פיוטי ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הפך לחג העלייה לרגל וההתכנסות הגדולה ביותר בעולם היהודי. ברוב ככל השנים, יותר מחצי מיליון איש פוקדים את הציון של רבי שמעון בר יוחאי במירון בל"ג בעומר ובימים הסמוכים לו. עובדה זו מתמיהה במידה מסוימת, שכן ביום הזה לא התרחש נס והוא לא נקבע בידי חז"ל כמועד, ובכל זאת ואף על פי שהוא נמצא בתוך ימי ספירת העומר, שבהם נוהגים אבלות – הוא נחגג כיום שמחה בכל רחבי הארץ. דתיים, מסורתיים וחילונים חוגגים בריבוי מדורות, שירה, מוזיקה, ריקודים ומנהגים נוספים, מלאי צלילים מאפיינים. גם השנה, כשהעלייה ההמונית להר מירון איננה אפשרית, רוחו המיוחדת של היום עודה שורה עלינו.
מהו סוד קסמו של יום זה?
מסורת קדומה מקשרת אותו ליום סיום המגפה שגרמה למיתתם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא משום שלא נהגו כבוד זה בזה. את מיתתם ציינו במנהגי אבלות, ואת יום סיום המגפה, ל"ג בעומר כיום שמחה, שבו או למחרתו מסתיימים מנהגי האבלות בספירה.
מסורת מקומית עתיקה, שהייתה נהוגה אצל יושבי הגליל הביאה רבים לקברו של יהושע בן נון בתאריך זה. מסורת קדומה אחרת, שהפכה למרכזית, קישרה את יום ל"ג בעומר ליום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, הדמות המייצגת ביותר של תורת הסוד והקבלה. על פי המסופר בזוהר ב"אידרא זוטא" שבזוהר, ביום מיתתו הוא גילה לתלמידיו סודות גדולים, וכל אותו היום לא פסקה האש מן הבית. העלייה לרגל להר מירון קרויה "הילולא דרבי שמעון בר יוחאי", ומציינים אותה בהדלקת אש גדולה על גג קברו של רשב"י. הציונות הוסיפה ליום זה מֵמד נוסף של ציון מרד בר כוכבא שרשב"י היה מתומכיו, המסמל את ההתקוממות הגבורה והלאומיות היהודית, ויום זה היה יום שמחה מרכזי ביישוב הישן שבו נהוגה הייתה עלייה לרגל למירון.
ריבוי המסורות הביא לריבוי עולי הרגל מהגליל מארץ ישראל כולה ואף מחוצה לה. על הבאים נמנו חסידים, יהודים מסוריה ולבנון, חלוצים, וגם ערבים, בדוואים ודרוזים שגרו בגליל והצטרפו להילולא.
המוזיקה של יום זה מעניינת וייחודית, הניגונים ומילות הפיוטים שמשוקעות בהן תורות וסודות מהווים גם שער וגם גוף הנושא את רוח היום הזה, את סוד דמותו ותורתו של ר' שמעון בר יוחאי. במירון נוצר רפרטואר ניגונים שזכה לכינוי "ניגוני מירון". ייחודם הוא בגיוון ובכך שהם משלבים בין העולמות השונים של עולי הרגל, שאף הושפעו זה מזה. מקור הניגונים הוא בחצרות החסידים, במוזיקת הכלייזמר שהגיעה מארצות אירופה, בפיוטים מסוריה ולבנון ובניגונים ערביים ודרוזיים שאליהם נוספו שירי החלוצים והזמר העברי.
בשער תוכלו להאזין למבחר מפיוטי ל"ג בעומר ולקרוא על מסורת השירה של מירון והתגבשות "ניגוני מירון".