אמנות השיר: לפלח הרימון
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "לפלח הרימון".
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "לפלח הרימון".
סימן:
ללא סימן.
מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. מרכיב הקבע בחריזה הוא "-רוּ" החותם את כל המחרוזות; שלושת הטורים הראשונים שבכל מחרוזת חרוזים בתבנית אב-אב-אב פשוטה, כך שסכמת החריזה בשיר היא כזו: אב-אב-אב-ת / גד-גד-גד-ת / הו-הו-הו-ת / וכן הלאה.
משקל:
משקל הברתי־דקדוקי [=צורת משקל המבליעה שוואים נעים וחטפים בתנועות הסמוכות להם, ואינה מונה אותם כהברה לעצמם; שיטה זו, בצד השיטה הכמותית, מאפיינת את שירת הקודש בספרד, וכמותה השפיעה גם על מרכזי שירה ופיוט אחרים]. בכל צלע 5 הברות.