בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שערי הספרייה הלאומית פתוחים לכל, אך הסיפורים שמאחורי האוצרות שבה לרוב נסתרים מן העין. האנשים שמכירים את הסיפורים האלה טוב מכולם - האוצרים, המומחיות והחוקרים של הספרייה - מזמינים אתכם לסדרת שיחי גלריה מיוחדת בימי שישי. בואו לראות את הפריטים יקרי הערך שלנו מקרוב, ולשוחח בגובה העיניים על הדרכים בהן טקסט, סיפור ותמונה יכולים לחולל רעיונות משני עולם. | למשתתפים תתאפשר כניסה חופשית לתערוכות הספרייה
התערוכה אוצר מילים היא הפעם הראשונה בה הפריטים הנדירים ביותר באוסף הספרייה הלאומית מוצגים לציבור הרחב. התערוכה מציגה פריטי מופת יחידאים ויקרי ערך של מדינת ישראל, העם היהודי, ושל תרבויות הכתב שנולדו בחלק זה של העולם, והיא הוקמה בתהליך ארוך ועדין שארך כשבע שנים.
בשיח גלריה הראשון בסדרה, האוצרת נטע אסף והאוצר יגאל צלמונה יספרו על ההחלטות שקיבלו בזמן העבודה על התערוכה. מה היו ההתלבטויות שעמדו לנגד עיניהם? כיצד התערוכה מעניקה לכל פריט את ההצבה והמקום הייחודיים לו?
יצירותיהם של מארק שאגאל, יחיאל שמי, מיכל רובנר, אדמונד דה-ואל ואחרים מוצבות ברחבי הספרייה הלאומית והן חלק ממטרתה להוות בית ומשמר ליצירה ותרבות. ייתכן וכבר חלפתם על פני חלק מהן כאשר הגעתם למשכננו החדש, אך לא יצא לכם לשמוע את הסיפור שהן מספרות. מה היצירות הללו מסמלות? מדוע כל אחת מהן הוצבה במקום בו הוצבה? בשיח גלריה זה נסייר יחד בין היצירות ונשמע עליהן ועל יוצריהן בשיחה עם יגאל צלמונה, שייעץ בהרכבת האוסף.
בימי הנצרות הקדומה, במאות השנייה והשלישית, נקבעו מרכיביו של הספר המרכזי לנצרות - הביבליה (התנ"ך והברית החדשה). תחילה הייתה קיימת לביבליה גרסה ביוונית, אך גם השפה הלטינית הייתה לשון נפוצה במרחב הים תיכוני ועלה הצורך לתרגמה. את התרגום הלטיני המפורסם ביותר יצר אב הכנסייה הירונימוס (348-420), ותרגומו קיבל את השם וולגטה. את מפעל התרגום שלו קבע הירונימוס בארץ הקודש, בבית לחם, ושם נולד רוב רובו של תרגום הוולגטה.
בשיח גלריה זה, עם ד"ר סטפן ליט, נכיר עותקים של הוולגטה בכתב יד ובדפוס, ואף נתייחס לכתבי יד של התנ"ך העברי. כל אלו ואחרים השפיעו רבות על אותו תרגום חשוב, שנתקבל כתרגום קאנוני ברחבי העולם הנוצרי למשך למעלה מאלף שנה.
שימור ושיקום כתבי-יד נדירים ועתיקים, חלקם בני אלף שנה ויותר, הוא חלק בלתי נפרד ממשימתה של הספרייה. שיח גלריה זה הוא הזדמנות לשמוע על תהליכי השימור המיוחדים הנעשים במעבדת שימור הנייר הגדולה בישראל, שנמצאת ממש כאן.
איך מכריעים בין הצורך לשמור על פריט נדיר, לבין הרצון לחשוף אותו לציבור? מנהלת המחלקה לשימור ושיקום, מרסלה סקלי, העוסקת ברסטורציה כבר למעלה משני עשורים, תפגיש אותנו עם סיפורי השימור של פריטים נבחרים, ותספר על המתח הטבעי שקיים בין פתיחת התערוכות במשכן החדש לבין שימור קפדני של הפריטים החשובים ביותר.
שדים טרדו את מנוחתם של בני האדם עוד מהעולם העתיק. קערות מיוחדות לגירושם, עם לחשים מאיימים החרוטים בספירלה, הן רק אחת מהעדויות לנוכחות השדים במחשבתם וליבם של בני כל התקופות. בספרייה הלאומית שמורים פריטים עתיקים העוסקים בשדים, שדות ובמאגיה, כמו שמונה מאותן קערות נדירות, והם חושפים טפח מעולמם מקפיא הדם.
במפגש זה של שיח גלריה ד"ר חיים נריה יוציא אותנו למסע בעקבות שדים ויהודי ימי הביניים. כיצד תזהו שד? האם כל השדים מפחידים? היכן מתחבא השד החנון ביותר?
ד"ר חיים מאיר נריה, אוצר אוסף היהדות ע"ש חנה וחיים סולומון בספרייה הלאומית.
בתערוכת הקבע אוצר מילים' מוצגים חלק מהספרים המשפיעים והחשובים במסורת המוסלמית: הקוראן, כתב הקודש; חדית', מסורות הנביא מוחמד; וכן יצירותיהם של פילוסופים, מיסטיקנים ותיאולוגים מובילים.
במפגש זה של "שיח גלריה", ד"ר סמואל טרופ יציג את הכתבים המרכזיים בעלי החשיבות בעבר ובהווה, ויספר את הסיפורים מאחורי פריטי התערוכה עצמם.
כמו הציווי המסורתי "והגדת לבנך", הגדות מודרניות מהמאה ה-20 מגלות לנו דרך מקורית לבטא את רעיון היציאה מעבדות לחירות, ואת הרלוונטיות של ערכי סיפור יציאת מצרים עבור בני הזמן בתוך מסגרת מסורתית ועתיקה – ליל הסדר.
במפגש עם ד"ר חזי עמיאור נציץ אל ההגדות המוצגות בתערוכת הקבע "אוצר מילים", בהן: הגדות קיבוציות, הגדות של חיילים ארץ־ישראליים בצבא הבריטי, שליחים למפעלי ההעפלה ו'הבריחה', ועוד.
התערוכה החדשה "מפגשים של יופי" הינה מפגש נדיר בין שני אוספים חשובים במיוחד– אוספו הפרטי של רנה ברגינסקי משוויץ ואוספי הספרייה הלאומית.
"מפגשים של יופי" היא דיאלוג מיוחד שכולו שיר הלל לכתב העברי ולמילה הכתובה. בתערוכה מוצגים כתבי-יד, כתובות מצוירות, "מגילות אסתר" מאוירות, הגדות לפסח מעוטרות ועוד פריטי מופת נוספים אשר בולטים ביופיים.
במפגש מיוחד עם ד"ר יואל פינקלמן נתחקה אחר החומריות של כתבי יד מאוירים: מאילו חומרים הם עשויים, כמה עלו ליצור, מי יצר אותם, ואיך המזמינים השתמשו בהם לאחר היצירה.
רבים מאיתנו מחזיקים במסמכים ישנים, במגירות, בבוידעם, בקלסר ישן או אצל סבא וסבתא. יש שהמסמכים האלה נושאים תוכן בעל ערך היסטורי, לעם, לחברה, או למדינה.
בשיח גלריה פתוח עם מתן ברזלי ננסה לברר מתי ואם בכלל, הופכים המסמכים שברשותי מאישיים ללאומיים, האם המדינה ומוסדותיה יכולים לדרוש את אותם מסמכים, ומה המוסדות מוכנים (או לא מוכנים) לעשות לשם כך.
כיצד התחילה האמנות בכתובות ובמגילות בעולם היהודי? באילו ארצות הן פרחו? כיצד נבחרו נושאי האיורים? כיצד "יוהדו" מוטיבים שונים בכתבי היד?
בשיח גלריה מיוחד עם פרופ' שלום צבר נשוחח על השימוש המתוחכם במיקרוגרפיה ובסמלים יהודים, על האומנים ומקורות ההשראה שלהם ועל הקשר בין פריחת הכתובות המאוירות והמרהיבות ובין דמותה של אסתר כגיבורה נשית באמנות ובתרבות של התקופה.
אותיות אור היא עבודת אמנות סביבתית שהוזמנה בידי הספרייה הלאומית מחתן פרס ישראל לאמנות מיכה אולמן ומוצבת בגני הספרייה, מתחת לאדמה ומעליה. העבודה עשויה 22 אותיות, כמו מיליוני הספרים וכתבי־היד שבספרייה הלאומית. חלק מהן חצובות באבן ומסודרות במעגל בחלק העליון של הפסל. אור השמש כותב באמצעות צלליהן צורות משתנות של אותיות.
בשיח גלריה מיוחד עם האמן מיכה אולמן ועם אפרת פומרנץ מנהלת פרויקט הקמת הבניין החדש, יתגלה כיצד העבודה היא בעצם שעון שמש נצחי, ומשל על לידת השפה בכל יום מחדש ותשובה ירושלמית לספרייה אחרת תת-קרקעית וריקה שיצר מיכה אולמן בברלין.
היתכן? יהודים שרפו ספרים?
התשובה היא כן! בשיח גלריה עם ד"ר חיים נריה נגלה על ההיסטוריה המפתיעה של שרפת ספרים בידי יהודים.
נענה על השאלות: מהו הספר היהודי הנשרף ביותר? איזה ספרים הפכו לנדירים בעקבות הניסיונות לשרוף אותם?
ונגלה יחד מה משותף בין הצדיק השורף לאמן השורף ובין רבי נחמן מברסלב לפרנץ קפקא.
בשיח גלריה עם אייל מילר, מנהל אתר העיתונות של הספרייה הלאומית "עיתונות יהודית היסטורית", נבחן מקרוב את נתיבי העיתונות הארץ-ישראלית בשנות ה-40 ותפקידה הקריטי בעיצוב החברה והמנגנונים בדרך להקמת המדינה, וכן בשנים שאחרי קום המדינה.
בימי ראשית המדינה נהג עגנון לקבל את פניה של כל שנה חדשה בכתיבת כמה פרקים מתוך הרומן המודרניסטי שלו, "שירה" – וכך שב לעשות גם בשנות השישים. איך כתיבת יצירה אחת נמשכת שנים ואינה מסתיימת? האם המרחק מן האירועים המתוארים בסיפור מקשה על המספר או להפך? היכן נתקלת הווירטואוזיות הלשונית של הסופר במחסום שאדם מן היישוב היה חולף על פניו בלי להבחין בו? הצצה לשולחן העבודה של ש"י עגנון.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
חג הסְגְד, או בשמו השני מהללה – תחנון, המצוין בכ"ט בחשוון מידי שנה הוא אחד המועדים המרכזיים בקרב בתה אסראל, בנוסף למועדי המקרא. מקורו של החג בימי עזרא ונחמיה, אז שביי ציון מגלות הבית הראשון כרתו ברית מחודשת עם הקדוש ברוך הוא. היום שמחציתו תענית ומחציתו חגיגה ממשיך להישמר גם כאן לאחר העלייה לארץ.
המפגש יעסוק במשמעויות החג, במנהגיו ובחלק מתפילות היום, כפי שהוא בא לידי ביטוי באוספים של הספרייה הלאומית.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
לכתבי יד תפקיד מרכזי בתרבות המוסלמית, בין אם בטקסטים מקודשים, בחידושים מדעיים, בהעברת מסורת, כחלק מיצירות מופת ספרותיות, התגלויות מיסטיות ויצירות אמנות.
אוסף האסלאם והמזרח התיכון של הספרייה הלאומית של ישראל כולל מעל 2,500 כתבי יד בערבית, פרסית וטורקית. כתבי יד אלה מתוארכים מהמאה ה־9 ועד למאה ה־20, וכוללים ספרים אשר הועתקו בכתב יד והופצו ברחבי העולם האסלאמי בהיקף נרחב, הכולל את כל הזרמים והמסורות הספרותיות האסלאמיות המרכזיות, וכן כתבים דתיים נוצריים, דרוזיים ובהאיים.
האוסף כולל גם עותקים של מאמרים מדעיים, מתמטיים ורפואיים חשובים; שירים מעוטרים באיורים מרהיבים בפרסית, ערבית וטורקית; ומסמכים משפטיים ומסחריים. שיח גלריה זה יחשוף את ההיסטוריה המפתיעה, מלאכת היד העדינה והמורכבת, ואת הסיפורים המרתקים אשר מאחורי כתבי היד הכלולים בתערוכת הקבע של הספרייה.
אירוע זה ממומן בתרומה של רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של ידידם היקר דוד קוליץ.
האירוע יתקיים באנגלית.
אוסף הערבית והאסלאם נוסד בספרייה הלאומית לפני מאה שנה, וזכה לכלול שלל אוספים נדירים ומרתקים שהתווספו ועודם מתווספים אליו הודות לתרומותיהם של חוקרים בעלי שם. בשנים האחרונות הורחבו אוספי הספרייה אף יותר, וכעת הם כוללים לא רק פנינים מן העבר, אלא גם ייצוג עשיר ונאמן של היצירה הערבית העכשווית בישראל.
לכבוד יום השפה הערבית הבינלאומי, נסייר בתערוכת הקבע עם דגש על אוצרות בערבית, וביניהם: כתבי יד מרהיבים מתקופות ואזורים שונים, כתבים של גדולי האינטלקטואלים המוסלמים מימי הביניים, וארכיונים של יוצרים ערבים בישראל.
פרנץ קפקא הוא אחד הסופרים הבולטים בספרות המודרנית של המאה ה-20. במהלך עשרים שנות כתיבה הוא חיבר מספר יצירות ספרותיות חשובות שעדיין משפיעות על יצירות אמנותית בכלל ועל סגנון הכתיבה גם בימינו. קפקא שאב השראה מנסיבות חייו ומהסביבה התרבותית והמקצועית שבה חי, בפראג של תחילת המאה שעברה. שיח הגלריה יתמקד ביצירתו הספרותית ויחבר אותה לחייו בעיר פראג, לרוח תקופתו ולהיבטים של החיים היהודיים, שהעסיקו אותו רבות.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
מהם הגשרים שמחברים בין יהדות, האסלאם, מדעי הרוח ומוזיקה?
שיח גלריה מיוחד בתערוכה "זרקור על האוספים – רכישות חדשות" ייקח אתכם למסע בין פריטים חדשים ומרגשים שנרכשו לאחרונה. כל פריט מספר סיפור, וכל סיפור מעשיר את התרבות שלנו.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
בשנת 2019, לאחר דיונים משפטיים ארוכים בישראל ובעולם בנוגע לעיזבונו הספרותי של מקס ברוד, אוסף גדול של רישומים מאת פרנץ קפקא, שהיו נעולים במשך עשורים בשווייץ, הפכו נגישים בספרייה הלאומית. למרות שקפקא ידוע בעיקר בזכות יצירתו הכתובה, רישומיו מעידים על מה שברוד כינה "כישרונו הכפול". הרישומים, שובי לב ומלאי דמויות מרתקות, נעים בין הריאליסטי לפנטסטי, הגרוטסקי, המאיים והקרקסי, ומאירים פן בלתי ידוע של הסופר המודרניסטי המובהק.
"רישומי קפקא" נערך בשנת 2021 על ידי אנדראס קילכר, חוקר קפקא השוויצרי הנודע. הספר תורגם ליותר מעשר שפות; המהדורה העברית עתידה להתפרסם בקרוב. בשיחת הגלריה, אנדראס קילכר ישפוך אור על ההקשר הביוגרפי וההיסטורי-אמנותי של רישומי קפקא, כמו גם על הקשר בינם לבין כתיבתו.
שימו לב: האירוע יתקיים בשפה האנגלית
כיצד הביאה פגישה מקרית במסדרון, להפקדתו של ארכיון פרנץ קפקא בספרייה הלאומית?
שיח גלריה על המסלול הקפקאי שעבר הארכיון לאורך השנים, עד שהתגלגל בתערוכה לציון 100 שנה למותו של הסופר פרנץ קפקא.
מפגש עם עו"ד מאיר הלר, יועץ משפטי לספרייה הלאומית, שיזם וניהל את ההליכים המשפטיים בישראל, שוויץ וגרמניה בעניין העיזבון הספרותי של פרנץ קפקא והבאתו לספרייה הלאומית, ועם קארין שבתאי.
משתתפים:
עו"ד מאיר הלר, שותף וראש מחלקת ליטיגציה במשרד עורכי דין, א. לנדוי - היועץ המשפטי לספריה הלאומית
קארין שבתאי, אוצרת-שותפה של התערוכה "קפקא: גלגולו של סופר"
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
הגדת דוד מוס, אחת ההגדות היפות והחשובות ביותר שנוצרו בדורנו, מזמינה את המתבוננים בה למסע אישי מרהיב בין דפי ההיסטוריה.
ההגדה מציגה דיאלוג בין מסורת לחידוש ובין פרשנות היסטורית לעכשווית. בשיח נדון בהתפתחות אמנות ההגדה לאורך הדורות, בהשראה האמנותית של דוד מוס – ובייחודיות של עבודתו המרהיבה. בואו לגלות כיצד מסורת עתיקה מקבלת חיים חדשים באמנות עכשווית, כיצד משלבים יופי מסורתי עם יצירתיות מודרנית וכיצד כתבי יד עתיקים מעניקים לאמנים בני זמננו השראה להאיר את ליל הסדר באור חדש.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
לפני עידן הבלוגים, הרילס והפודקאסטים, היו בארץ הרבה ילדים וגם מבוגרים שניהלו יומנים. למעשה, גם היום ישנם כאלה. אם אתם מנהלים יומן בשגרה, זה נחמד – אך אם אתם מנהלים יומן בדור של שואה ותקומה, מאבק על מדינה, מחתרות, סזון והעפלה, ייתכן שהיומן שלכם הוא פיסת היסטוריה מפתיעה ומרתקת.
מדוע היו היומנים האישיים תופעה נפוצה כל כך בראשית ימיה של המדינה? איך נראים אירועים היסטוריים מנקודת מבטם של ילדים? ומה ההבדל בין יומנים שנכתבו בדור תש"ח לבין יומני המלחמה הנוכחית?
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
מיליוני אנשים מכל העולם מתקבצים מדי שנה בעיר הקדושה מֶכָּה שבערב הסעודית לרגל החג' – העלייה לרגל בת חמשת הימים, שכל מוסלמי שיכול לצאת לדרך מצוּוה לקיים במהלך חייו. בסוף תקופת החג', חוגגים המוסלמים במכה וברחבי העולם את עיד אל־אַדחַא, הוא חג הקורבן או החג הגדול.
אוסף האסלאם והמזרח התיכון בספרייה הלאומית, שראשיתו בשנת 1924, מחזיק בין אוצרותיו הרבים כתבי־יד, ספרים, כתבי־עת, תצלומים וראיונות מוקלטים המספרים את סיפור החג' ואת סיפוריהן של הערים הקדושות מכּה ומדינה בעבר ובהווה. במפגש זה נציג מבחר מאוצרות החג' השמורים באוסף לקראת העלייה לרגל שתחל השנה ב־1 ביוני, ולציון מאה שנה לאוסף.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
כיצד חושפים פריט לציבור, אך עדיין שומרים עליו?
שימור ושיקום כתבי-יד נדירים ועתיקים, חלקם בני אלף שנה ויותר, הוא חלק בלתי נפרד ממשימתה של הספרייה. שיח גלריה זה הוא הזדמנות לשמוע על תהליכי השימור המיוחדים הנעשים במעבדת שימור הנייר הגדולה בישראל, שנמצאת ממש כאן.
איך מכריעים בין הצורך לשמור על פריט נדיר, לבין הרצון לחשוף אותו לציבור? מנהלת המחלקה לשימור ושיקום, מרסלה סקלי, העוסקת ברסטורציה כבר למעלה משני עשורים, תפגיש אותנו עם סיפורי השימור של פריטים נבחרים, ותספר על המתח הטבעי שקיים בין פתיחת התערוכות במשכן החדש לבין שימור קפדני של הפריטים החשובים ביותר.
שיח הגלריה בחסות רוזלי וריצ'ארד אלטר, לזכרו של חברם היקר דוד קוליץ
עמנואל לעף, רבה הראשי של סגד ובוטנאי מוסמך, מילא תפקיד מרכזי בעיצוב החזון האסתטי של בית הכנסת בסגד שבהונגריה. הוא היה שותף מרכזי בעיטור המרחבים הפנימיים והגן שמסביב, תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת למוטיבים של פרחים וצמחים.
הרצאה זו תתמקד בעיטורי הפרחים ובגן של בית הכנסת, ותבחן כיצד נעשה שימוש בפרחים ובצמחים כדי להעביר סמליות דתית תוך שיקוף מגמות עיצוב אירופיות מתחילת המאה ה־20.
זוהי הזדמנות לחקור כיצד פרחים וצמחים סייעו להגדיר את הזהות החזותית של אחד מבתי הכנסת המשמעותיים ביותר בהונגריה. דרך התערוכה ניתן ללמוד גם על יצירתו פורצת הדרך של לעף, "Die Flora der Juden", ועל תרומותיו המרכזיות למחקר הבוטני והלשוני.
האירוע ייערך בשפה האנגלית
במשך שנים צילמה האמנית הדסה גולדויכט את רשת הנתיבים הסמויים מן העין שהובילו במשך יותר מ־60 שנה מיליוני ספרים בבניין הספרייה תוך מחשבה על בניין הספריה כגוף פיזי.
בשיח אמן מיוחד וסיור בתערוכה תספר האמנית הדסה גולדויכט על תהליך יצירת הפרויקט שהוליד את תערוכת היחיד "אל הספריות הפנימיות", המוצג בימים אלו בספרייה. גולדויכט תדבר על תהליכי החלמה אישיים וקולקטיביים, על
תיעוד רב שנים של מבנה הספרייה הישן ופירוקו לקראת מעבר הספרייה אל הבניין החדש, על הספרייה הלאומית כגוף חי, פועם ומתפתח.
באירוע מיוחד לרגל צאת ספרה החדש של הדסה גולדויכט ״אל הספריות הפנימיות / ביבליוסקופיה״, המלווה את התערוכה "אל הספריות הפנימיות" המוצגת בימים אלו בספרייה הלאומית, תשוחח האוצרת נטע אסף עם האמנית הדסה גולדויכט ועם שירז גרינבאום, אמנית ועורכת ראשית של אתר מדף, על הספרייה כדימוי וכמקום ממשי, ועל המדורים בספריות הפנימיות שבתוכנו.
אוצרות התערוכה צילה חיון, נטע אסף וקארין שבתאי ישוחחו על תהליך היצירה ומאחורי הקלעים של תערוכת “יש פרחים בין דפי הספרייה”. נגלה את האופן בו פרחים משתרגים בתוך אוספי הספרייה, בפריטים נדירים, ספרים, דימויים ויצירות עכשוויות, ייחשף הסיפור התרבותי והחברתי של הפרחים בארץ ישראל, והקשרים העמוקים בינם לבין שפה וזהות מקומית.
למשתתפי שישי בגלריה תתאפשר כניסה חופשית לתערוכות הספרייה
מהפכת הידע שהתרחשה בשלהי ימי הביניים, נעוצה בהמצאת טכנולוגית הדפוס. היכולת להדפיס כתבים, גרמה להפצה ולהנגשה של מידע שעד אז היה נגיש רק למעטים, והיה נתון לפיקוח של שלטון הדת.
בשיחה עם האוצר ד"ר שטפן ליט ניחשף לסיפורים מאחורי הדפוסים הראשונים של התנ״ך, ספרי מסעות והגדות של פסח השמורים בתערוכת הספרייה.
שימו לב: השיחה תתקיים בתערוכת ״אוצר מילים״.
השיחה עם שטפן תתקיים גם באנגלית בשעה 11:30, לפרטים ולרכישת כרטיסים לחצו כאן
למשתתפי שישי בגלריה תתאפשר כניסה חופשית לתערוכות הספרייה
לקראת פורים ובתחילתו של חודש הרמדאן ניחשף אל כמה מהפריטים היפים ביותר בתערוכת הספרייה. על כתבי יד מאוירים מפרס של ימי הביניים, מופיעים גיבורי התנ״ך בשיריהם של גדולי השירה הפרסית, מגלים על הקשרים העמוקים והמפתיעים בין התרבויות.
שימו לב: השיחה תתקיים בתערוכת ״אוצר מילים״
למשתתפי שישי בגלריה תתאפשר כניסה חופשית לתערוכות הספרייה
עיתון הילדים לא היה רק מקור לבידור והנאה, אלא גם כלי לעיצוב דמותו של "הצבר הישראלי", ועורכיו ראו בו שליחות חינוכית־תרבותית של ממש.
שליחות זו קיבלה משמעות מיוחדת בימים שבהם ישראל שינתה את פניה: ידיעות על השואה, המנדט הבריטי, הקמת המדינה, מלחמת העצמאות וגלי עלייה המוניים. לצד מדורים שפנו לעולמו של הילד, נדרשו העיתונים גם למציאות שהתחוללה מחוץ לחדר, זו שהייתה חלק בלתי נפרד מחייהם של הקוראים הצעירים.
לכבוד הימים הלאומיים ניפגש עם טל רפאל, מנהלת פרוייקט "לגדול בספרייה הלאומית" – פעילות הילדים והמשפחות במרכז המבקרים, ונצלול יחד לעולמם של עיתוני הילדים: עולם שיש בו תום ויש בו קסם, אך גם אחריות, אתגר ותפקיד.
לקראת סיום תערוכה "אל הספריות הפנימיות" תשוחח האמנית הדסה גולדויכט עם האמנית החלוצה ופורצת הדרך מירל לדרמן יוקליס, על הקשר בין גוף ואמהות אל בניין הספרייה, על אוסף הספרייה הלאומית כמשקף פעולות אנושיות בלתי נראות לאורך מאות שנים, ועל מאגרי ידע נסתרים, אישיים וקולקטיביים וכוחם הגדול הימים אלו ובכלל.
פתיחה: נטע אסף וקארין שבתאי.
שימו לב: האירוע יתקיים באנגלית.
״שלך, רות״ – כך חותמת המאיירת הבוטנית רות קופל את מכתביה לנעמי פינברון־דותן, פרופסור לבוטניקה ולימים זוכת פרס ישראל בתחום ידיעת הארץ. הארכיון הפרטי של פיינבורן־דותן, המופקד בספרייה הלאומית, כולל עשרות מכתבים החושפים את נקודת מבטן האישית של שתי נשים המפלסות את דרכן בארץ ישראל של תקופת המנדט וימי ראשית המדינה.
מוזמנים למפגש מיוחד, עם הילה זקסנברג, מנהלת האוספים הדיגיטליים בספרייה, ועם ד"ר נעמי יובל־נאה, היסטוריונית טבע ואוצרת אוסף הצמחים, שייתרחש בינות לציורי הפרחים המרהיבים של רות וכתביה של נעמי, בתערוכת ״יש פרחים: בין דפי הספרייה הלאומית״, על הקשר הייחודי בין השתיים, שלימים הפך לשותפות מקצועית ארוכת שנים, וגם – לאהבה גדולה.
למשתתפי שישי בגלריה תתאפשר כניסה חופשית לתערוכות הספרייה
ספרי הילדים העבריים הראשונים נכתבו לילדים שלא דיברו עברית על ידי יוצרים שלא דיברו עברית. אל מול המציאות המורכבת הזאת ניצבו אנשי חינוך ואנשי ספר מלאי חזון, וילדים וילדות עם צמא גדול לספרים. במאמץ גדול ובזמן יחסית קצר, הספרות שהייתה בהתחלה מלאכותית ודידקטית הפכה לספרות הילדים העשירה והנפלאה שעליה גדלנו.
במפגש מיוחד לכבוד חודש הקריאה, שיתקיים בתצוגה זמנית של ספרי ילדים, נשמע מדורית גני על האופן בו התחולל הקסם הזה, ועל כמה מהיוצרים והיוצרות הבולטים שחוללו אותו.
האירוע מתקיים במסגרת אירועי חודש הקריאה בספרייה הלאומית.