רוֹמֵאוֹ: הֵי! אֵיזֶה אוֹר בּוֹהֵק שָׁם בַּחַלּוֹן?
זֶה הַמּזְרָח, וְיוּלְיָה הִיא הַשּׁמֶשׁ.
עֲלִי כּבָר, שֶׁמֶשׁ, לְבָנָה סַלְּקִי,
הִיא כְּבָר חוֹלָה, חִוֶּרֶת מִקִּנְאָה,
כִּי אַתְּ יָפָה מִמֶּנָּה, יָפָתִי.
[...]
יוּלְיָה: רוֹמֵאוֹ, אוֹה, רוֹמֵאוֹ, לָמָּה אַתָּה “רוֹמֵאוֹ“?
סָרֵב לַשֵּׁם וְתִתְכַּחֵשׁ לָאָב;
אִם לֹא — רַק תִּשָּׁבַע לִי שֶׁתֹּאהַב,
וּשְׁמִי לֹא יִהְיֶה עוֹד קָפּוּלֶט.
[מערכה שנייה, תמונה שנייה | תרגום: אלי ביז'אווי, לוקוס הוצאה לאור, 2016]
רומיאו ויוליה הוא אחד המחזות המפורסמים והאהובים ביותר של ויליאם שייקספיר, שנכתב בסוף המאה ה־16 והוצג לראשונה סביב שנת 1595. המחזה מספר את סיפור אהבתם הטרגי של שני צעירים מוורונה – רומיאו מונטגיו ויוליה קפולט – בני משפחות יריבות המנהלות סכסוך מר, שבו כל מגע ביניהן אסור. המפגש האקראי בין רומיאו ויוליה מוביל לאהבה ממבט ראשון, אך גם מציב אותם במאבק בין רגשותיהם לבין נאמנותם למשפחותיהם. באמצעות דמויות משנה צבעוניות, עלילה סוחפת ושפה פיוטית, שייקספיר מצליח להמחיש כיצד סכסוך מתמשך בין משפחות עלול להיות הרסני עבור הפרט, וכיצד האהבה עשויה לגבור על מכשולים ופערים.
המחזה בוחן נושאים אוניברסליים כמו אהבה, שנאה, נאמנות, נקמה וגורל, ומציג כיצד בחירות אישיות עשויות להתנגש עם כוחות חיצוניים חזקים. האיזון בין רגעים של ליריות עדינה לבין סצנות של עימות ומתח גיבש יצירה דרמטית מרובת רבדים, שהשפעתה חורגת מהקאנון התיאטרלי אל תחומי הספרות, המוזיקה והקולנוע. רומיאו ויוליה זכה לעשרות תרגומים לעברית ולהפקות בימתיות מגוונות בארץ, והפך לאבן יסוד בתרבות העולמית – סמל לאהבה עזה ובלתי אפשרית, אך גם לאזהרה מפני הסלמה של סכסוכים והמחיר האנושי שהם גובים.
כִּי מָה הוּא הַשֵּׁם? אִם תְּשַׁנֶּה שֵׁם הַשּׁוֹשַׁנָּה
הִיא לֹא תְשַׁנֶּה אֶת פָּנֶיהָ וְרֵיחָהּ יֶעֱרַב כְּבַתְּחִלָּה
תמונות, כרזות, ספרים, תרגומים לעברית, עיבודים תיאטרליים ישראליים, מחקרים ועוד
גלו עוד
במהלך השנים תורגם רומיאו ויוליה לעברית בכמה גרסאות, וכל אחת מהן שיקפה בחירות לשוניות ותרבותיות שונות נוכח האתגר המורכב של תרגום שייקספיר. לשונו של המחזה משלבת שפה שירית ומחורזת, עמוסה מטפורות, משחקי מילים ורמיזות תרבותיות, לצד פרוזה פשוטה יותר ולעיתים עממית, מה שמחייב את המתרגם להכריע בין נאמנות למבנה ולסגנון המקורי לבין התאמתו לעברית חיה וקולחת. התרגום הראשון, של יצחק אדוארד סלקינסון (1878), נכתב בסגנון מקראי-פיוטי ואף עִברת את שמות הדמויות; רפאל אליעז (1957) הציע גרסה פיוטית אך מודרנית יותר, שנועדה גם לבמה; ואילו התרגומים המאוחרים של אהרן קומם (2013) ואלי ביז’אווי (2016) אימצו לשון עדכנית ונגישה, המתאימה הן לקריאה והן להפקות תיאטרון. כל אחד מהם מצא פתרונות שונים לאתגרים של שמירה על המוזיקליות, המשמעויות הכפולות והאווירה הדרמטית – ובכך תרם פרשנות ייחודית ליצירה בתרבות העברית.
וויען : דפוס ג' בראג | תרל"ח 1878
[תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד | תשמ"ו (1985)
תל אביב : מחברות לספרות | 1988
תל אביב : אור-עם | 2013
תל אביב : לוקוס הוצאה לאור | 2016
אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
למאמר בJSTOR (גישה מבניין הספרייה)תרגמה והוסיפה מבוא ומסות מבארות מיכל בן-נפתלי
לספרhttps://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI997012688970505171/NLI
