הפלמ"ח
הפלמ"ח (פלוגות מחץ) היה הזרוע הצבאית של ארגון "ההגנה" והכוח הצבאי המרכזי של היישוב העברי בארץ ישראל בשבע השנים שקדמו להכרזת המדינה, ועל בסיסו הוקם צה"ל. בשנות פעילותו צבר הפלמ"ח ניסיון צבאי עשיר בלחימה מגוונת ובמישורים רבים אחרים, שמאוחר יותר עזרו לפתח את צה"ל עם הקמתו.
הפלמ"ח נוסד ב-1941 ומפקדו הראשון היה יצחק שדה. רוב שנותיו פעל הפלמ"ח במחתרת, אולם ראשיתו דווקא בשיתוף פעולה בריטי-יהודי על רקע החשש מפלישה אפשרית של צבא גרמניה הנאצית לארץ ישראל. בשיתוף "ההגנה" הכשיר צבא בריטניה פלוגות של לוחמים יהודים, ששלחו למשימות בסוריה ולבנון וסייעו להיערכות הבריטית. לאחר שהגרמנים הובסו בקרב אל-עלמיין ב-1942, הבריטים כבר לא נזקקו לפלמ"ח והפסיקו לתמוך בו. בשלב זה עבר הפלמ"ח לפעילות חשאית והתקיים במודל ששילב אימונים צבאיים ועבודה בקיבוצים. הפלמ"ח עסק בהגנה על היישוב העברי, אבטחת דרכים, העפלה והתיישבות, ולאחר מלחמת העולם השנייה התמקד בתקיפת מתקנים צבאיים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
תרומתו של הפלמ"ח
אנשי הפלמ"ח לחמו בכל שלבי מלחמת העצמאות. כ-6,000 אנשי פלמ"ח, ובתוכם כ-1,000 עולים חדשים שמרביתם היו ניצולי שואה לקחו חלק במלחמה מול ערביי ארץ ישראל ופלישת צבאות ערב. לאחר הקמת צה"ל שולבו בו חטיבות הפלמ"ח. בין השנים 1949-1941 נהרגו 1,168 מאנשי הפלמ"ח. מורשת הפלמ"ח השפיעה עמוקות על החברה הישראלית. רבים מיוצאי הארגון בלטו בצמרת הבטחונית, הפוליטית והתרבותית, ובהשראת רוח הפלמ"ח נכתבו ספרים, מחזות, שירים ותסריטים שרבים מהם זכו לאהדה רבה.
בספרייה הלאומית נאספו חומרים היסטוריים מעניינים רבים הנוגעים לפלמ"ח. הפריטים מתארים את תולדות הארגון, פעילותו הצבאית, מאמצי ההעפלה, הדרמות האנושיות, ההווי החברתי והתרבותי והחותם העמוק שהטביע הפלמ"ח בחברה הישראלית. כל אלו, וכן היבטים מוכרים פחות של הפלמ"ח, משתקפים משפע של צילומים, מודעות, ספרים, קטעי עיתונות, מאמרים והקלטות של שירי הארגון שמהם אפשר להתרשם בספרייה.
