעורר בקוראים, שיקף מאפו במעין תמונת מראה את האומללות שבה חיו היהודים בתקופתו, והקסים אותם בחזון השיבה לארץ.

ספרו הראשון, "אהבת ציון", הנחשב לרומן הראשון שנכתב בעברית, פורסם ב-1853 בתום כ-20 שנות כתיבה. זהו רומן היסטורי שעלילתו התרחשה בארץ ישראל בתקופת בית המקדש הראשון. הספר זכה להערכה רבה ותורגם לכמה שפות. חשיבותו וייחודו של הספר נבעו הן מהחידוש בכתיבת ספרות בעברית והן מהמחשת הפער בין ימי הזוהר של עם ישראל בארץ ישראל ובין עליבות החיים היהודיים בתקופתו באירופה. הספר השפיע עמוקות על התודעה הלאומית של בני דורו.

הרומן "עיט צבוע", שפורסם בכמה חלקים מ-1857, תיאר את חיי היהודים בימיו באירופה על רקע העימות בין המשכילים לשמרנים. ספרו השלישי, "אשמת שומרון", פורסם ב-1866, וכמו "אהבת ציון" היה גם הוא רומן היסטורי שהתבסס על תקופת הבית הראשון. שני ספרי הלימוד בעברית שכתב מאפו היו "חנוך לנער" ו"אמון פדגוג". כמאה שנים אחרי מותו פורסם ספר שבו קובצו מכתביו.

בספרייה הלאומית שמורים פריטים היסטוריים מעניינים הנוגעים לסופר אברהם מאפו, קורותיו, יצירתו והשפעתו הלאומית והספרותית. בספרייה אפשר לעיין בספרים שכתב וספרים שנכתבו עליו, תמונותיו, חומר ארכיוני מגוון, כתבי יד, כתבות עיתונאיות מימי חייו ומתקופות מאוחרות יותר וכן אפשר להתרשם ממכתבים שכתב ומבול הדואר שהונפק לזכרו.