אירועי תרבות

הספרייה הלאומית מחפשת מתנדבים לצורך תיאור ורישום אוסף כרטיסי ברכה השמור באוספיה. 

באוספי הספרייה שמורים עשרות אלפי פריטי אפמרה (כרזות, כרטיסים, הזמנות, עלונים, תוכניות אירועים ועוד). באחד מהאוספים נמצאים אלפי פריטים שטרם נרשמו והונגשו לקהל הרחב: כרטיסי ברכה לשנה חדשה ("שנות טובות"), לחגים אחרים ולהזדמנויות שונות, מהארץ ומהתפוצות. אנחנו מחפשים מתנדבים שיעזרו לנו ברישום ותיאור של הפריטים (אגרות, גלויות וכרטיסים) שברובם הודפסו בארץ ישראל מסוף המאה התשע עשרה ועד שנות שבעים של המאה העשרים ונשלחו לקראת ראש השנה וחגים אחרים.

אירוע פתיחת התוכנית:

ביום שלישי, 17 בדצמבר 2024, בשעה 17:00 נקיים בספרייה הלאומית אירוע חשיפת תוכנית המתנדבים.

תוכנית האירוע:

• 17:00 ייחודיות אוסף האפמרה בספרייה הלאומית – דברי פתיחה מאת חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל
• 17:15 לשנה טובה תכתבו – ראשית המנהג למשלוח כרטיסי ברכה לראש השנה ועיצוב הגלויות בדור הראשון - הרצאה מאת פרופ' שלום צבר ותצוגת פריטים מאוסף כרטיסי ברכה
• 18:30 כרטיסי ברכה מנקודת מבט ארכיונאית – סדנה אינטראקטיבית על תיאור והנגשה של כרטיסי ברכה בהנחיית ענת אייזנר ואריאל ויטרבו, ופתיחת ההרשמה לקבוצת המתנדבים
• 20:00 מהתנדבות לקהילה – דברי סיום מאת הילה זקסנברג

לפרטים נוספים על תוכנית ההתנדבות לחצו כאן

להרשמה לאירוע ו/או לתוכנית ההתנדבות אנא מלאו את טופס ההרשמה מעלה

לרגל יום השפה הערבית, הספרייה הלאומית מזמינה אתכם למסע מרתק אל עולמה העשיר של התרבות הערבית. בסיור מיוחד נביט מקרוב בכתבי יד נדירים בתצוגת הקבע, בהם ספרי קוראן וחדית' מאויירים, לצד חיבורים יהודיים בערבית-יהודית, ונגלה את כוחן של המילים לשנות תרבויות ועולמות. 

בנוסף, הסיור יכיל הצגה חד-פעמית של כתבי יד וספרים נדירים שמשקפים את המגוון והיופי של הספרות הערבית הקלאסית. זו הזדמנות ייחודית להתוודע למסע שעברו כתבים אלה עד שהגיעו למשכן הספרייה ולגלות את העושר התרבותי שמאחוריהם.

הסיור יתקיים בשפה העברית

לכבוד יום השפה הערבית הספרייה הלאומית מזמינה אתכם ואתכן למופע של שירי האהבה הגדולים – עבריים וערביים – כפי שמעולם לא נשמעו. השירים העבריים יושרו לראשונה בערבית, והשירים הערביים – בעברית. באמצעות התרגום לשפה האחרת, נתקרב ונתרחק, ננוע בין המוכר לבין הזר, נשמע את שירי האהבה שלנו באופן שונה ונאפשר בכך הקשבה חדשה לעצמנו ולאחרים.

המופע הופק על ידי תזמורת המהפכה ובית הגפן – מרכז תרבות ערבי-יהודי בסיוע מועצת הפיס לאמנות ותרבות.

יוזמה והפקה בית הגפן: אסף רון, לימור שיין, הילה גושן

אוצרות: ניזאר אלכאטר, זהר שרון, ד”ר רועי אופנהיים 

תרגומי השירים: ד”ר שאדיה חאמד, ד”ר יותם בנשלום, ד”ר ג’ודת עיד 

עיבודים: נעמה תמיר קפלן, תומר עינת, חי מאירזדה, ד”ר סיון שנהב-שב, ניזאר אלכאטר, גיא מינטוס, ענבל רוזנהויז, נדב ויקינסקי, אמיר לקנר.

וידאו ארט: אורן גבאי | עיצוב: ליה שקד |  צלמים: סבין שרון, שמחה ברבירו ואלי כץ

ניצוח: ד”ר רועי אופנהיים

זמרים: תמר שאוקי, נור דרוויש, אכרם עודה ובר צברי

כינור: תומר עינת, עדי חלאבין, נעמה צרפתי, אטיין מנרי, ליאה רייחלין, תמר גרינשטיין, הגר מעוז

ויולה: מירי מנשרוב, דניאל תנחלסון, אביטל נוסימוביץ’ | צ’לו: יעל שיזף, רומי קופלמן, בן שיבולת

בס: אלון עזיזי | חליל: רחל אילת | קלרינט: קרן גולדנצוויג | קרן יער: שחר זיו | חצוצרה: איתמר בן יקיר | טרומבון: קסם ניניו | נבל: עדה רגימוב | עוד: יניב טייכמן |  קאנון: אריאל קאסיס | 

חליל נאי: לילי-אן בצלאל | כלי הקשה: תום משלניק, עמית מנחם | תופים: גיורי פוליטי נבל: עדה רגימוב | פסנתר: זהר שרון

עיצוב סאונד: ואל קוטלר | עיצוב תאורה: אופיר בן חיים | תפעול תוכן וידאו: דניאל רינג | תפעול טכני: מג’נטה- הגברת קול ותאורה ניהול טכני: דני פישוף- מג’נטה | יח”צ: עדי פלדמן- לפידות תקשורת | שיווק, פרסום ומכירות: בימות גלובל| שיווק דיגיטלי: בימות דיגיטל  | עיצוב תכניה: סטודיו בן זכאי |  מפיק תזמורת המהפכה: דניאל רינג | מנהלת שיווק ופיתוח עסקי – תזמורת המהפכה: ליאב הרצמן  | מנהל תזמורת המהפכה: עומר לקנר רייכנטל | תמונות:סבין שרון, שמחה ברבירו, אלי כץ

תזמורת המהפכה מודה לדיתי ואלכס לנדסברג – סנו ולמיכל ויובל רכבי על תמיכתם במופע, לאנאתה על התמיכה בוידאו קליפ “אדבר איתך” ול-Sally Frank על תמיכתה בכתוביות לקליפ. תודה גם לרותם עטר, “מקום לשירה”.

מחיר: 169 ש"ח

מחוות אהבה מיוחדת למשוררת זלדה, גם מתוך מבט מיוחד על ימי המלחמה והערבות ההדדית,
והענקת 'פרס זלדה לשירה' למשוררות חמוטל בר יוסף ודליה הרץ ולמשורר שי ישראלי

ברכות: מרטין הרשקוביץ, מייסד מיזם 'יוצרים זיכרון'
בהשתתפות:
     שופטי הפרס: בכל סרלואי, צביקה מרק ושחר מריו מרדכי
     המשוררים והמשוררות: חמוטל בר יוסף, דליה הרץ ושי ישראלי
     ליווי מוזיקלי: אביאל סולטן בלחנים לשירי זלדה

הפרס ניתן בשיתוף עיריית ירושלים ו'יוצרים זיכרון'

אברהם צבי אידלסון קנה את עולמו בתיעוד ובמחקר מקיף של המוזיקה היהודית בזמנו במרכז אירופה ובארץ-ישראל, לצד יצירה מקורית שהניחה יסודות רבים למה שכונה לימים "מוזיקה ישראלית".

איך הופך חזן מלטביה למומחה עולמי במוזיקת המזרח? האם הצליח להוכיח את מקורה הקדום של המוזיקה היהודית לסוגיה ולמסורותיה? אילו שירים שלו נותרו בזיכרון הישראלי? פכים מעבודתו של מי שהפך לאבי חקר המוזיקה היהודית. 

שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ

שלומי שבן חוזר לפסנתר. 
אחרי שנתיים של סיבוב ההופעות ״בית פתוח״ שזכה לביקורות מהללות, מגיש הזמר־היוצר מופע פסנתר חדש, שיכלול שירים מכל אלבומיו בעיבודים חדשים. 
 
שבן ידוע בהופעות הסולו המהפנטות והווירטואוזיות שלו הנעות בקלות בין השפעות קלאסיות לקברט פרוע, וזוהי הזדמנות מיוחדת לראות ולשמוע מקרוב את אחד היוצרים המקוריים והמעניינים של דורנו בהופעה חיה בספרייה הלאומית.
 
מחיר כרטיס: 130 ש"ח

פתיחת דלתות: 20:00

תחילת מופע: 20:30

אוסף הערבית והאסלאם נוסד בספרייה הלאומית לפני מאה שנה, וזכה לכלול שלל אוספים נדירים ומרתקים שהתווספו ועודם מתווספים אליו הודות לתרומותיהם של חוקרים בעלי שם. בשנים האחרונות הורחבו אוספי הספרייה אף יותר, וכעת הם כוללים לא רק פנינים מן העבר, אלא גם ייצוג עשיר ונאמן של היצירה הערבית העכשווית בישראל. 

לכבוד יום השפה הערבית הבינלאומי, נסייר בתערוכת הקבע עם דגש על אוצרות בערבית, וביניהם: כתבי יד מרהיבים מתקופות ואזורים שונים, כתבים של גדולי האינטלקטואלים המוסלמים מימי הביניים, וארכיונים של יוצרים ערבים בישראל.

אלְמִחְגִּרֵהּ (המצהללת) المِحجِرَة

מופע מקור מיוחד החושף את עולמן הייחודי, האהבות, הקשיים וההתמודדויות של הנשים היהודיות בתימן. 

על הבמה, הזמרות גילה בשארי – מגדולות הזמרות בישראל, יוצאת תימן – ושני אושרי, בערב שכולו מוקדש לשירת נשות תימן המסורתית בעיבודים חדשים ומרגשים. במרכז המופע היצירה ״רסיסי זיכרון״.

היצירה לוקחת את המאזינים למסע אל מחזור החיים של האישה בתימן, בשילוב שירי הנשים בעיבודים רב סגנוניים – החל ממוזיקה עממית, לשירה אופראית וקטעים אינסטרומנטליים. את הזמרות ילווה הרכב של 13 נגנים, בניהולה המוזיקלי של נעמה פרל-צדוק. המופע אשר משלב בין חדש לישן, מזרח ומערב, עממי ואמנותי, מטשטש גבולות בין סגנונות ויוצר שפה מוזיקלית חדשה. המופע מועלה בתמיכה של הקרן ליוצרים עצמאיים, משרד התרבות.

הפקת היצירה ״רסיסי זיכרון״ בתמיכת עמותת ״אעלה בתמר״.

נעמה פרל צדוק: ״רסיסי זיכרון״ יצירה מקורית, עיבודים וניהול מוזיקלי | גילה בשארי: שירה | שני אושרי: שירה 

פתיחת דלתות: 20:00

תחילת מופע: 20:30

כרטיס במחיר מיוחד לגמלאים, סטודנטים, תלמידים, חיילים, נכים, עיתונאים ומציגי כרטיס ירושלמי

מחיר כרטיס רגיל: 110 ש"ח 

מחיר כרטיס לאחר הנחה :90 ש"ח 

מעקפים משפטיים הם חלק בלתי נפרד מהיהדות הרבנית, אך מה ההיגיון שמאחורי השימוש בהם במסגרת דתית?

ד"ר אילנה שטיין היין, ראש בית המדרש של מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה, תבחן בהרצאתה כיצד חז"ל עצמם התייחסו לנושא הפרצות ההלכתיות, ובמיוחד את תפקידה של היושרה בקביעת גבולות השימוש בהן.

עם פתיחת כנס מחשבת חז"ל ה־5 במשכנה החדש של הספרייה הלאומית, יוקדשו תכניו להתבוננות בכיווני המחקר הקיימים והמתחדשים של ספרות חז"ל. לנוכח הימים הקשים והעת הזאת, אנו מבקשים לדון בתפקיד החברתי והציבורי של מחקר מחשבת חז"ל.

17:00
מושב פתיחה – ברכות והרצאת אורח
דברי ברכה: הגב' צילה חיון – ראשת אגף תרבות ומרכז מבקרים, הספרייה הלאומית
דברי פתיחה: "ויהי אחרי החורבן"
ד"ר נורית הירשפלד, קיבוץ נחל עוז

הרצאה מרכזית
מה עניין אתונה אצל ירושלים: פילוסופיה ומחשבה רבנית
פרופ' אליוט וולפסון אוניברסיטת קליפורניה, סנט ברברה

18:00-18:15 הפסקה

18:15-19:00
מושב שני: קריאות כיוון חדשות בחקר מחשבת חז"ל
ד"ר חנן מאז"ה, מרכז מנדל סכוליון
ד"ר שירה שמידמן, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר לירון בירן ניסנהולץ, אוניברסיטת בר אילן

19:00-19:15 הפסקה

19:15-20:30
מושב שלישי: זמנים של משבר: הוראת ספרות חז"ל בעת הזאת
מנחה: פרופ' מיכל בר־אשר סיגל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
פרופ' עוזי פוקס, מכללת הרצוג
פרופ' גלית חזן רוקם, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' חנוך בן פזי, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' חיים וייס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בחמש-עשרה השנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, דוד בן-גוריון ניסח חזון גאולי לעתיד מדינת ישראל כ״אור לגויים״ - חברת מופת שתהווה מצפן מוסרי וערכי לאומות העולם בזכות הגשמת חזון נביאי המקרא. אחד ממבקריו הבולטים של חזון זה היה נתן רוטנשטרייך, פרופסור צעיר לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ומתרגם כתביו של קאנט לעברית יחד עם הוגו ברגמן.

ד״ר אור שרף, מהתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטת חיפה, יעסוק בתפקיד המפתיע שמילאה הפילוסופיה של קאנט בפולמוס בין ראש המדינה לאיש הרוח.

עד למחצית המאה ה-20 גידלו בארץ ישראל עשרות זני חיטה מקומיים שהתפתחו במשך אלפי שנים ונטלו חלק מרכזי בתזונה היומיומית ובתרבות תושבי האזור. במאה ה-21 אנחנו מגדלים בישראל רק עשרה אחוז מהחיטה שאנחנו צורכים, ומקורה של כל החיטה שאנחנו אוכלים בזן מודרני, אחיד מקור גנטי, המעובד באופן תעשייתי-אינטנסיבי. כיצד קרה שלחם, אחד מהמזונות המזינים והבסיסיים ביותר, הפך למוצר בעייתי לגוף האדם ולסביבה? מסע תיעודי בעקבות חיטה ולחם, ובעקבות חומרי גלם בולטים נוספים של המטבח המקומי, ביניהם תמרים, זעתר ושמן זית.

מנחה: רונית ורד, עיתונאית ("הארץ") וחוקרת אוכל.

המפגש משלב בין חומרים ויזואליים נדירים שנאספו במהלך התיעוד העיתונאי לפריטים ייחודיים המצויים באוספי הספרייה הלאומית.

בתום המפגש תוגש טעימה של מנה בהשראת נושא ההרצאה, פרי שיתוף פעולה עם "אל"ף אוכל". 

עלות המפגש: 60 ₪

פרנץ קפקא הוא אחד הסופרים הבולטים בספרות המודרנית של המאה ה-20. במהלך עשרים שנות כתיבה הוא חיבר מספר יצירות ספרותיות חשובות שעדיין משפיעות על יצירות אמנותית בכלל ועל סגנון הכתיבה גם בימינו. קפקא שאב השראה מנסיבות חייו ומהסביבה התרבותית והמקצועית שבה חי, בפראג של תחילת המאה שעברה. שיח הגלריה יתמקד ביצירתו הספרותית ויחבר אותה לחייו בעיר פראג, לרוח תקופתו ולהיבטים של החיים היהודיים, שהעסיקו אותו רבות.

שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ

משה "לא איש דברים" אך קולו נשמע יותר מכל דמות אחרת בתורה. עבד ונסיך בעת ובעונה אחת, מוריד הדברות ושובר הלוחות, עניו אך אסרטיבי מול אלוקיו. לפי הכתוב עצמו, הוא לא היה הופך למנהיג הבלתי מעורער בלי השותפות הקרובה עם אחיו הבכור, אהרון. במפגש ננסה להבין מהי תפיסת המנהיגות שמייצג הצמד, איך זה שכל הכוח התרכז במשפחה אחת, כיצד הוליכו יחד את העם בשביל פתלתל ומלא תהומות אל סף הארץ המובטחת

מנחה: נדב הלפרין

בהשתתפות:

הזמר והיוצר קובי אוז

ראש ישיבת ההסדר הר עציון הרב יעקב מדן

מוזיקה: קובי אוז

מחיר: 30 ש"ח | הכניסה לסטודנטים, תלמידי מכינות, תלמידים וחיילים ללא עלות – בהרשמה מראש ובהצגת תעודה

כבר מימי הביניים, התלמוד משול לים בשל היקף המסורות והתחומים השונים שהוא חובק בדפיו. אך מה פשר השאיפה האנציקלופדית של מחברי התלמוד להכניס לתוכו חומרים שאינם קשורים למשנה שעליה הוא מבוסס? וכיצד משפיע המרחב האיראני, שבו נכתב התלמוד, על אופיו?

פרופ' שמואל (שי) סקונדה מהמחלקה למדעי הדתות בבארד קולג' בניו יורק, ידון בהרצאתו בסוגיות אלו.
מרצה מגיב: ד"ר יעקב צ' מאיר