כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
תשעה באב
תשעה באב הוא יום תענית יהודי שבו נוהגים לצום ולהתאבל. בתשעה באב מתאבלים לציון אסונות כבדים ובעלי משמעות לאומית שאירעו לעם ישראל ב-ט' באב או בתאריכים סמוכים, ובראשם חורבנם של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. זהו יום תענית מדרבנן, כלומר מקורו בתקנה שקבעו חכמים, בשונה ממצוות מדאורייתא, שמקורן בתורה.
לפי המסורת היהודית המקובלת, בקהילות רבות מתאבלים בתשעה באב גם לציון אסונות לאומיים אחרים, ובעיקר השואה וגירוש ספרד. במשנה מצוינות חמש טרגדיות שאירעו בתשעה באב: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר" (תענית ד, ו).
כלומר לפי המשנה, האסון הראשון היה העונש שנגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ ישראל בעקבות חטא המרגלים; האסון השני היה חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס לפי היסטוריונים, או בשנת 422 לפנה"ס לפי המסורת היהודית; האסון השלישי היה חורבן בית המקדש השני בידי הצבא הרומי בשנת 70 לספירה; והאסון הרביעי והחמישי התרחשו בתקופת מרד בר כוכבא בימי האימפריה הרומית במאה ה-2 לספירה: נפילת העיר היהודית ביתר שנכבשה בידי הרומאים; והחרבת ירושלים לצורך בניית איליה קפיטולינה על חורבותיה.
מנהגי תשעה באב
תשעה באב הוא יום השיא בתקופת האבל של "שלושת השבועות", המכונים גם "בין המְצָרים". שלושת השבועות נספרים מי"ז בתמוז, שבו נהוג לצום לציון פריצת חומות ירושלים לקראת חורבן בית המקדש השני. מנהגי האבל בשלושת השבועות שונים בין העדות, אך מקובל שהמנהגים מחמירים בתשעת הימים המתחילים בראש חודש אב, ומגיעים לשיאם בתשעה באב.
בין חמשת ימי התענית שתיקנו חכמים (ארבעה מהם קשורים לחורבן בתי המקדש), בתשעה באב מנהגי האבלות המחמירים ביותר. מנהגי האבל בתשעה באב חלים משקיעת החמה בערב הקודם (בצאת ח' באב) עד צאת הכוכבים ב-ט' באב. אם ט' באב חל בשבת, התענית מתחילה במוצאי שבת וממשיכה ביום ראשון. כל חמשת העינויים החלים ביום כיפור נהוגים גם בתשעה באב, ועל-פיהם אסורים אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה (שימוש בקרמים לעור וכדומה), נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
בקהילות רבות השתרשו מנהגי אבל נוספים, ובהם קריאה של מגילת איכה וקינות אחרות, ישיבה על הרצפה בזמן התפילה בבית הכנסת, החלשת התאורה בבית הכנסת, הוספת ברכות מיוחדות בתפילה והימנעות מהנחת תפילין והתעטפות בטלית בתפילת שחרית.
בספרייה הלאומית נאספו שלל פריטים היסטוריים הנוגעים לתשעה באב ומעידים על משמעות היום, תכניו ומנהגיו בקהילות מגוונות בישראל ובתפוצות לאורך ההיסטוריה. בין היתר שמורים בספרייה ספרי תפילה וקינות בדפוס ובכתב יד, ספרי מדרש והלכה, מהדורות של מגילת איכה, צילומים וגלויות, כרוזים ומודעות, מאמרים ומחקרים, קטעי עיתונות וכתבות בבלוג הספרייה.
