שיחי גלריה

התערוכה אוצר מילים היא הפעם הראשונה בה הפריטים הנדירים ביותר באוסף הספרייה הלאומית מוצגים לציבור הרחב. התערוכה מציגה פריטי מופת יחידאים ויקרי ערך של מדינת ישראל, העם היהודי, ושל תרבויות הכתב שנולדו בחלק זה של העולם, והיא הוקמה בתהליך ארוך ועדין שארך כשבע שנים.

בשיח גלריה הראשון בסדרה, האוצרת נטע אסף והאוצר יגאל צלמונה יספרו על ההחלטות שקיבלו בזמן העבודה על התערוכה. מה היו ההתלבטויות שעמדו לנגד עיניהם? כיצד התערוכה מעניקה לכל פריט את ההצבה והמקום הייחודיים לו?

יצירותיהם של מארק שאגאל, יחיאל שמי, מיכל רובנר, אדמונד דה-ואל ואחרים מוצבות ברחבי הספרייה הלאומית והן חלק ממטרתה להוות בית ומשמר ליצירה ותרבות. ייתכן וכבר חלפתם על פני חלק מהן כאשר הגעתם למשכננו החדש, אך לא יצא לכם לשמוע את הסיפור שהן מספרות. מה היצירות הללו מסמלות? מדוע כל אחת מהן הוצבה במקום בו הוצבה? בשיח גלריה זה נסייר יחד בין היצירות ונשמע עליהן ועל יוצריהן בשיחה עם יגאל צלמונה, שייעץ בהרכבת האוסף.

בימי הנצרות הקדומה, במאות השנייה והשלישית, נקבעו מרכיביו של הספר המרכזי לנצרות - הביבליה (התנ"ך והברית החדשה). תחילה הייתה קיימת לביבליה גרסה ביוונית, אך גם השפה הלטינית הייתה לשון נפוצה במרחב הים תיכוני ועלה הצורך לתרגמה. את התרגום הלטיני המפורסם ביותר יצר אב הכנסייה הירונימוס (348-420), ותרגומו קיבל את השם וולגטה. את מפעל התרגום שלו קבע הירונימוס בארץ הקודש, בבית לחם, ושם נולד רוב רובו של תרגום הוולגטה.

בשיח גלריה זה, עם ד"ר סטפן ליט, נכיר עותקים של הוולגטה בכתב יד ובדפוס, ואף נתייחס לכתבי יד של התנ"ך העברי. כל אלו ואחרים השפיעו רבות על אותו תרגום חשוב, שנתקבל כתרגום קאנוני ברחבי העולם הנוצרי למשך למעלה מאלף שנה.

שימור ושיקום כתבי-יד נדירים ועתיקים, חלקם בני אלף שנה ויותר, הוא חלק בלתי נפרד ממשימתה של הספרייה. שיח גלריה זה הוא הזדמנות לשמוע על תהליכי השימור המיוחדים הנעשים במעבדת שימור הנייר הגדולה בישראל, שנמצאת ממש כאן. 

איך מכריעים בין הצורך לשמור על פריט נדיר, לבין הרצון לחשוף אותו לציבור? מנהלת המחלקה לשימור ושיקום, מרסלה סקלי, העוסקת ברסטורציה כבר למעלה משני עשורים, תפגיש אותנו עם סיפורי השימור של פריטים נבחרים, ותספר על המתח הטבעי שקיים בין פתיחת התערוכות במשכן החדש לבין שימור קפדני של הפריטים החשובים ביותר.

שדים טרדו את מנוחתם של בני האדם עוד מהעולם העתיק. קערות מיוחדות לגירושם, עם לחשים מאיימים החרוטים בספירלה, הן רק אחת מהעדויות לנוכחות השדים במחשבתם וליבם של בני כל התקופות. בספרייה הלאומית שמורים פריטים עתיקים העוסקים בשדים, שדות ובמאגיה, כמו שמונה מאותן קערות נדירות, והם חושפים טפח מעולמם מקפיא הדם.

במפגש זה של שיח גלריה ד"ר חיים נריה יוציא אותנו למסע בעקבות שדים ויהודי ימי הביניים. כיצד תזהו שד? האם כל השדים מפחידים? היכן מתחבא השד החנון ביותר?

ד"ר חיים מאיר נריה, אוצר אוסף היהדות ע"ש חנה וחיים סולומון בספרייה הלאומית.