המים המעוררים את השמיים
אתר הפיוט והתפילה

המים המעוררים את השמיים

אורי בן דוד

מחשבות על כמיהה, תפילה, מים ושמיים.

תפילת הגשם –מילים וביצועים

תפילת הגשם.

פעם מיד עם הטיפות הראשונות הייתי מתכווץ, סוגר כתפיים, מרכין ראש ומתעטף בשכבות מגן מפני המטר. כמו אינסטינקט טבעי, עד שוך המים מעל הארץ.
לאט אני לומד להיפתח, להרפות את הצוואר, להרים קצת את הראש ולשאת פנים צמאות לשמים. לומד לקבל את כל השפע הזה שאתה משקה אותנו, את קילוחי החיים שמרווים את האדמה ואת האדם. לומד להבין שהשמיים יישארו אטומים כל עוד אני סגור כלפיהם וממילא כלפי המתנות האצורות בטיפותיהם. כדי  שהאל החי יפתח אוצרותיו אני צריך להיפתח, לבקש, להתפלל על הגשם.
והגשם, כמו מפתח לכל הקשרים שלנו אִתך, לכל הרצון שלך לתת, להשפיע. להרעיף מטובך. שהלוא לשם כך יצרת אותנו, תלויים וזקוקים.
שהרי כל רגע, כל פיסה של חיים כמו טיפת מתנה שיורדת הישר אלינו לפתחנו, ואנחנו בוחרים האם לפתוח או לסגור.
בדרך כלל אנחנו נסגרים, לא מאמינים בך שאתה נותן באמת, לא מאמינים בעצמנו שאנחנו ראויים ומסוגלים.
הגשם הוא המצע של האמונה. במקום שבו המים, וממילא החיים שהם מביאים איתם, אינם מצרך טריוויאלי כמו במקומות אחרים:  

וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה
(דברים ח, יא-יב)

במקום כזה, בחיים שכאלו, האמונה היא המצע, הכוח לצמוח ולהצמיח. עצם מציאות הגשם דורשת אותנו לשאת עינינו לשמיים, כמו שהיא דורשת מהשמיים ומהיושב בם להרכין מבטו אלינו במדרש הדדי, בחוט חסד של מים המתוח בינינו ובינו בין שמיים לארץ, גשם.

בימי קדם, בחג הסוכות, כחלק מבקשת הגשם, היה ניסוך המים בבית המקדש. כמו קרבן של מים.  אם אנחנו נפתח את אוצרות המים היקרים של סוף הקיץ, תנועת הפתיחה תמשיך אל השמיים ואוצרותיהם. לשפוך מים שלנו לארץ כדי לעורר את השמיים שיזילו על הארץ ועלינו ממים העליונים שלהם.

ללא בית מקדש אבל עם התפילה והפיוט אנחנו גם מנסים לעורר, להזכיר מעשי אבותינו על המים, מים שלנו שמעוררים את השמיים. מעבר למובן הפשוט של זכות אבותינו שתעמוד לנו – בהזכרת מעשי אבותינו שהמשיכו את השפע הלאה והביאו את המים ליעודיהם השונים – לחסד, לברכה, להפריה ולתשועה, אנו מעירים את המים בעולם לרדת אלינו, לברך, להשפיע ולהושיע.

אורי בן דוד הוא תושב פקיעין, מדריך טיולים ואיש צוות בבית ספר פתוח בכליל.