קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חדש כקדם ימינו – עיון בפיוט
אתר הפיוט והתפילה

חדש כקדם ימינו – עיון בפיוט

פרופ' אדווין סרוסי

על הרקע ההיסטורי והמוזיקלי שמתוכו נולד הפיוט "חדש כקדם ימינו" ובו הושר, ועל גלגולו של הפיוט, מאדירנה של תחילת המאה העשרים ועד לארץ ישראל של שנות החמשים.

 

חדש ימינו כקדם – מילים וביצועים

"חדש כקדם ימינו" הוא אחד השירים האהובים והנפוצים ביותר מרפרטואר מקהלת המפטירים שפעלה באיסטנבול בעשורים הראשונים של המאה העשרים, שאליה התנקזו פייטנים ומשוררים רבים מערים שונות בקיסרות העות'מאנית הקורסת. בלטו בה פייטנים מהעיר אדירנה (היא אדריאנופוליס), מרכז חשוב ביותר ליצירה המוזיקלית היהודית במזרח. משם בא גם היוצר של "חדש כקדם ימינו" – הרב חיים בז'רנו, שחתם את שמו, "חיים" בראשי המחרוזות. הוא היה רבה הראשי של איסטנבול בתקופת המעבר בין הקיסרות העות'מאנית לרפובליקה התורכית המודרנית, והיה מעורה מאוד במקהלת המפטירים ובפעילותה. השיר הזה שלו מבטא את הפנים השונות של פעילותו בדור המעבר של היהדות הספרדית העות'מאנית – המסורת וההלכה מחד וחיבת ציון המודרנית, בעלת הגוון הלאומי, מאידך. כך שניתן לפרש את שירו כהמשך למסורת של שירת ציון הקדומה וכביטוי עז לכמיהה לגאולה וגם כתפילה לשם יתברך כדי שיפעל להצלחתה של ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ ישראל. 

הלחן הוא בצורה ובמקצב של "יורוק סמאעי", האופייני לקטעים האכסטטיים מרפרטואר מסדר המב'לב'י, המוכר ככת  הדרווישים המחוללים. הרפרטואר המוזיקלי של מסדר זה היה ידוע היטב לחברי המפטירים. אין ספק שכשבחר בלחן שכזה עמד מול עיניו של הרב חיים בז'רנו הכוח הרב של מקצב היורוק סמאעי לעורר את התלהבות המתפלל ולהעלותו בדרך זו לרמה גבוהה בכמיהתו לגאולה ארצית ולגאולה רוחנית.

סיפורו של השיר אינו שלם אם לא נזכיר את גלגולו הישראלי. שלא בכוונת המשורר הפך "חדש כקדם ימינו" ל"שיר ארץ ישראלי" במלוא מובן המילה, וזהו סיפור המעשה:

בין מנהיגי יהדות אדירנה ואיסטנבול בראשית המאה העשרים, סופריה ומשכיליה, נמנה המשורר והעיתונאי יצחק אליהו נבון, שהיה גם עורך קובץ הפיוטים "שירי ישראל בארץ קדם" בו ראה אור גם השיר שלנו. נבון עלה לארץ בשנת תרפ"ט, והוא בן 70 וסגי נהור. בתל אביב פגש סופרים, מוזיקאים ואמנים שונים, ובהם זמרת צעירה, כוכבת עולה בשמי הזמר ביישוב היהודי ושמה ברכה צפירה. מנבון למדה צפירה מספר שירים מרפרטואר המפטירים, ובעזרת המלווה הקבוע שלה, נחום נרדי, שרה גם את "חדש כקדם ימינו" מעל במות הישוב ובמסעותיהם בחו"ל. כך הפך שיר דתי מסורתי זה לשיר "ציוני" ונחרט בזיכרונם של רבים וטובים כדוגמה מובהקת ל"שיר ארץ־ישראלי". מאוחר יותר הקליטה צפירה את השיר בעיבוד של פאול בן-חיים, מבכירי המלחינים של ישראל אשר עלה מגרמניה ממש באותם ימים. השיר עם התווים שלו נכלל בספרה של ברכה צפירה, "קולות רבים" (רמת-גן, 1978, עמ' 112–113).

פרופ' אדוין סרוסי הוא ראש החוג למוסיקולוגיה ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בין היתר בחשיפת הפיוט במרחב התורכי ובהבאתו לתודעתם של ציבור הפייטנים, הנגנים והמאזינים בארץ וברחבי עולם.