קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

בליל זה יבכיון – זיכרונות
אתר הפיוט והתפילה

בליל זה יבכיון – זיכרונות

הרב דוד חי הכהן

הקינה "בליל זה יבכיון" מונה את שרשרת האסונות והפורענויות שאירעו לעם ישראל ביום תשעה באב. הרב דוד חי הכהן מספר על האופן המיוחד שבו מבוצעת קינה זו ועל הרישום שהשאירה בנפשו מאז שמע אותה כילד מפי אביו.

x (x)

אל הקינה – מילים, לחן וביצוע

קינה זו היא הקינה הראשונה הנאמרת בליל תשעה באב לאחר קריאת מגילת איכה. דגם תוכנה, המסכם את האסונות שפקדו את ישראל ביום מר זה משמש פתיחה לאמירת הקינות הבאות, העוסקות כל אחת בצרה מיוחדת, לעומת קינת "בליל זה" הכוללת את דבר חז"ל במסכת תענית, הקובעים את עיקר האסונות שאירעו ביום זה. אלו הם חמשת הדברים הקשים הנזכרים בבית השני של הקינה: חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, נפילת ביתר, הגזרה של דור המדבר שלא ייכנס לארץ וחרישת הר הבית בידי שונאי ישראל כדי לאבד כל זכר למקום ההיכל והעזרות. 


מתוך ספר יוסיפון, הולנד, 1771, מתוך אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, באדיבות המשפחה

קינה זו מיוחדת גם באופי המיוחד שניתן לה במסגרת התפילה. עד קינה זו נאמרה התפילה ומגילת איכה מפי שליח הציבור, ואילו שאר המתפללים החרו אחריו בשקט, כדרך שנהוג בכל התפילות. קינה זו נאמרת בהשתתפות הציבור, בדרך שבה המקונן אומר את הבית והציבור עונה אחריו במקהלה את המילים: יבכו השרֵפה אשר שרף ה'. מילים אלו לקוחות מדברי משה רבנו לאהרן אחיו בעת שרֵפתם הנוראה של שני בניו, נדב ואביהוא, שנשרפו לעיניו ביום חנוכת המשכן. זיכרון האסון הנורא המזעזע את הלבבות בהרגשת השכול של אב הכואב את בניו שבבת אחת ספו תמו, מלמד עד כמה שריפת המקדש היא גם אסון לאומי וגם זעקת שבר פרטית הנוגעת לכל אחד מישראל.

זכורני בילדותי, עת התפללתי בבית הכנסת "מנחת יהודה" בירושלים, שם היה אבי ז"ל קורא את הקינה בקולו הצלול ולפתע פתאום היה נחנק קולו בבכי, ועמו יחד בכינו גם כל הקהל שהרגיש את כאב הלב שהקיף את כולנו. קינה זו, שנאמרה כאשר כולנו ישבנו על הקרקע כאבלים לאור עמום שנשאר בבית הכנסת, חרטה רשמים בלב שלא יירפאו עד אשר יבוא גואל לציון.