קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

מראש מקדמי ארץ: על תהליך איתורו של פיוט עלום
אתר הפיוט והתפילה

מראש מקדמי ארץ: על תהליך איתורו של פיוט עלום

נתנאל מוסאי

נתנאל מוסאי, בעבר תחקירן מסורת יהודי פרס באתר, מספר על התחקותו אחר מקורו ומילותיו של הפיוט "מראש מקדמי ארץ", שהוא פיוט ייחודי למסורת הפרסית.

 

x (x)

אל הפיוט – מילים, לחן וביצוע​

סבא וסבתא שלי מצד אבא עלו מפרס. מאז הילדות היה לי קשה לתקשר אִתם. כשהייתי ילד לא הבנתי למה, אבל כשהתבגרתי הבנתי שיש הבדלי תרבות עצומים בינינו. לכאורה זה לא היה צריך לשנות, כי סבא וסבתא שלי אהבו אותי ואני אותם, אף שהיה קשה לבנות קשר עמוק ממש. אבל הרגשתי שאני מפספס משהו לא רק בקשר עם סבא שלי, אלא משהו בתוך האישיות שלי שחסר, בקשר שלי עם הדורות הקודמים, בזהות וביהדות שלי ובעוצמה שאני יכול לשאוב מהם. הייתי פסנתרן של מוזיקה "קלאסית" ומוזיקאי, והתחלתי מהנקודה שהייתה הכי קרובה ואפשרית – תמיד אהבתי מוסיקה פרסית – כשהייתי שומע אותה בחתונות, ברדיו, או אצל סבא וסבתא – התחלתי ללמוד סנתור עם אוסתאד נאמן קיהאן, ואחרי שנה באתי לבית של סבא שלי ועשיתי לו קונצרט הפתעה.

אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה הלך שם... אבל גם זה לא הספיק לי, והלכתי ללמוד תואר ראשון בלימודים איראניים. היום אני מרגיש שאני מסוגל לחשוב ולתקשר בעוד דרך.

חקר יהודי פרס והמסורת המוזיקלית שלהם באתר הפיוט הוא עיסוק שמביא אתו הרבה סיפוק. במיוחד כאשר אנו מצליחים "לגלות" פיוט ייחודי למסורת פרס, כמו למשל הפיוט "מראש מקדמי ארץ".

סיפורו של הפיוט "מראש מקדמי ארץ" החל איפה שהוא בשנות השישים של המאה הקודמת, כאשר ארגון אונסק"ו פנה לפרופסור אמנון שילוח, מחשובי החוקרים בתחום המוזיקה הערבית והיהודית־מזרחית, וביקש רשות להשתמש בהקלטות השדה שערך שילוח בקרב יהודי פרס, לצורך הוצאת סדרת תקליטים שמדגימה שירה דתית בדתות שונות. פרופסור שילוח הסכים, והסדרה אכן יצאה לאור. אחד מהתקליטים הללו נמסר לא מזמן בידי פרופסור שילוח ל"הזמנה לפיוט", ובתוכו הפיוט "מראש מקדמי ארץ", מושר בידי זמר (או מידען כפי שהוא מכונה במחקר) לא ידוע.

 
תצלום עטיפת התקליט, בהוצאת ארגון אונסק"ו ובעריכת פרופ' אמנון שילוח

והנה קרבים להם ימי הפורים, ומה יתאים יותר לאתרנו מפיוט לפורים המושר בפי יהודי פרס, ערש מולדתם של אחשוורוש, מרדכי ואסתר, בגתנא ותרש, המן הרשע וחרבונה הזכור לטוב?

וכאן החלה דרכנו אל הפיוט. הבעיה המרכזית בהעלאת הפיוט הייתה שמלבד ההקלטה, המושרת במבטא פרסי כבד, לא היו לנו שום פרטים על הפיוט ואפילו לא הטקסט שלו. מכיוון שאני מרכז את ענייני יהודי פרס באתר, נשלח הפיוט אליי, כדי שאנסה להתחקות אחר מקורו, או אם לא אצליח, אנסה לפענח מתוך ההקלטה את המילים. מנגינת הפיוט הייתה מוכרת לי, יהודי פרס משתמשים בה לשירת הפיוט "דרור יקרא" בשבת. מאחר ושפת הפיוט לא נשמעה ימי ביניימית, והוא היה די ארוך, הנחתי שהזמר לא שר אותו בעל פה וכי הטקסט חייב להימצא במקור כלשהוא.

התחלתי לחפש את הטקסט בספרי הפיוטים הידועים של יהודי חאלב, הודו, עירק וכו'. כאשר נחלתי אכזבה, עברתי לחפש אותו, שוב ללא הצלחה, במקור הטקסטואלי הבולט ביותר שהיה בשימוש בפרס: סידור "תפלת החֹדש" המודפס בליוורנו. הפרסים משתמשים בסידור הספרדי החל מהמאה ה־18, כפי שכתב חוקר המוסיקה היהודית אברהם צבי אידלזון:

בראשית המאה החמישית לאלף השישי בא לפרס החכם יוסף ... ממן מטטואן שבמרוקו. בראותו שיש להם נוסח מיוחד פיתה את יהודי פרס שהם גם כן מצאצאי הגולים מספרד, לפיכך עליהם להתפלל בנוסח אבותיהם, ויביא סידורי תפילה ומחזורים דפוסי ויניציא וליוורנו ויפיצם בפרס עד שנשכח הנוסח הקדמון. וכן עשה גם בבוכרא... ומכיון שנוסחם היה רק בכתב יד ומעולם לא נדפס, על כן נאבד במשך הזמן.

מלבד זה חיפשתי את שם הפיוט ברשימות של פיוטים שהיו בשימוש בפרס. הרשימות מופיעות במאמרים של אידלזון ושל החוקר אלחנן אדלר, שאסף הרבה כתבי יד וספרים יהודים־פרסיים בשנים 1896–1897 במקביל, שאלתי יהודים וחזנים פרסיים, אם הפיוט מוכר להם. חלק הכירו את המנגינה, אולם איש מהם לא הכיר את הפיוט.

רמז ראשון מצאתי כאשר חיפשתי מקבילות לפיוט בפונותיקה הלאומית [=ארכיון הצליל בספרייה הלאומית], הארכיון הגדול ביותר בעולם למוזיקה יהודית, הנמצא בספרייה הלאומית. גיליתי שקיימת הקלטה נוספת לפיוט, שהוקלטה בשנות החמישים מפי יהודי מהעיר שיראז, וכי שמו של המשורר שחיבר אותו הוא מנחם הלוי, ושמקורו אינו ידוע.

את התעלומה פתר לי עזרא ברנע, מחשובי החזנים בארץ בסגנון הירושלמי וראש מכון רננות. עזרא ברנע הוא ממוצא פרסי, ותמיד חיבב וחקר את המוזיקה היהודית הפרסית. כאשר שרתי לו את הפיוט, גם הוא, בדומה לאחרים, הכיר את המנגינה, אך אמר שמעולם לא שמע את המילים. כמעט אמרתי נואש, אך, רק ליתר ביטחון, שאלתי אותו אם הוא שמע על משורר בשם מנחם הלוי. ברגע שהזכרתי שם זה, ברנע אמר מיד שזהו מוסא (כמו מסייה) מנחם, אישיות חשובה מאד בקרב יהודי פרס, שהיה ראש קהילת יהודי המדאן ופעל גם בארץ. ברנע סיפר לי את הזיכרון היחיד שיש לו ממנו: מוסא מנחם נואם בפרסית בבית הכנסת חאג'י אדוניה בשכונת הבוכרים וכל הקהל בוכה, פשוטו כמשמעו, מהתרגשות.


הרב שמואל מנחם לוי זצ"ל

מכאן ההמשך היה קל יותר. פניתי לאינטרנט, ומצאתי שמנחם הלוי כתב מספר ספרים, ובהם הספר "זמירות ישראל" שבו מקובצים פיוטים. בספרו זה מצויים פיוטים ציוניים רבים שחיבר (הוא יצא לאור בעזרת ההסתדרות הציונית) ומתחת לכל הפיוטים מופיע תרגומם לפרסית. הספר נמצא בספרייה הלאומית, אולם ניתן לעיין בו רק במיקרופילם, משום שהוא נדיר. ספרים אחרים מאת מנחם הלוי נמצאים אף הם בספרייה הלאומית, אולם מחמת נדירותם וחוסר ביקוש עדיין אינם נגישים לקהל אפילו במיקרופילם.

בכלל, מנחם הלוי עסק הרבה בפורים: הוא חיבר תפסיר (תרגום) לפיוט של ר' יהודה הלוי, "מי כמוך", הנאמר בפורים בפי רוב הקהילות הספרדיות, כתב מספר פיוטים על פורים, ובהם תפילת אסתר, וכן כתב ספר על מצבת אסתר ומרדכי. אין להתפלא על כך, משום שעירו, המדאן, נחשבת עד היום כשושן הבירה, ובה מצויות המצבות של אסתר ומרדכי.

כך באה אל סופה הטוב ההתחקות אחר הפיוט הזה.

נתנאל כהן הוא תלמיד לתואר דוקטור בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.​ בעבר היה תחקירן תחום יהדות פרס ב"הזמנה לפיוט".