קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

עפרה חזה
הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני

עפרה חזה

עופרה חזה הייתה זמרת ושחקנית ישראלית, שזכתה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל. היא נולדה בשם בת שבע חזה, בת זקונים ליפת ולשושנה חזה שעלו מתימן לשכונת התקווה בתל אביב, בשנת 1957. בבית הספר התגלה כישרון השירה שלה לראשונה. בגיל 11 השתתפה במקהלה של מנשה לב-רן, ובקיץ 1971, בהיותה בת 13, הופיעה חזה בחתונה, שם שמע אותה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה ניהל בצלאל אלוני, אשר קיבל אותה ללהקה. אלוני התפעל מכישרונה ולימים הפך למנהלה המוזיקלי עד פטירתה. בשנת 1974 השתתפה חזה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח" כזמרת אולם המשיכה עדיין לשחק, עד שפנתה לקריירה עצמאית כזמרת.

חזה פרצה אל התודעה הלאומית ב-1979 עם "שיר הפרחה". זהו מעין שיר התרסה של נשים מזרחיות מן המעמד הנמוך נגד החברה הישראלית, האשכנזית. לאחר שהשיר הפך ללהיט, התאפיינו אלבומיה המוקדמים בניסיון מודע להתרחק מהמוזיקה המזרחית ובהעדפת פופ אמצע הדרך פשוט וקליט. באמצע שנות השמונים הקליטה חזה שלושה אלבומים של "שירי ארץ ישראל", בעיבודו של שם-טוב לוי. לאחר שביססה את מעמדה כזמרת פופ של אמצע הדרך, חזרה חזה לשורשיה. אלבומה "שירי תימן" כלל שירים יהודיים תימניים מסורתיים מעובדים באופן אלקטרוני כדי שיישמעו אותנטיים ואתניים. שני שירים שלמדה מאהרון עמרם, שהיה אחד המורים שלה, לשירת תימן, "גלבי" – שיר נשים תימני והפיוט המסורתי, ו-"אם ננעלו" במנגינה ה"כפרית" שלו – עברו רמיקס אלקטרוני והפכו ללהיטים בין-לאומיים על רחבות הריקודים. חזה הצטרפה לסגנון שנקרא "וורלד ביט". הצלחתה הבין-לאומית נמשכה עם האלבומים שדי (1988) ורוח מדבר (1989) שהופקו בחו"ל וכללו שירים באנגלית.

אדווין סרוסי ומוטי רגב כתבו בספרם "מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל" (2013):כי עפרה חזה היא "מתווכת של מזרחיות מסוג חדש" ובכך המשיכה את המגמה שהחלה ברכה צפירה לפניה. "אפשר לראות בחזה מתווכת של מזרחיות מסוג חדש, אשר המשיכה את המגמה שהחלה ברכה צפירה כיובל שנים לפניה. חזה הייתה מהחלוצות ביצירה של מוזיקה גלובלית, מוזיקת עולם, שמיועדת לקהל רחב ומשלבת אלמנטים מתרבויות מוזיקה שונות ומאחדת אותם באמצעים אלקטרוניים. מוזיקת עולם התאפשרה עקב הזמינות של מוזיקה מכל העולם שהוקלטה והופצה על גבי תקליטורים ואמצעי התקשורת ולקראת סוף המאה העשרים ברשת האינטרנטית.
באוסף המוזיקה של הספרייה הלאומית שמורות הקלטות רבות של עפרה חזה בקולה, את חלקן ניתן לשמוע גם מחוץ לבניין הספרייה, תווים לשירים שביצעה ופריטים רבים נוספים.