הגניזה האפגנית

הגניזה האפגנית

על הגניזה האפגנית

באוסף הגניזה האפגנית שבספרייה הלאומית מצויים כ-250 מסמכים, מרביתם מן המאה ה-11 וחלקם מהמאה ה-12  עד המחצית הראשונה של המאה ה-13, אז החלה הפלישה המונגולית. עד לרכישתם והנגשתם בידי הספרייה הלאומית מסמכים אלו לא היו זמינים למחקר ההיסטורי, אך פרסומם חולל ומחולל מהפכה בידע הקיים אודות הקהילה היהודית באפגניסטן, ומאפשר הצצה נדירה במינה לחיים יהודיים על דרך המשי ולתרבויות המוסלמיות העשירות של פרס ואפגניסטן לפני הכיבוש המונגולי.

רובם של הטקסטים נכתבו על ידי סוחרים יהודים ומוסלמים שחיו באזור שנמצא היום בשטחה הטריטוריאלי אפגניסטן, בתקופה שקדמה לחורבן שהשיתו צבאות המונגולים בשנת 1220 בהנהגתו של ג'ינגס חאן. המסמכים מאירים באור חדש שלל עצום של נושאים שהיו עד כה בגדר תעלומה ומספקים גם הצצה חסרת תקדים לחיי היום-יום, ליחסים החברתיים ולרזי הכלכלה היהודית של אותה תקופה באותו האזור.

רבים מהמסמכים שייכים לדמויות מפתח ממשפחת הסוחרים היהודית-אפגנית שבראשה עמד הסוחר היהודי אבו נאסר אבן דניאל, אשר פעלה במאה ה-11 במרכזה של אפגניסטן.

האוסף כולל כתבים בפרסית, ערבית, ארמית ופרסית-יהודית, ומכיל מסמכים משפטיים מקומיים, ספרי תיאולוגיה ודת, כרונולוגיות היסטוריות ופסוקים מן התנ"ך בין היתר כולל האוסף קטע ממסכת עבודה זרה מהמשנה מהווה את העדות המוקדמת ביותר לקיומה של הספרות התורנית באזורי דוברי פרסית ממזרח למרכז הרבני הגדול בבבל.

רכישת "הגניזה האפגנית" התאפשרה הודות לתרומה מיוחדת שקיבלה הספרייה הלאומית מקרן דווידסון ומקרן חיים וחנה סלומון בתרומתה של בִתם נעמי סלומון ז"ל.

הצצה ל"גניזה האפגנית השנייה"

ניכר שהסופר של ספר המשנה המדובר העריך היטב את הנייר שעמד לרשותו: בכתב צפוף (ועם זאת, בהיר להפליא) העתיק הסופר את סדר נזיקין מתוך המשנה העוסק בעבודה זרה. הסופר הפריד בין משפט אחד למשנהו בסימן נקודתיים, ככל הנראה משתי סיבות: ראשית, מדובר בסגנון מקראי מוכר; שנית, זוהי דרך יעילה לנצל כמה שיותר מהדף עליו כתב.

לא הרבה שרד מדף הנייר הזה, בן כמעט אלף שנה, ובכל זאת, נוכל לזהות שמדובר בהעתקה של ספר משלי (פרקים כ"ב-כ"ג).

מה שמעניין בסידור תפילות שבת הזה, הוא הדף הראשון המוצג: תפילת הקידוש לשבת מסתיימת בנוסח מיוחד, הלקוח דווקא מספר נחמיה ט' פסוק י"ד: "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעַתָ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ".

מדובר בסיום חריג ביותר, המהווה דוגמה לשינוי קטן אך משמעותי שנמצא בסידור התפילות של בני הקהילה האפגנית בין המאות ה-11 ה-13.

הקלף המוצג כאן נכתב בפרסית יהודית (פרסית הכתובה באותיות עבריות), והוא מכיל את הפירוש ששרד לפסוקים כ"א-כ"ב מתוך ויקרא י"א. הפסוקים ששרדו את פגעי הזמן הם חלק מדיון הלכתי על נושא השחיטה הכשרה. רוב הכתיבה דהויה ופגומה, וניתן לפענח לצערנו רק מילים בודדות.