חיים חפר

חיים חפר היה משורר, פזמונאי, סופר, עיתונאי, פובלציסט ומחזאי חשוב ומשפיע בתולדות הזמר העברי. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

על חיים חפר

חיים חפר (1925–2012) היה משורר, פזמונאי, מחזאי, סופר, מתרגם, פובליציסט ועורך, זכה במגוון פרסים, כגון פרס ישראל לזמר עברי (1983), פרס סוקולוב לעיתונות (1969) ופרס אקו"ם על מפעל חיים (1981). חפר היה דמות מרכזית בדור הפלמ"ח ובמאבק להקמת מדינת ישראל, כשמעל לאלף שירים שכתב תרמו לעיצוב הדמות הישראלית והפלמ"חניקית.

חפר נולד בפולין בשם חיים פיינר, ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1936. ב-1943 התגייס לפלמ"ח והחל לכתוב שירים שתיארו את רוח הפלמ"ח ואת תקופת הקמת המדינה. רבים משיריו, שנכתבו בהשראת אירועים היסטוריים, בהם קרבות וסיפורי העפלה, הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.

במלחמת השחרור, חפר ייסד את להקת הצ'יזבטרון, שהייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, ונחשבה לסמל תרבותי של התקופה. חפר כתב את מרבית שירי הלהקה, בהם "יצאנו אט", "דודו" ו"דינה בריזלי". הצ'יזבטרון הופיעה בפני לוחמי הפלמ"ח במהלך המלחמה, ותוכניותיה שילבו שירים, הומור וסאטירה לצד תכנים דרמטיים. הלהקה שימשה השראה ללהקות הצבאיות שהוקמו לאחר מכן, והייתה חלק בלתי נפרד מחיזוק המורל של הלוחמים.

שיריו של חפר הולחנו על ידי מלחינים מובילים ובוצעו על־ידי מגוון זמרים מוכרים, בהם החלונות הגבוהים, שושנה דמארי ויהורם גאון. מלבד פזמונים, כתב חפר גם למחזות זמר כמו "סאלח שבתי" ו"קזבלן", חיבר מקאמות ותסריטים, ותירגם מחזות לתיאטרון.

בשנת 1961, ייסד חפר עם דן בן אמוץ את מועדון "החמאם" ביפו, ששימש מוקד תרבותי חשוב באותה תקופה. בשנים 2003-1964, כתב טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות", שבו ביטא את עמדותיו בעניינים אקטואליים באמצעות מקאמות והומור חד.

חפר התגורר רוב חייו בתל אביב, ולפעמים שהה בביתו בעין הוד. הוא נפטר בשנת 2012 בגיל 86, וארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית, בו מתועדים מסמכים, שירים ותצלומים שמספרים את סיפור חייו ויצירתו הענפה.

מתוך ארכיון חיים חפר
מתוך ארכיון חיים חפר

יומני חיים חפר

חיים חפר היה אדם מסודר ופרודוקטיבי, שהקפיד לשמור על כתבי יד נקיים, יומנים מאורגנים ולוחות זמנים יעילים. תכונות אלו ככל הנראה תרמו למונטין שלו כפזמונאי פורה, וסייעו לו להפוך לדמות משפיעה בתרבות הישראלית. כיוון שחיים חפר שמר על סביבת עבודה מסודרת וקפדנית, כמעט ואין בארכיונו טיוטות של שיריו, אלא רק עבודות מוגמרות בכתב ידו. ישנם רק כמה כתבי יד בודדים בהם ניתן לראות שינויים של הרגע האחרון. ככל הנראה, חפר לא ראה ערך בשימור תהליך העבודה עצמו, מסיבותיו האישיות.

הצצה לסגנונו המוקפד אפשר למצוא ביומן שניהל במהלך מלחמת העצמאות בשנים 1949-1948, בו תיעד את כל הופעות להקת הצ'יזבטרון, כולל פרטים על הקהל והמיקום. ביומן היו גם הערות מסקרנות שסיכמו את ההופעות, כמו "קהל צעיר, אין לו שכל" לאחר הופעה בתל אביב, "יפה מאוד" ו"עוד יותר יפה" לאחר הופעות לחטיבת גולני במחנה ג'וליס, "שני משוריינים אהל וגם משה דיין" לאחר הופעה מול חטיבת הראל, ו"אדיר!" לאחר הופעה מול "אזרחימלך" בגבעת חיים.

הצ'יזבטרון

חיים חפר עמד מאחורי הקמת להקת הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח בתקופת מלחמת העצמאות, והיה מפקדה הראשון. הלהקה, שהוקמה בשנת 1948, נועדה להעלות את המורל של הלוחמים ולהעניק להם רגעי הפוגה באמצעות שירים והומור. חפר, הפזמונאי הראשי, כתב רבים משירי הלהקה שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. הצ'יזבטרון הפכה לסמל תרבותי של התקופה, וחפר נחשב לאחד מאבותיה הרוחניים והיצירתיים. עם שירי הצ'יזבטרון שחיבר חפר ושנצרבו כסמלי התקופה נמנים בין היתר "יצאנו אט", "דודו", "היו זמנים", "הן אפשר", "היי הג'יפ" ו"בת־שבע".

 בארכיון חיים חפר ניתן למצוא תיעוד מקיף לעבודה מאחורי הקלעים של הופעות הצ'יזבטרון, מעניין לראות כי על רבים מהמסמכים מופיע שמו המקורי "חיים פיינר", לפני שעיברת אותו לחפר.

תמונה: בוריס כרמייומן: מתוך ארכיון חיים חפר
תמונה: בוריס כרמי<br>יומן: מתוך ארכיון חיים חפר

תמונות של הצ'יזבטרון במלחמת העצמאות

חיים חפר בתרבות הישראלית

לאחר שחרורו מצה"ל, חיים חפר המשיך להיות דמות מרכזית בתרבות הישראלית, והקריירה שלו כפזמונאי ומשורר פרחה. הוא כתב שירים רבים שהפכו לקלאסיקות בזמר העברי, ביניהם "היו זמנים", "שיר הקטר", "הסלע האדום"' "יחזקאל" ו"השמלה הסגולה". שירים אלה, לצד רבים אחרים, תיארו את ההוויה הישראלית, הקשיים והחלומות של המדינה הצעירה, והפכו לסמל של רוח התקופה.

חפר לא הסתפק בכתיבת שירים, אלא היה מעורב במגוון תחומים של התרבות הישראלית. הוא כתב פזמונים לסרטים ישראליים ידועים כמו "סאלח שבתי" ו"הלהקה", שזכו להצלחה רבה ולמעמד איקוני בקולנוע הישראלי. בנוסף, הוא כתב מקאמות (טורים מחורזים) וטורי דעה בעיתונים, בהם ביטא את עמדותיו הפוליטיות והחברתיות בחדות ובביקורתיות, תוך שילוב כישרון כתיבה והומור שנון.

חפר גם שיתף פעולה עם רבים מאמני התקופה, כמו אריק איינשטיין, שלישיית גשר הירקון ויהורם גאון. שיריו בביצוע אמנים אלו תרמו לגיבוש הזהות המוזיקלית הישראלית ונהנו מפופולריות רבה במשך שנים. דמותו נקשרה לא רק לתרבות אלא גם להומור הצברי החצוף והבלתי מתפשר, כפי שבא לידי ביטוי בעבודתו בלהקת הצ'יזבטרון וביצירותיו שלאחר מכן.

חיים חפר נותר דמות מפתח בהוויה הישראלית, שמזוהה עם רוח התקופה הציונית והבנייה הלאומית, ותפקידו בעיצוב התרבות הישראלית מורגש גם היום, שנים רבות לאחר פועלו.

יגאל אלון מדבר עם חיים חפר, במסיבת יום ההולדת של אלון, 1978. צילום: דני גוטפריד, מתוך ארכיון דן הדני
יגאל אלון מדבר עם חיים חפר, במסיבת יום ההולדת של אלון, 1978. צילום: דני גוטפריד, מתוך ארכיון דן הדני

כתבות על חיים חפר במגזין הספרייה

לכל הכתבות

פריטים מתוך ארכיון חיים חפר

לכל ארכיון חיים חפר

שירי חיים חפר

חיים חפר בספרים

כתבות בעיתונים על חיים חפר

עוד מפועלו האומנותי של חיים חפר