קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אל תירא עבדי יעקב – למקורו של פיוט
אתר הפיוט והתפילה

אל תירא עבדי יעקב – למקורו של פיוט

פרופ' אפרים חזן

על פיוט של יניי מתוך הגניזה, העשוי להעיד על קדמותו של הפיוט הנפוץ למוצאי שבת – אמר ה' ליעקב.

אל תירא עבדי יעקב – מילים וביצועים

פרשת ויצא היא פרשת התפתחותו של יעקב, העמדת השבטים והקמת בית יעקב. הפרשה פותחת בחלום הסולם ובבית האל ובמעמד "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח, יג) וההבטחה הגדולה: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ... וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה... וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" (שם, יג–טו).


מתוך חמישה חומשי תורה, איטליה 1742, מתוך אוסף משפחת גרוס, תל־אביב, באדיבות המשפחה

ולאחר ההבטחה והנדר נאמר: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו" (שם, כט, א) ופירש רש"י: "משנתבשר בשורה טובה... נשא לבו את רגליו." תחושה זו של הבטחה ובשורה לקראת היציאה לעולם המעשה – אנו מבקשים לקחת עמנו ביציאתנו מן הביטחון והשלווה של שבת קודש אל ימי המעשה, ומכאן צמח הפיוט המעניין להבדלה: "אמר ה' ליעקב... אל תירא עבדי יעקב." הפיוט בנוי בתבנית "ליטניה", שבה הקהל עונה לחזן או לקורא מענה קצר וקבוע, לאחר כל אמירה ואמירה מאמירות השיר.

השיר פותח במילים "אמר ה' ליעקב", שהן מעין הקדמה לאמירות הבאות בהמשך, הלקוחות מתוך קטעי פסוקים כלשונם, ואחדות מהן בנויות על פי הפסוקים או בתבניתם. המענה החוזר, הליטניה, מצוטט מתוך ישעיהו מד א–ב: "וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ; כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ." מתוך קטעי הפסוקים "שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי", "כֹּה אָמַר ה'" בנה הפייטן את דברי הפתיחה: "אמר ה' ליעקב", ומכאן ואילך האמירות הן דברי נבואה או דברי ברכה מאת ה':

אָמַר ה' לְיַעֲקֹב                  אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
בָּ
חַר ה' בְּיַעֲקֹב                 אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
גָּ
אַל ה' אֶת יַעֲקֹב               אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
דָּ
רַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב              אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
הַ
בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב         אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
וְ
יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב                      אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
זְ
כֹר זֹאת לְיַעֲקֹב               אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
חֶ
דְוַת יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב            אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
ט
וֹבוּ אוֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב              אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
י
וֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ   לְיַעֲקֹב          אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב              אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
לֹ
א הִבִּיט אָוֶן   בְּיַעֲקֹב           אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
מִ
י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב             אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
נִ
שְׁבַּע ה' לְיַעֲקֹב                אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקֹ                אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת   יַעֲקֹב      אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
פָּ
דָה ה' אֶת יַעֲקֹב              אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
צַ
וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב               אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
ק
וֹל קוֹל יַעֲקֹב                    אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
רָנִי וְשִׂמְחִי לְיַעֲקֹב              אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
שָׁ
ב ה' אֶת שְׁבוּת   יַעֲקֹ       אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  
תִּ
תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב               אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  

הפיוט, באקרוסטיכון של אל"ף בי"ת ובציטוטי המקראות כלול בכל מנהגי קהילות ישראל. מחברו אינו ידוע, ואין הוא מצוי בסידורים הקדומים, עם זה העמדת הפיוט על המילה החוזרת "יעקב" ועל תבנית הליטניה מלמדות על קדמותו.

קדמות זו זוכה לתימוכין מתוך ממצאי הגניזה: בין פיוטי יניי, פייטן ארץ ישראלי מובהק שחי במאה השישית נמצא קטע פיוט לסדר "ויצא יעקב", מפיוט זה שרד החלק האחרון בלבד, אקרוסטיכון פ–ת, ולפני המחרוזת הקדים הפייטן פתיחות מקראיות המסיימות בשם יעקב, חלקן הגדול מתאימות לאמירות המצוטטות בפיוטנו, ושתי אמירות שונות. העובדה שהפייטן בחר בפסוקים אלה כפתיחות מקראיות, והחפיפה בין פסוקיו לפסוקי פיוטנו מלמדים כי אכן פיוט קדום ובעל מסורת ארוכה לפנינו. ואפשר שהיעדרו מתוך הסידורים הקדומים נובעת דווקא מתוך תפוצתו הרבה. נציג אפוא את פיוטו של יניי על הרחבותיו:

[פָּדָה ה' אֶת יַעֲקֹב             פְּדוּת] עוֹד יִשְׁלַח / אַשֶׁר כְּבָר שָׁלָח
                                       וּפִתְאוֹם תִּצְמַח / וְתָבוֹא וְתִצְלָח

 צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב              צַדִּיק וְנוֹשָׁע / בְּצֶדֶק נְשָׁועֳשָׁע
                                       וּלְיֶשְׁעָךָ נְשַׁוֵּעַ / הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעַ

קוֹל קוֹל יַעֲקֹב                   קוֹל נָעִים בְּהוֹד / וְגַם עָרֵב מְאֹד
                                        צַח מֵחָלָב / וּמָתוֹק מִדְּבָשׁ

רָנּוּ לְיַעֲקֹב                        רְנָנוֹת מֻוכְשָרוֹת / ... גון כישרות
                                         שָׁרִים וְשָׁרוֹת / בְכָל כְּלֵי שִׁירוֹת

שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב                  [שִׁמַּעְ]תָּה שׁוֹמֵעַ / שִׁימְעוּ [...]                                                
                                         וְשָׁמַעְתָּה שֵׁימַע / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב               תּוֹקַף אֱמוּנָה / וְעֵדוּת נֶאֱמָנָה
                                         וַתְּהִי מָואֳמָנָה / לְבַעֲלֵי אֲמָנָה

פרופ' אפרים חזן הוא חוקר שירה ופיוט, היה ראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן.