קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

משה אליהו
אתר הפיוט והתפילה

משה אליהו

צוות האתר

על דמותו של משה אליהו, מוזיקאי יליד חאלב.

x (x)

משה אליהו (קמחז'י) הוא מגדולי הזמרים של המוזיקה הערבית במאה ה־20, ומענקי הפייטנים. דמות נערצת בעולם המוזיקה הערבית, כמו גם בקרב שוחריה בעולם היהודי.

נולד ב־1919 בדמשק לאביו אליהו (ח'אדר) קמחז'י, סוחר בדים, שנהג לנגן ולשיר בחברת ידידיו. בעוד אביו מנסה למושכו אל חנות הבדים, הלך הוא אל ביתו של שכן בשם עזורי, שאצלו למד לנגן בעוּד ולשיר, ואִתו החל להופיע. עד מהרה התפרסם בדמשק, הופיע במועדונים, עבד והושמע ברדיו דמשק. מנעד קולו הרחב, יכולת הנגינה שלו בעוד ואיכות השירה שלו הקנו לו פופולריות רבה בסוריה, בקרב העם כמו גם בקרב השלטון. הצלחתו הגדולה נקטעה עם מלחמת העצמאות, בהוראה שלא להשמיע יהודים ברדיו הסורי. אומנם נשיא סוריה נתן הוראה שבשתיקה שאפשרה להשמיע הקלטות של משה אליהו, אך פעילותו הוגבלה לשירה בתוך הקהילה.

משה אליהו ניסה להמשיך את הקריירה בחאלב, אך גם שם שמו היהודי עצר אותו. והוא חזר לדמשק עם אשתו לעתיד, נישא ושם נולדו שלושת ילדיו הראשונים.

ניסיון נוסף להמשיך את הקריירה המוזיקלית עשה בלבנון, ומשראה שהעולם הערבי סגור בפניו עלה לארץ והתיישב בעיר חיפה. 

תחילה פתח חנות מכולת שבה היה שר לבאים, ועד מהרה הגיע שמעו לאדם אתו החלה הקריירה שלו בדמשק – עזורי. ומשם החלה הקריירה המקומית של משה אליהו: בחפלות ואירועים, בבתי הכנסת ובבמות שונות, עד שהגיע לכדי זמן השמעה קבוע ברשות השידור. על אף המעבר מן העולם הערבי המשיך גם להיות דמות מוערכת, מושמעת ומדוברת בקרב הקהל, המלחינים והמוזיקאים הערבים. 

משה אליהו ניחן בקול מלא עוצמה, מנעד נדיר, יכולת וירטואוזית של אִלתור, בקיאות ושליטה מעמיקה  ברזי המוזיקה הערבית ובמוושחאת, כמו גם ביכולת שירה ונגינה ללא לאות, ובמשך שעות הרקיד והפעים את הקהל.

ידי פעם הוזמן לשירת הבקשות בירושלים ושר מוואלים, אותם מזמורי התהלים שנועדו לעבור ממקאם למקאם. רבים באו לראות ולשמוע את קולו במנעדים גבוהים. וכפי שמעיד עזרא ברנע, חזן מורה וחוקר המוזיקה היהודית, "השירה שלו הייתה כאילו היא מיוחדת אליך". 

החזן והפייטן משה חבושה, שניגן אתו בהזדמנויות שונות, מעיד על יכולת נדירה של שירה במשך לילה שלם, בקול שהגיע לצלילים הגבוהים ובעוצמה נדירה. על בקיאות רבה במוזיקה הערבית העתיקה. ועל אדם טוב לב וצנוע. "בסיור שעשיתי לו בכותל בשנות השבעים צעקו לו מכל עבר יהודים וערבים כאחד: מוסה! מוסה!" נערץ ומוכר היה לאלה גם לאלה.

ליכולות אלה הצטרפה אישיות מלבבת וצנועה. בחפלות ידע לשיר את השירים שישמחו את לב האנשים, יקפיצו וירקידו, בהופעות ברשות השידור למד לעומקם קטעים שאִתם הופיע והפליא בביצועיו ובבתי הכנסת פתח שערי שמים, לבבות ושערי דמעות. "כשהוא התפלל לא רצית שהתפילה תיגמר", אומר מוני ארמוזה, חזן בית הכנסת "חסד ורחמים"). בחגים היה מגיע לבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה, שאליו הגיע קהל רב  כדי לשמוע מפיו קטעי תפילה, קריאת הכתר בנוסח דמשקאי ועוד.

מדי יום רביעי הושמעו שיריו ברדיו קול ישראל בערבית ודרכם העביר מסרים נסתרים למשפחתו שנשארה בדמשק.

החל משנות השבעים הופיע בכל מוצאי שבת בערוץ הראשון לצד פאיזה רושדי והתזמורת הערבית של רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא.

פייטנים רבים, מעמודי התווך של עולם הפיוט, התחנכו על ברכיו, מי ישירות בלימוד אצלו, ומי בהאזנה לביצועיו מעוררי ההשראה.

משה אליהו כתב והלחין פיוטים שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולם הפיוט: הפיוט "נגילה הללויה" מאת אשר מזרחי, שאותו הלחין, "שמחה גדולה הלילה" שאותו כתב והלחין ועוד.

ביצועיו לקלסיקה הערבית, לצד שירת פיוטים וקטעי תפילה יצרו מרקם טבעי ועשיר של שירת הקודש והחול, הארוגים מן התרבות הערבית ויהודית, העממית והקלסית. באחדות טבעית.

משה אליהו הלך לעולמו בשנת 1994, והשאיר אחריו מורשת מפוארת של ביצוע שירת פיוטים, קלאסיקה ערבית ושירי שמחה. דמותו הפכה לאגדה בקרב שוחרי המוזיקה הערבית יהודים וערבים כאחד.

בציבור הישראלי במידה רבה דמותו נשתכחה, אולי בשל היותו היה אדם פשוט וצנוע. במופע שנערך בפסטיבל הפיוט, שבעקבותיו נעשה הסרט "משה אליהו, מרדיו דמשק לבית הכנסת" חזרה דמותו לחיות על הבמה ובזיכרון.

לצפייה>>>