קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

  1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. אוסף המפות ע"ש ערן לאור
אוסף המפות ע"ש ערן לאור

אוסף המפות ע"ש ערן לאור

על אוסף המפות ע"ש ערן לאור

אוסף המפות על שם ערן לאור הוא אוסף פיזי ווירטואלי של מפות. עיקרו ​של האוסף הוא מפות עתיקות, אט​לסים וספרי מסע לארץ הקודש. האוסף הוא הגדול בתחומו בעולם. כמו כן ישנם באוסף גם מפות ואטלסים של מקומות נוספים. בנוסף לכך, כולל האוסף ספרות מדעית על אודות ארץ הקודש, מחקרים על הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל, מילונים מקראיים ועותקים של ספרי תנ"ך מוקדמים הכוללים מפות. לב האוסף הן המפות שתרם לספרייה ערן לאור.​​​

כאן תוכלו לגלות מגוון מפות הנגישות לצפייה מהבית: מפות של ארץ ישראל, מפות של ירושלים, מפות עולם, מפות של המזרח התיכון ועוד.

קראו עוד על אוסף המפות ע" ערן לאור

לצפייה במפה בתמונת השער

מפות ירושלים בויקיפדיה

הספרייה הלאומית של ישראל, בשיתוף עמותת ויקימדיה ישראל, מעלה לרשת 200 מפות עתיקות ומרהיבות ביופיין של ירושלים, ברזולוציה גבוהה ולשימוש חופשי של הקהל הרחב.

אוסף המפות הייחודי כולל מפות שנוצרו החל משנת 1486 ועד 1947, במגוון סגנונות ושפות, המגלות מחדש את יופייה ואת אופייה המיוחד של העיר המקודשת לשלוש הדתות לאורך מאות שנות היסטוריה. כחלק מייעודה של הספרייה הלאומית לאסוף, לשמר, להנחיל ולהפיץ את המורשת התרבותית וההיסטורית של ישראל, מאפשרת הספרייה גישה חופשית ובלתי אמצעית ככל האפשר לאוצרותיה מכל קצווי תבל, בכפוף לזכויות יוצרים. פרויקט זה הינו חלק ממדיניותה של הספרייה לעודד את השימוש שעושה הקהל הרחב באוצרות התרבותיים באמצעים דיגיטליים.

עמותת ויקימדיה ישראל פועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל ולהנגשת תכנים במגוון רחב של תחומי ידע. הפעילות מתמקדת במיזמי קרן ויקימדיה העולמית, ובמיוחד בוויקיפדיה. באמצעות מיזמים אלה, מקדמת העמותה איסוף, יצירה והפצה של תכנים חופשיים. שיתוף הפעולה בין הארגונים מטרתו לחשוף את אוצרות הספרייה הלאומית באמצעות מיזמיי ויקימדיה.

לאוסף המפות של הספרייה הלאומית בוויקימדיה

מפות מספרות: סיפורים מאחורי מפות נבחרות

מפת פטרס מציגה מראה של ירושלים הנראה במבט ראשון ריאליסטי ביותר לעין המתבונן. בחינה מעמיקה של המפה מעלה כי למעשה המפה רחוקה מלייצג תמונה מציאותית של ירושלים.

העיר מוצגת במבט כללי מכיוון דרום-מערב, נקודת מבט נדירה, שכן בדרך כלל נהוג היה להציגה ממעוף הציפור או לחילופין בתצפית מהר הזיתים. הכיוונים במפה אינם תואמים למציאות הגיאוגרפית של העיר .

מימין ניתן לראות את המערות הנמצאות על המצוק של כפר השילוח, שם, על פי המסורת הסתתרו השליחים לאחר מאסרו של ישו (K); ברקע במרכז ניתן לראות את הר הזיתים (E). הקטע שבקדמת המפה אינו עולה בקנה אחד עם כיוונה הכללי של המפה. בחלקה התחתון מוצגות חורבות ארמונו של דוד המלך (G), מעליהן, בלב המפה, מוצג הר ציון וחדר הסעודה האחרונה (F), ומשמאלו כפת הסלע הקרויה מקדש שלמה ובראשה הסהר (B), ומסגד אלאקצא הקרוי כנסיית הצגתה של מרים (C).

קטע קדמי זה במפה נראה כאילו הגלף העתיקו והפכו בתמונת ראי כך שהר ציון שאמור היה להיות בקצה השמאלי של המפה מוצג במרכז, ואילו המבנים בהר הבית שמוצגים בקצה השמאלי צריכים היו להיות במרכז המפה.

לצפייה במפה

לצפייה במפה

זוהי העתקה נדירה של מפת הפסיפס הביזנטית המפורסמת, שנתגלתה ב-1896 בעיר מידבא שבירדן. הפסיפס נחשף כאשר הקהילה הנוצרית שבה לעיר אחרי היעדרות ארוכה, וביקשה לבנות כנסייה על חורבות הכנסייה העתיקה שניצבה במקום. גילויו של הפסיפס הכתוב יוונית ומציג את ארץ הקודש במאה השישית לספירה עורר תגובות נלהבות בפטריארכיה הירושלמית ובחוגי העולם המדעי.

לצד העתקות מקצועיות (כולל העתקה בקנה מידה של 1:1) וצילומים שנעשו עם גילויה של המפה, נעשו גם העתקות על ידי אמנים מקומיים. המפה שלפנינו, המתוארכת לראשית המאה ה-20 וצוירה ביד, היא דוגמה חשובה להעתקה שכזו. בפינה השמאלית התחתונה של ההעתקה נוסף גם תיאור ביוונית על אודות גילויה של מפת הפסיפס, קיצור תולדות העיר, והדגשת חשיבותה של המפה.

מפת ירושלים הביזנטית מופיעה במרכז מפת ארץ הקודש, והיא מציגה את תכנית ירושלים הנוצרית כפי שהייתה באמצע המאה השישית לאחר בנייתה של כנסיית הניאה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במפה מופיעים בבירור שערה הצפוני של העיר והעמוד שניצב ברחבה שלפניו (כיום שער שכם), הקרדו – רחובה הראשי של העיר שנמשך מצפון לדרום; כנסיית הקבר, וכנסיות נוספות – ביניהן בולטות כנסיית הניאה, המופיעה בצד ימין מעל לקרדו, וכנסיית ציון, בצד ימין מתחתיו.

ראויה לציון העובדה שכפי שירושלים מוצבת במרכז מפת ארץ ישראל, כך גם כנסיית הקבר הועתקה למרכז מפת ירושלים.

ארמטה פיירוטי היה מהנדס וארכיאולוג איטלקי ששימש בעברו כקצין הנדסה בממלכת סרדיניה. בשנת 1854 הוזמן פיירוטי על ידי הפאשה העות'מאני לייעץ בעבודות השיפוצים שנערכו בהר הבית ובשיקום מערכת המים של העיר, ועבד כמהנדס העיר ירושלים בין השנים 1861-1854. במסגרת תפקידו היה פיירוטי מעורב בעיר במיזמים שונים ובחפירות, וזכה להכירה היטב. בין היתר היה פיירוטי מעורב, לצד חוקרים צרפתים, בחפירות במנזר אחיות ציון וגילוי קשת אקה הומו, טיפל במערכת המים העירונית, וזכה להכיר לפני ולפנים את הר הבית. בשנת 1864 פרסם פיירוטי ספר בשם Jerusalem Explored, Being a Description of the Ancient and Modern City, שצורפו לו שלל מפות, איורים ותמונות של ירושלים. לאחר שיצא הספר הואשם פיירוטי על ידי חוקרים אחרים בגניבת חלק מן הלוחות בספר; אלו אף גילו כי ב-1849 הודח בבושת פנים ממשרתו כמהנדס בצבא של סרדיניה אחרי שנאשם במעילה בכספים. לאחר גילויים אלו נעלם פיירוטי מירושלים. המפה שלפנינו היא מפה שפיירוטי הכין במו ידיו ב-1888, עשרים ושלוש שנים לאחר שנעלם.

המפה מפורטת בהרבה מן המפות שפורסמו בספרו. היא כוללת מקרא מפורט וקפדני של מבנים ואתרים בירושלים, וגם קוד צבעים וקנה מידה מדויק. בניגוד למפות מן המאות הקודמות, לפנינו מפת מדידה מדויקת של העיר. עם זאת, פיירוטי אינו מסתפק בהצגת העיר ומבניה כפי שהיא נגלית לעיניו. למעשה, כפי שהיה מקובל במסורת המיפוי של ירושלים מאז ומעולם, גם מפה זו מציגה לא רק את פני העיר בימי המחבר אלא אף את העיר בימים עברו. לפיכך נחלק מקרא המפה לשניים: ירושלים העתיקה מימין, וירושלים החדשה משמאל. מבנים ואזורים במפה זוכים לצבעים שונים לפי תקופותיהם. המחבר אף טורח להציג בצבעים שונים את מיקום מחנות הצבא של האשורים, הבבלים, פומפיוס, טיטוס והצלבנים, ממש כפי שעשה אדריכום ארבע מאות שנה לפניו.

אם לא די בכך, הרי שבמקום בולט למעלה מציג פיירוטי את נבואות החורבן על ירושלים, במסגרות אחרות במפה נמנים שמותיה השונים של העיר בעבר, ורשימת אירועים משמעותיים בתולדות העיר. המחבר מצמיד לכל אתר או אירוע היסטורי מראה מקום למקורות (בעיקר לכתבי הקודש וליוספוס). לצד הנתונים ההיסטוריים ניתן למצוא מידע רב על ירושלים של ימיו, הכולל את פירוט הנכסים השייכים לאימפריה האוסטרו-הונגרית, פירוט המבנים והשערים של הר הבית, פירוט מספר התושבים לפי קבוצות אוכלוסייה: ערבים מוסלמים, טורקים, יהודים אשכנזים, ספרדים וקראים, יוונים לטינים, יוונים אורתודוכסים, ארמנים, פרוטסטנטים, קופטים, אתיופים, סורים, מרונים ואף מצורעים; סך האוכלוסייה בירושלים בעת ההיא מגיע למספר מפתיע בגודלו המועט – 24,686.

לצד המפה הזו מצויה באוסף לאור גם מפה מפורטת ביותר של הר הבית, שהוכנה אף היא בידי פיירוטי.

לצפייה במפה

לצפייה במפה

שותפים לפרויקט

הספרייה הלאומית, מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת שאפל, האוניברסיטה העברית, המחלקה לגיאוגרפיה, ופרויקט ערים היסטוריות, יצרו והשיקו ב-2002 את פרויקט Ancient Maps of Jerusalem. הפרויקט, שהתבסס על אוסף הקרטוגרפיה ע"ש ערן לאור, הציג מגוון מפות ירושלים, החל מ-1486 ועד תחילת המאה ה-20. כל מפה לוותה במידע ביבליוגרפי מלא וניתנה לצפייה בהגדלה. במקביל לכך, אתר "ערים היסטוריות" הציג מפות ערים ברחבי העולם. הקמת האתר התאפשרה בזכות מענק שהתקבל מהוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

הספרייה הלאומית בסיוע פרויקט הדיגיטציה ע"ש משפחת שאפל, פתחה בשנת 2007 את אתר מפות ארץ הקודש. האתר, המבוסס גם הוא על אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הכיל יותר מ-1,000 מפות החל מ-1462 ועד תחילת המאה ה-20. כל מפה לוותה במידע ביבליוגרפי מלא ובאפשרות הגדלה לצפייה בפרטים הקטנים.

 

שותפים לפרויקט ספריית מפות ארץ הקודש הדיגיטלית

הספרייה הבריטית – The British Library

טריניטי קולג', קיימברידג' – Trinity College, Cambridge

קווינז קולג', אוקספורד – Queen's College, Oxford

קורפוס קריסטי קולג', אוקספורד – Corpus Christi College Oxford

קורפוס קריסטי קולג', קיימברידג' – Corpus Christie College, Cambridge

הספרייה המלכותית בהאג – The Hague, Koninklijke Bibliotheek – The National Library of the Netherlands

הספרייה הלאומית בווינה – Österreichische Nationalbibliothek

ספריית קרמסמונסטר – Kremsmünster, Stiftsbibliothek

הספרייה האוניברסיטאית בלייפציג – Universitaetsbibliothek Leipzig

הספרייה הלאומית של באדן, קרלסרואה – Badische Landesbibliothek, Karlsruhe

ספריית מורגן, ניו-יורק – The Morgan Library and Museum

ד"ר אלפרד מולדובן ז"ל – Dr. Alfred Moldovan The late

הסמינר התיאולוגי היהודי (ניו-יורק) – The Jewish Theological Seminary

ספריית באיינקה, אוניברסיטת ייל – Beinecke Rare Book and Manuscript library, Yale University

ספריית סט' אומר, צרפת – Bibliothèque d'agglomération St. Omer

מכון ארנמגנסקה, ספריית האוניברסיטה, קופנהגן – Det Arnamagnænske Institut, Kobenhavns Universitet Amager

הספרייה האוניברסיטאית, אופסלה – Uppsala University Library