קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

  1. עמוד הבית
  2. לגלות אוצרות
  3. מוזיקה
  4. מוזיקה יהודית
  5. אתר הפיוט והתפילה
  6. מדור מאמרים
  7. דמויות
  8. הרב צאלח אליהו והעברת מסורת הפיוט והתפילה של יהודי כורדיסטן
הרב צאלח אליהו והעברת מסורת הפיוט והתפילה של יהודי כורדיסטן
אתר הפיוט והתפילה

הרב צאלח אליהו והעברת מסורת הפיוט והתפילה של יהודי כורדיסטן

צוות האתר

מפגש עם דמותו של הרב צאלח אליהו, איש מושב שתולה, יליד כורדיסטן, חזן, פייטן ומחבר פיוטים רבים, המשקף באופן אותנטי את מסורת יהודי כורדיסטן במחוז אירביל וסלמניה.

לכל הקלטות הרב צאלח באתר

הרב צאלח אליהו בן ר' יצחק נח, ממקימי המושב שתולה בצפון ישראל, הוא יליד 1932, בן למשפחת רבנים מאירביל, אשר הנהיגה את קהילות יהודי כורדיסטאן בצפון עיראק במחוזות אירביל וסלמניה. אביו, הרב יצחק נח, ואחיו שימשו כרבני הקהילה עוד לפני עלייתם ארצה. הוא עצמו עלה לארץ בגיל 18, כך שכל המסורת שבפיו נאמנה למקור שינק עוד בכורדיסטן, בעיקר מאביו. שורשיה של קהילת אירביל עתיקים, וראשיתם עוד בימי בית שני. העיר, בהיותה עיר מחוז, שימשה מרכז גם ליהודי הכפרים שבסביבה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הרבו יהודים להגר לארביל מכפרי הסביבה. מניין כל יהודי המחוז ב־1947 היה 3,109, על פי מפקד שנערך באותה התקופה. לצד אירביל מציין הרב צאלח את הכפר כויסנג'ק ככפר מרכזי במרחב, שבו התגוררו לפני העליה לישראל כ־60 משפחות. במחוז סלמניה חיו כ־150 משפחות. הרוב הגדול של יהודי המרחב עלו לארץ בעלייה ההמונית ב־1951.

הנוסח שבפיו משקף את המסורות המקומיות, קהילות עתיקות אשר חיו במרחב הכורדי בצפון עיראק מאות ואלפי שנים. לעניין מסורת הפיוט, התפילה והקריאה בטעמי המקרא, במקרים מסוימים הרב צאלח יודע לציין את המקור הספציפי של הלחנים: אירביל, סלמניה או כויסנג'ק. ניתן לזהות השפעות של המסורות הבאגדדיות, בעיקר בפיוטים המושרים בהקשרים שונים. מאז העלייה לארץ, כך מעיד הרב צאלח, הוא שמר על המסורת שלמד בכורדיסטאן. כל אשר למד – מקורו משם, ובישראל התווספו השפעות מקומיות, שאותן ניתן לזהות.

 

איך למדו וכיצד הועברה המסורת?

רוב הבנים בקהילה למדו במסגרת של תלמוד תורה שנקרא "מדרש" (מקביל ל"חדר") עד לגיל שמונה. לאחר מכן, יחידי הסגולה אשר זכו לכך המשיכו במסגרת של תלמוד תורה מסורתי, שבו התמקדו בעיקר בלימודי קודש, או שהמשיכו את לימודיהם בבית ספר מוסלמי מקומי. בתקופות מסוימות פעלה באירביל גם ישיבה שהכשירה רבנים ששימשו בקהילות המחוז. הדרישות בתלמוד התורה היו גבוהות, וכך ספג הרב צאלח מסורת רחבת היקף, בתורה, בתפילה ובשירה. ניתן ללמוד על עומק ההפנמה של המסורת מהנתון הבא: כיום, בהיותו כבן 90, איבד הרב צאלח את מאור עיניו. אף על פי כן, את הרוב המוחלט של התפילות והפיוטים הוא שר בעל פה באופן שמעורר פליאה.

מחבר פיוטים

מעבר למסורות שאותן ינק, הרב צאלח המשיך ופיתח לשיאים חדשים את מסורת כתיבת הפיוטים, בעיקר סביב מעגל החיים והשנה. כך זכו כל ילד וילדה שנולדו במשפחתו הרחבה  לפיוט מיוחד ומקורי, ועל זו הדרך לבר ובת מצווה, לחתונה, במעגלי המשפחה והקהילה. לפני מספר שנים קובצו בשני כרכים מאות (!) פיוטים מפרי עטו. הפיוטים כתבים בסגנון ספרדי ועשיר ומותאמים למנגינות מוכרות.

 

הדורות הבאים

בהקלטות התיעוד השתתפו בניו של הרב צאלח – שלום, פרץ וחיים, ונכדו ינאי.

אתגר העברת המסורת בעידן של ישראל המודרנית הוא גדול ומורכב, בוודאי כאשר מדובר בקהילה קטנה. הרב צאלח הוא חולייה מרכזית בשרשרת של דורות רבים. חלק משמעותי ממפעל חייו הוא הנחלת המסורת לבניו ולנכדיו. באופן יחסי, אורח החיים הקהילתי במושב שתולה המרוחק מאפשר תנאים טובים יותר להעברת המסורת, ונקווה שהדברים יעמדו במבחן הזמן ככל שניתן. ואם נתרום במשהו את תרומתנו הן לשימור והן להכרה בערך התרבותי רוחני הייחודי שלמסורת הקהילה העתיקה הזאת, דיינו.


כריכת ספרו של הרב צאלח