גם במחזה הזה מחכים לאיש שלא בא. זו לא גודו מן המחזה המוכר של סמואל בקט, אלא משיח, הגרסה הישראלית, הברוקר שאיבד את כספו ואת הכסף של משקיעיו שמחכים לו, והוא לא בא. גם המשיח לא בא, מהמקרה הזה לא תגיע גאולה, כי משיח קפץ אל מותו כשמניות הבנקים התרסקו. "משיח ידו בכל ויד כל בו", שר חנוך ובכך משווה אותו לישמעאל (עפ"י ספר בראשית י"ז), אך גם מגדיר את המילה "מאכער" מחדש, האיש הבוחש בחשבונם של האחרים, איש מפתח. ואיש המפתח נעלם והשאיר את כולם, מיואשים ורואים איך הכסף הקל שלהם ירד לטמיון.